טבע דו-גלגלי – סיור בתל אביב, בתחנות חייו של אריק איינשטיין

כתב וצילם: יורם ירון.

קבוצת רוכבי האופניים (See You Next Tuesday) SYNT בטיול אופניים נוסף – מסלול מעגלי אורבני בעיר תל אביב. במלאות שנתיים למותו של אריק איינשטיין.

 תיאור המסלול:

בבוקר די סגרירי התכנסנו כ-25 רוכבות ורוכבים בחניית חוף הצוק הצפוני. החזאים הבטיחו גשם מהצהריים עד הערב. לאחר התארגנות, יצאנו לסיור בעקבות תחנות בחייו של אריק איינשטיין. יש לציין שהסיור לא התקיים על פי סדר כרונולוגי, וגם הוספתי כמה אתרים שלא בהכרח קשורים אליו.

המשכנו לכיוון דרום – חוף תל ברוך, הטיילת של תל ברוך עד רידינג. חצינו את הגשרון העגול, אזור שפך הירקון, ובהמשך עלינו לתחנה הראשונה – אולם הכדורסל אוסישקין 1.

אריק היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה בשם "אריות". בשנת 1955 שיחק במדי קבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב .על אהבתו העמוקה של אריק איינשטיין לספורט בכלל ולקבוצת הפועל תל אביב בפרט נכתבו מילים רבות. הוא לא היה רק אוהד, אלא גם שחקן פעיל, ובבגרותו נותר חובב ספורט מושבע. זה בא לידי ביטוי בין השאר בשיר "אמרו לו", המספר על גבר שהמשיך לאהוד את הפועל תל אביב אף על פי ש"אמרו לו שהחולצה האדומה זאת לא מציאה".

חזרנו לטיילת דרך מקס ברנר, חוף מציצים.

פה כיכב אריק איינשטיין לצד אורי זוהר בסרט "מציצים", ופה הכיר את הצעירה הטבריינית סימה אליהו שהגיעה ב־1971 לעבוד כמזכירה במשרדו של פשנל והתגלגלה לתפקידים ב"לול" ו"מציצים", והפכה לאהבת חייו של אריק איינשטיין. "הייתה ביניהם אהבה מדהימה, אהבה להתקנא בה", אומרים החברים.

דרך חבקוק הנביא מגיעים לירקון, וחוצים את הכביש מול נורדאו. אריק למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון (רחוב הירקון 248), ששמו היה אז בית החינוך בצפון, ובבית ספר תיכון עירוני ד' תל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת השומר הצעיר, שהונצחה בשיר "השריקה של התנועה".

לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר ראייה אריק לא התקבל לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל ללהקה בתפקיד של שחקן. בין להיטיו הגדולים במסגרת להקת הנח"ל: "יא ירח" ו"רוח סתיו". במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי אריק, שבו נודע מאז‏.

רחוב הירקון – שמאלה לרחוב ויתקין – זלוטופובסקי – בן יהודה עד גורדון 31, בית הולדתו.

אריק, שנולד כאריה איינשטיין, בן יחיד לדבורה ולשחקן תאטרון האוהל יעקב איינשטיין, גדל והתחנך בתל אביב. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כדיירי משנה בדירת מגורים בבניין שבו התגוררו משפחות השחקנים רובינא ומסקין.

גורדון עד דיזנגוף, קפה כסית, דיזנגוף 117, שבו בילתה הבוהמה. מדי פעם קפץ אריק לקפה קליפורניה הסמוך, שהיה בבעלות אייבי נתן.

ברבות השנים הפך אריק איינשטיין לאחד הזמרים החשובים בישראל בכל הזמנים. הוא שירת בלהקת הנח"ל, הצטרף ללהקת בצל ירוק, והיה חבר בשלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. בצעירותו טיפח לצד העיסוק המוזיקלי גם קריירת משחק בקולנוע ובטלוויזיה.

רחוב דיזנגוף עד כיכר דיזנגוף – כניסה דרך רחוב בן עמי, ושמאלה לרחוב בילינסון 4,
למקום משכנו של תאטרון האוהל, שבמקומו מקימים כעת בניין מגורים. הוא שיחק גם בהצגה "הבוגד" בתאטרון האוהל, ואף על פי שלא למד משחק, זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של עיתון הארץ, חיים גמזו.

