Top Banners
Top Banners
Top Banners
Top Banners

דבר העורך – ינואר 2018 גיליון 267אודי רן - עורך ראשי

לא קשה להבין את מה שקורה בבית הנבחרים של מדינת ישראל; צריך פשוט לזכור שאת הכללים הם למדו כנראה בגני הילדים שם התחנכו דוידי, דודי, אריק, בני, נפתולי, איילצ'וק…. כשמרגיזים אותך אתה עושה ברוגז, ואתה אפילו יכול להתנדנד מרגל לרגל ולעשות – נא-נא-ננא-נא… וזה עובד יופי. הילד שעומד מולך מתרגז, ומוציא לך לשון, והעניינים מסתדרים, איכשהו… ואם שואלים אותך מה החבר של בני עשה אצלך אתמול בלילה, כי הרי אתם לא מאותו הגן, ואפילו לא מאותה שכונה, אתה אומר שהוא עשה שניצלים, ומונה את רשימת התבלינים שאימא קנתה אתמול במכולת השכונתית, שהרי בטוח שזה מה שהיא התכוונה לשים בשניצלים.

בבית הנבחרים גם מחוקקים חוקים (מצחיק, אבל זהו תפקידו של בית הנבחרים). וחוקים הם הרי דברים שנועדו לכוון את העם (שזה קובץ של טמבלים שהמחוקקים צריכים לומר להם מה מותר לעשות ומה אסור). אם תשאלו את הנבחרים – לחוקק חוקים זה כיף, כי אתה יכול לחוקק חוק שאומר, למשל, שכל הצעצועים של ישרוליק הם שלך, ושלישרוליק אסור ללכת לגננת להתלונן, ואם הוא ילך להתלונן, אסור לגננת לגלות לאף אחד… ואם הילדים מהקבוצה של החלשלושים יפריעו לך לחוקק את החוקים האלה, אתה יכול להפריע להם כשהם ירצו לחוקק חוקים שיבטיחו שלסבתות שלהם יהיה מה לאכול.

והכי כיף זה כשהעניינים מתחממים. נגיד, שאריק רוצה להעביר חוק שאומר שהעם הזה חייב לשכב על הגב בכל יום שבת מהבוקר עד הערב ולנוח, ושאסור לו ללכת לקיוסק לקנות גלידה. אתה יכול לבוא, לעמוד מולו, לקרב את הידיים שלך לעיניים שלו ולומר: "אוויר שלי", כלומר – מותר לי לעשות באוויר מה שבא לי, וזה שאתה נמצא שם זו בעיה שלך. ואתה יכול לעמוד ככה שעות על גבי שעות, ובכל פעם שמתעייפות לך הידיים אתה יכול לקרוא ליאירוש שימשיך, ואחר כך למיקי, עד שכולם יתעייפו, ואז אריק יירדם, וכשהוא יתעורר הוא יראה שגם אתם ישנים, ואז הוא יעביר את החוק שלו מהר מהר, וזהו זה. הוא סידר אתכם. לתרגיל הזה קוראים בגן "פיל ממזר".

וסבתא שלך? מה זה משנה, הרי בלאו הכי היא זקנה, מי בכלל שומע אותה? אז שתשכב על הגב בכל יום שבת ותנוח, ככה היא לא תצטרך לאכול כל היום והבעיה של החוק של אריק תיפתר גם היא.

פשוט, לא? ועכשיו סיפור.

לאבא של דוד יש מסעדה, ולמסעדה הזאת באים חברי בית הנבחרים כדי לאכול. ישבה אריאלה, מבית הנבחרים, הסתכלה על הצלחת ואמרה: "הי, מלצר, אתה לא רואה שהצלחת מלוכלכת?" אמר המלצר – "רואה". "אז תיקח אותה ותביא לי נקייה" צעקה אריאלה, "אתה לא רואה שאני יושבת כאן על חוק חשוב שאומר שמי שמעסיק מסתננים רעים ועובדים זרים שגונבים לישראלים את מקומות העבודה בשטיפת כלים צריך לשלם 20 אחוז מס מהשכר שלהם?"

"רואה", ענה המלצר "אז למה את רוצה צלחת נקייה? מה, שאני אשטוף לך את הצלחת? תחוקקי חוק שכל אחד מהעם (הטמבלים, זוכרים?) חייב לשטוף פעם ביום כלים במסעדות ובבתי המלון, ואז יהיה מי שישטוף לך את הצלחת. בינתיים – זה מה יש".

נו, טוב; אכלה הנבחרת בצלחת מלוכלכת, וכשהיא יצאה החוצה, היא גילתה שמישהו גנב לה את האופניים החשמליים שלה, עם כל הקניות שהיא עשתה קודם לארוחת הערב עם החברות. הרימה אריאלה את ראשה, וראתה מסתנן יושב על האופניים ומחייך. "מה אתה מחייך?" שאלה אריאלה. "הרי רק עכשיו גנבת לי את האופניים ואת האוכל, לא?".

"כן", ענה לה המסתנן. "לקחת לי את העבודה, אז מה, שאני אלך הביתה ברגל? ומה הילדים שלי יאכלו? אם תחוקקי גם חוק שמסתננים לא צריכים לאכול, כי הם בלאו הכי ימותו בסוף, אז הכול יסתדר".

