העולם בעיניים ישראליות

צ'כיה משפחתית – כתבת מסלול

פראג היא עיר יפה, ותיירותית מאוד במרבית חודשי השנה. התיירים, כך נראה, מבקרים כאן לרוב ללא ילדיהם, אך מציאת חוויות משפחתיות אינה מסובכת כלל. סביבת העיר העתיקה של פראג מספקת חוויות ויזואליות מרהיבות. לא רק הבניינים העתיקים והמון האדם, אלא גם שפע מופעי הרחוב של אמנים מוכשרים. מאות אנשים יוצרים מעגלי ענק שבמרכזם ניצבים מוסיקאים, אמני בועות, מקפיצי כדור ואקרובטים למיניהם, שמספקים הנאה רב חושית

להמשך הכתבה לחצו כאן >>>

צ'כיה

ביקנר, הודו מקדש החולדות

דרך העפר הייתה קשה ושקענו לא מעט בחול הטובעני, אך כשראינו את המוני העופות הדורסים בשמים אורו עינינו ועלץ לבנו. זו אינה שמורה, כך שלא היה אף אחד שיעמוד בפתח לגבות מאתנו דמי כניסה. היו שם רק כמה חושות של פושטי עורות שנראו כמו אנשי מערות פרהיסטוריים. האזור המדברי היה מנוקד בעצי שיטה שעליהם נחו אלפי עיטים, נשרים, דיות ורחמים.

להמשך הכתבה לחצו כאן>>>

ביקנר, הודו מקדש החולדות

שליחות בקורדיסטן

אומרים עליי שאני צלם, אבל צלם אני רק בנפשי. בגופי אני פסיכיאטר/פסיכואנליטיקאי וגם זה כמעט כבר בדימוס. הצילום נכפה עליי מבפנים והפסיכיאטריה מבחוץ, ואולי להפך. צילמתי, לאו דווקא בסדר זה, באינדונזיה, במלחמת השחרור (שם צילמנו, הלינה מצלמתי ואני, מטוס אויב צולל ויורה על עמדותינו. וצילום זה, צילום רע מבחינה טכנית, זכה במקום הראשון בתחרות צילומי קום המדינה, וקיבלנו עליו פרס – תיק גב וחצובה מתקפלת), ובכורדיסטן שעליה ארחיב.  זמן קצר אחר כך, הלינה, שעמה צילמתי את מטוס האויב, הצילה את חיי.

להמשך הכתבה לחץ כאן

קובלנץ מספרת את סיפוריה בפסלים ועיטורים

זו המזרקה שהביאה אותי לכתוב על העיר קובלנץ Koblenz)). הצחוק שהמזרקה גרמה לנו, היה רק פתיחה לעיר יפה, שופעת פסלים ומזרקות מלאות חן. הביקור החוזר בעיר גרם לי לחפש חומר על ההומור הגרמני. לא ארחיב בסיכומים, יש הרבה כתבות, כולל סקר שמביא העיתון הבריטי טלגרף בשנת 2011, שבו 30,000 בני אדם מרחבי העולם התבקשו לדרג את ההומור של העמים השונים, וגרמניה "זכתה" להיות במקום האחרון בחוש ההומור. מאמר מלומד אחר הבליט את הגרמנים ככאלה שחוש ההומור שלהם בא לידי ביטוי בלגלוג חייכני כלפי אנשים וסיטואציות הקשורים בחייהם. בלי להיות חוקרת, אני מכתירה את קובלנץ במקום גבוה.

להמשך הכתבה לחצו כאן

העולם דרך העיניי שלנו - קובלנץ

על צוקי שביל החוף של פמברוקשייר

חיפשנו מסלול הליכה ליד הים באוויר קריר. ברשימות המסלולים הארוכים היפים בעולם נתקלנו שוב ושוב בשם Pembrokeshire Coastal Path, מסלול של 300 ק"מ לאורך האוקיינוס האטלנטי, בדרום וויילס, שנחנך ב-1970. המסלול מדורג כקל. יש בו עליות וירידות תלולות מדי פעם, אך הן קצרות. כפי שהתברר, המסלול עולה על כל הציפיות.
להמשך הכתבה לחצו כאן

על צוקי שביל החוף של פמברוקשייר

תנו לחיות הבר לחיות – בעקבות הדינגו באוסטרליה

האם שיווי המשקל האקולוגי בין חיות הבר, הצומח והאדם יהיה טוב לכולם אם נפסיק להרעיל ולצוד את החיות, ולירות ולפגוע בהן?
האם ניתן לגדל בעלי חיים ביתיים, מטעים, גידולי שדה וירקות ללא פגיעה בחיות הבר המזיקות לחקלאות?
אם נפסיק להרעיל את הזאבים ולירות בהם – האם מספרם יעלה ובעקבות זאת יעלה שיעור הטריפות?
האם נזקי החזירים והדרבנים לגידולי הצומח יעלו אם נפסיק לצוד וללכוד אותם?