בשנת 1960 הוציא אריק איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון. לאחר מכן שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט, תחת השם הבדוי ארי גורן. בשנת 1962 השתתף בהצגה "אירמה לה דוס", שבה גילם את אחד התפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה שלו בתאטרון הבימה הייתה מול אלפי חיילים, וזכתה להצלחה רבה. ההשתתפות בהצגה זו זיכתה אותו בהערכה ציבורית ניכרת. באותה תקופה גם הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר במועדון החמאם ביפו בתכניות סאטיריות, שכתבו חיים חפר וחיים גורי.

בשנת 1961 הופיע בחמאם ביפו, בהצגות "משלי ערב" ו"תל אביב הקטנה". ב- 1962 וב-1963  הופיע בתאטרון הבימה במחזה "בילי בדאי".

משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת שלישיית גשר הירקון, שזכתה להצלחה רבה. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום "אהבה ראשונה" התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה הוציאה השלישייה שני אלבומים: "אהבה ראשונה" ו"התכנית החדשה". שירים רבים מאלבומים אלו הפכו ללהיטים, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "אהבת פועלי בניין", "כשאור דולק בחלונך", "העיר באפור" ו"סימן שאתה צעיר".

באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא בהרכב שנקרא צמד הגפרורים.

בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי", שבו שר עם גאולה נוני את השיר "לי ולך". באותה שנה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "הרחק בלילה", ששר לבדו, ועם השיר "אותך", ששר עם שלישיית גשר הירקון.

אלבום הסולו הראשון שלו, "שר בשבילך", פורסם בשנת 1966. מאז הוא הוציא עשרות אלבומים, שבמסגרתם שיתף פעולה עם מוזיקאים כמו יוני רכטר, שלום חנוך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ומיקי גבריאלוב. במהלך חייו הוא גם הקפיד לספק את הקהל הצעיר, והוציא אלבומי ילדים וקלטות ילדים.

חזרה בבילינסון, כניסה לרחוב אהרונוביץ – ושמאלה לביתו האחרון, בחובבי ציון 40.

"כל חיי חייתי בקילומטר מרובע אחד ולא יצאתי ממנו" אמר אריק איינשטיין.

הוא לא הופיע במשך יותר מ-30 שנה. הופעתו האחרונה התקיימה ב-29 באוגוסט 1981, כשחתם את מסע ההופעות שלו לרגל הוצאת אלבומו "חמוש במשקפיים". ההופעה נערכה במועדון קיסרית בקיסריה, ואחריה העדיף אריק להסתפק אך ורק באולפני הקלטה ובאולפני צילום. פה שמענו את השיר "אוהב להיות בבית".

ממשיכים ברחוב חובבי ציון עד רחוב טרומפלדור, ושמאלה לבית הקברות טרומפלדור.

שמענו את השיר: "אני ואתה נשנה את העולם".

בית הקברות טרומפלדור, בית הקברות הישן של תל אביב, שוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהן ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום יישוב, אולם היום הוא נמצא במרכז העיר, בצדו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור (רק השער המרכזי פתוח בדרך כלל).

מסביב למצבת הקבר הקריא אריאל מרגלית פואמה השוזרת שמות רבים משיריו של איינשטיין, וגם עשינו הפסקה קצרה כדי שהחברים יתרשמו מבית הקברות המיוחד שבו קבורים שושנה דמארי, נחום גוטמן, עופרה אליגון ומפורסמים רבים אחרים.

חזרה בטרומפלדור לכיוון הטיילת, ונסיעה על הטיילת עד לנמל יפו. כאן מספר מצומצם של חברים נשארו בבית הקפה, מפחד הטיפות הספורות שירדו.

המשכנו לפארק מדרון יפו, לספירלה ולתצפית, ולהפסקה של ממש. אריאל כבר חיכה לנו למעלה והכין לנו קפה מהביל ומשובח. כל אחד מהחברים שלף משהו טוב מתיקו והיה נפלא.