אמר ונסע עם חיוך מסתנני על הפנים…

מסקנה? מה אני יודע, הרי אני מהעם, והעם הוא טמבל, זוכרים?

 

 

הונג קונג
כתב וצילם: יצחק בן עוזר. הייחוד של הונג קונג הונג קונג הייתה מושבה בריטית מאז מלחמות האופיום במחצית המאה ה-19 ועד העשור האחרון של המאה ה-20. בסוף שנות ה-90 הועברה הונג קונג משליטה בריטית לריבונות של ממשלת סין. מאחר שהעיר חוותה פריחה כלכלית ותושביה נהנו מאווירה ליברלית יחסית לזו שמאפיינת את חלקיה האחרים של הרפובליקה הסינית, סוכם בין כל הצדדים שהונג קונג, אף על פי שהיא שייכת פורמלית לסין, תנהל אורח חיים דומה לזה שניהלה בעבר למשך 50 שנים נוספות ממועד האיחוד מחדש. כמה דוגמאות להבדלים הקיימים כיום בין הונג קונג לאזורים האחרים בסין. בהונג קונג כמו באזורים אחרים שבהם הייתה שליטה בריטית בעבר נוהגים בצד שמאל של הכביש. המטבע של הונג קונג הוא הדולר ההונג קונגי ולא היואן הסיני. אין צורך באשרת כניסה לביקור בהונג קונג, בעוד בכניסה לסין נדרשת אשרת כניסה (סוגים שונים בהתאם למספר הכניסות לסין). העיר הונג קונג מורכבת מאזור יבשתי שמחובר פיזית לסין (כיום יש ...
להמשך קריאה
אלבניה
אלבניה - מסלולי הליכה בארץ מעוררת השראה כתב וצילם: פרץ גלעדי, רשות הטבע והגנים מסע רגלי בתוך יערות עבותים שלא נגמרים, הליכה בשבילים צרים המטפסים על פסגות הרים, ביקור בכפרים קטנים ונידחים שבהם הזמן עמד מלכת ואנשים חייכנים ומכניסי אורחים שחיים בפשטות, ואפילו אוהבים את ישראל והישראלים. השילוב המנצח הזה של תרבות, נופים ואנשים, בתוספת אוכל פשוט וטעים ומזג אוויר נסבל, גרם לי ליהנות מכל רגע. אם נוסיף לכך את העובדה שאת המסע הרגלי עשיתי עם בני דוד, הרי שהכול מושלם. אלבניה שוכנת בדרום-מזרח אירופה, בין יוון ומקדוניה ממזרח ודרום, מונטנגרו וקוסובו מצפון והים האדריאטי ממערב. על שטח של כ-29,000 קמ"ר חיים כשלושה מיליון וחצי תושבים, כמיליון מהם חיים בעיר הבירה טירנה ועוד כ-200,000 בעיר שקודרה ((Shkudre הנמצאת מצפון-מערב לטירנה, במרחק כשעתיים נסיעה. כשני שלישים משטחי המדינה נמצאים בגובה 1,000 מ' מעל פני הים ויותר, והחלק המערבי הוא שפלת חוף פורייה. רוב השטחים הם שטחי חקלאות ויערות טבעיים. גם מים ...
להמשך קריאה
כתב: עופר רענן. אִם תחפּשׂוּ בּטלפוֹן החכם אוֹ בּמחשב, בגוגל, את המילה "כּריש", תִמצאוּ הרבּה סיפּוּרים, סרטים וסרטונים על כּרישים, וגם מידע על הבּעיה העולמית של הכחדת הכּרישים והחיפּוּש המתמיד שלנוּ, בּנֵי האדם, אחרֵי אוֹתם דגים גדוֹלים. בּכל העוֹלם שׂוֹחים להם בּשלווה כ-123 מינים של כּרישים. אני לֹא מכּיר את כּוּלם. הכּרישים סבלוּ בּמשך שנים מֵהשם שנוֹצר להם כּחיה מאוֹד מאוֹד רעה ומפחידה, ובמקוֹמוֹת מסוּימים בּעוֹלם אפילוּ "חיה שצריך להרוג". התדמית הגרוּעה של הכרישים נוצרה, לדעתי ולדעתם של אנשים שחוֹקרים כרישים, אוֹהבים אותם ודוֹאגים להם, בּעִקבוֹת סרט שיצא לקוֹלנוֹע עוֹד לִפנֵי שחלק מֵההוֹרים שלכם (וגם אני) נולדו. זהו סרט מפחיד מאוֹד שנקרא "מלתעוֹת". מסופר בּוֹ על עיירת תיירוּת (כּמוֹ אֵילת) שסוֹבלת מכּריש ענק שמפחיד את כּל האנשים ותוֹקף מִתרחצים. אבל אין לכם מה לִדאוֹג, כּל עוֹד נשמור על מרחק מכרישים ולֹא ננסה לפגוע בּהם, הם לֹא יעשו לנו כּלוּם. כּמוּבן שאסוּר לִזרוֹק להם בּמבּה אוֹ שניצל, בּדיוּק כּמוֹ שאסוּר להאכיל ...
להמשך קריאה