נחשפו כתובות קבורה עתיקות של "רבנים" מבית הקברות של ציפורי לפני כ-1,700 שנה
שלוש כתובות קבורה בנות כ-1,700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון. זאת, בעקבות מידע שהגיע מתושבי המושב, אשר הוביל למבצע חשיפתן בשיתוף פעולה של חוקרי מכון כינרת לארכאולוגיה גלילית מהמכללה האקדמית כינרת ורשות העתיקות.
בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים "רבנים", ששמותיהם טרם פוענחו, ואשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי.
לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכאולוגיה גלילית, חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היומיום של יהודי ציפורי ואת עולמם התרבותי, לפני 1,700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה שבה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם התנאים ולאחריו האמוראים – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר.
אחת ההפתעות בכתובות החדשות שנתגלו היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני". זהו המקרה השני של נקבר מטבריה, בבית הקברות של ציפורי. לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל הגיעו להיקבר בציפורי בעקבות פעילותו החשובה של רבי יהודה הנשיא במקום. אפשרות נוספת היא, שהאיש עבר להתגורר בציפורי ושם נפטר, אך הוא ביקש להיזכר כאיש טבריה. בכתובת השנייה מופיע – לראשונה במחקר כתובות ציפורי – המונח "לעולם", שמוכר מכתובות קבורה בבית שערים ובמקומות אחרים, והכוונה היא שמקום קבורתו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית "שלום".
בכתובת היוונית נזכר השם יוסיי, שהיה מקובל מאוד בקרב יהודים בארץ ובתפוצות.
עד כה תועדו במחקר על ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית – שהייתה שפת היומיום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. לעומת זאת, כתובות הקבורה שנמצאו בטבריה – הבירה השנייה של הגליל – נכתבו ברובן ביוונית. בכתובות אלו נזכרים כמה מאנשי ציפורי הקדומים, ביניהם שמות של רבנים, ולעתים שמות של מקצועות שבהם עסקו. הארמית הייתה שפת היומיום של יהודי תקופת המשנה והתלמוד, אך חלקם גם דיברו וכתבו יוונית, ועל כן קיימות כתובות קבורה בשפה זו.
ציפורי הייתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי, והיא שימשה ככזאת עד לייסודה של העיר טבריה, במאה הראשונה לספירה. העיר הייתה מרכז חשוב גם בהמשך, כאשר חי בה רבי יהודה הנשיא, עורך וחותם המשנה. בעיר התנהלו חיים יהודיים עשירים ומגוונים, כפי שעולה משפע המקוואות שהתגלו בחפירה. בתוך כך חדרה לציפורי גם התרבות הרומית, כפי שעולה מעיצובה העירוני – רחובות מרוצפים, עמודים לאורך הרחוב הראשי, מבנה תאטרון ובתי מרחץ. עושר הכתובות שנחשף מבתי הקברות של העיר מעיד על העצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.
הכתובות ייחקרו על ידי צוות חוקרים בהשתתפות ד"ר מוטי אביעם, אהרוני אמיתי, וההיסטוריון ד"ר יעקב אשכנזי ממכון כינרת לארכאולוגיה גלילית, ומיקי פלג – מפקח נפת גליל תחתון ברשות העתיקות. עבודה משותפת זו תוליד, קרוב לוודאי, גם גילויים חדשים. בהמשך ידאגו ברשות העתיקות ובמכללת כינרת להציג את הכתובות לקהל הרחב.