ויתרנו בשל מזג האוויר על החלק הדרומי של הפארק, וחזרנו דרך נמל יפו  – כיכר השעון – רחוב רזיאל עד שדרות ירושלים – חצינו את רחוב אילת – רחוב אורבך, השכונה האמריקאית-גרמנית – רחוב בר הופמן. החברים התפעלו מהשכונה המתחדשת והמקסימה. חזרנו לרחוב אילת – נכנסנו לסוזן דלל דרך רחוב שלוש – אחרי סוזן דלל לרחוב כפר סבא, לילינבלום – קולנוע עדן – רחוב הרצל – שדרות רוטשילד. כאן, ליד אולם העצמאות וליד פסל דיזנגוף על הסוס, סיפר אריאל סיפור מרתק על אביו שהיה נגן בתזמורת בעת שבן גוריון הקריא את מגילת העצמאות בהכרזת המדינה, וגם צילם את האירוע. שמאלה לנחלת בנימין – טיול ארוך בין הדוכנים היפים של האמנים – רחוב קינג ג'ורג' – סמטה פלונית וסמטה אלמונית ליד קינג ג'ורג', סמטאות שאותן אהב אריק איינשטיין. פסל האריה מעטר את עטיפת אחד מתקליטיו.

בסוף שנות ה-80 צילם שם את בנו אמיר בן השבע רכוב על האריה. הסמטה והמבנה מוזנחים, וחבל שאין יד אוהבת שמחדשת את המקום הנפלא ומטפלת בו. טרגן צילם אותנו כמו פפרצי, מלמעלה, והאזנו לשיר: "הייתי פעם ילד". חזרה לקינג ג'ורג' – שדרות מסריק – פרישמן – אבן גבירול – אוסישקין – פארק הירקון.

דילגנו על מועדון צוותא והמשכנו באבן גבירול. חלק מהחברים רצו את הפלאפל התימני, וחלק את כתר המזרח באבן גבירול. כאשר אריק איינשטיין היה יוצא כבר מהבית, הוא נהג לשבת עם חברים במסעדת כתר המזרח. המאכל האהוב עליו היה סלט חצילים עם טחינה.

לא רחוק משם היה משרד של חברת ההפקות הגר, שהפיקה את הסרט "שבלול" ב-1970.

אנחנו אכלנו ממאכלי המסעדה. היה מצוין, עד שגילינו שגנבו את האופניים של מושון ממש מתחת לאפינו. לבנו עם מושון. מזל שחלגואה הגיע בהפתעה ולקח את מושון חזרה למכונית.
גשר הירקון עיטר את עטיפת אחד מתקליטי שלישיית גשר הירקון, שבה היה חבר. ב–1965  שב לבימת פסטיבל הזמר, וזכה במקום הראשון עם השיר "איילת החן". כעבור שנה זכה בפסטיבל פעם נוספת, עם השיר "ליל סתיו". בפסטיבל זה שר אריק איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר "ריח תפוח אודם שני", שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר "לא פעם בקיץ", ועם השלישייה את "בואי ילדה".

המשכנו דרך חיים לבנון והאוניברסיטה, שדרות קק"ל, חצינו את דרך חיפה – אזורי חן, וחזרה לחוף הצוק הצפוני, למכוניות.

תודה לכל החבורה על שגילתה סבלנות בהתנהלות עם קבוצה גדולה יחסית, במסלול עירוני שהוא לא קל, בפרט באמצע השבוע.

תודה מיוחדת לעלי על שהיה מאסף מדופלם בתנאים קשים,

ותודה למזג האוויר שהיטיב עמנו.

הערה: בחלק מהתמונות מופיעים גם שני חברים יקרים שאינם אתנו עוד – שמואל טליאז ז"ל (שמולון) ומאיר ארליך ז"ל, יהי זכרם ברוך.

קישור למסלול הטיול באתר המסלולים  GPSIES

http://www.gpsies.com/map.do?fileId=kgjcebvylfleingj

הכותב : יורם ירון,  הוא רוכב  שטח כעשר שנים ומרבה לטייל בארץ.

דוא"ל לתגובות :       yaronyoram52@gmail.com