להמשך הכתבה לחצו כאן 

ילדי טבע הדברים - השועל האוסטרלי

גן העדן של פלאו

צוללים עומדים בשורה על צוק תת-ימי בעומק 30 מ' מתחת לפני הים, מחזיקים מעמד בזרם מטורף בעזרת חבל הקשור לוו הנעוץ היטב בשונית, ומתרגשים. מולם, סרט הטבע מתרחש בשידור חי ביותר: להקת ענק של דגים נעה במקום מול הזרם העז, וזוג כרישים מבליח מתוכה כאילו הוא חלק מהלהקה. באותו רגע ממש, כריש אחר חולף מול עיניהם, כמעט במרחק נגיעה, ומיד כל העיניים מוסטות אליו, עד שהוא נעלם בכחול. דגי "נפוליאון" גדולים וסקרנים מבקרים את הצוללים ובוחנים אותם מקרוב, אחד אחד, נהנים מתשומת הלב או מדגדוג הבועות שפולטים הצוללים. ואז עוד זוג כרישים מופיע, ושוב הצוללים, מלאי אדרנלין, מפנים אליהם את המבט או המצלמה בהתרגשות.

לכתבה המלאה לחצו כאן

אוזבקיסטן, ארץ מהאגדות – כתבה שנייה

אוזבקיסטן. לפי מסורת מקומית, מקום מושבם של אדם וחוה התנ"כיים. שמות אגדיים של מצביאים גיבורים כמו אלכסנדר הגדול, ג'ינגיס ח'אן, טימור לאנג ואולוגבק. ערים מדבריות על דרך המשי העתיקה, עם מבוך הסמטאות הצרות שלהן, תעלות המים, המבנים המופלאים שהם משיאי הארכיטקטורה של כל הזמנים ובריכות המים המלאכותיות. ציורי סלע ופסגות מושלגות. קהילה יהודית שתחילתה עוד בגלות בבל. סיפורי אגדות והיסטוריה שמתערבבים אלה באלה.
להמשך הכתבה לחץ כאן

אוזבקיבסטאן - עולם מרהיב של מראות ומקומות

טרק שלושת הפאסים ממערב לפסגת האוורסט (קומבו)

באפריל 2015 אירעה בנפאל רעידת אדמה מהקשות שעברו על המדינה הזאת (7.9). על פי התקשורת נהרגו בה כ-8,000 בני אדם ונהרסו מבנים רבים. רעידת אדמה בעצמה כזאת אירעה לפני כ-80 שנה. מאחר שטרקרים נרתעים מלהגיע, יצאו הנפאלים בקריאה לציבור המטיילים הישראלים לצאת ולהניע את גלגלי תיירות הטרקים. שוקה רווק, מדריך ותיק בנפאל, הרים את הכפפה וארגן טרק לאזור האוורסט.קבוצה אמנם קטנה, אבל איכותית.

להמשך הכתבה לחצו כאן

נפאל - טארק טארק שלושת הפאסים

החצר האחורית של אירופה: רשמי ביקור באלבניה ובקוסובו

השאיפה להגדרה עצמית היא נטייה ידועה בחברות אנושיות. רכס הרים מכאן ומשם, נהר מאחור והים הגדול מלפנים, והנה קהילה אחת המייחדת לעצמה שפה, מנהגים ותרבות ויוצרת גבול. החרדה מהיטמעות ומאבדן הזהות החברתית היא כה חזקה, עד שלעתים היא גוברת על יצר ההישרדות הבסיסי של האדם הפרטי. אך האם חלוקת העולם למאות מדינות תועיל בטווח הארוך לאותן חברות, או דווקא תפגע בהן? האם הציוויליזציה לא התפתחה הודות לחילופי הרעיונות ולשילוב הידיים? נראה שכמו תמיד גם כאן התשובה אינה חד-משמעית, שהרי חברות רבות שבחרו בהיטמעות איבדו עצמן לדעת. עם זאת, נראה שכאשר ההגדרה העצמית הופכת ממגננה תרבותית למתקפה על כל מה ששונה ממנה, הטריטוריאליזם והנטייה לעימות מצליחים למגנט אליהם את האדם, תוך התעלמות מופגנת מחלופות מועילות יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן

החצר האחורית של אירופה: רשמי ביקור באלבניה ובקוסובו

חלום אמריקאי – סתיו בניו-יורק

קצת קשה לחשוב עכשיו על שלכת כי כל כך חם בחוץ. הליכה קצרה לסנטרל פארק – ואני הופכת לשלולית. ובפארק הכול ירוק, מאוד ירוק. לאחרונה ניו-יורק מתהדרת במזג אוויר טרופי. חם ולח פה, ומדי פעם מגיע הגשם בסערה. למרות החום הכבד הפארק עמוס אנשים. רובם המוחלט ציידי פוקימונים שמבקרים בכל פינה נסתרת בפארק כדי לתפוס את הפוקימון הנכסף. הרוכלים באזור מנצלים את מזג האוויר החם וגובים מחיר כפול על משקאות קרים. ואני חושבת על הסתיו שיגיע בקרוב, יקרר את האוויר ויעשיר את חיינו בצבע.
לכתבה המלאה לחצו כאן

חלום אמריקאי - סתיו בניו-יורק

להזמנת מגזין "טבע הדברים" כולל גליון ראשון במתנה הרשמו : 

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

נושא

טלפון (חובה)

תוכן ההודעה(חובה)