החומה הנראית כיום היא החומה העות'מאנית שבנה הסולטאן סולימאן הגדול, והיא המאוחרת מבין סדרת ביצורים שהקיפו את ירושלים לאורך ההיסטוריה. החומות השונות נבנו ונהרסו לסירוגין, ושרידים שלהן נחפרו ונחשפו סמוך לתוואי החומות הקיים וחלקם אף מוצגים לקהל. חלקים אחרים מן החומות הקדומות משולבים בחומה העות'מאנית ונראים לאורכה בקטעים מסוימים. חומה זו, האחרונה, השתמרה בשלמותה למעט שינויים, לרוב נקודתיים, אשר נעשו בקטעים ממנה.



חומות העיר הוקמו בראש וראשונה כדי להגן על העיר ועל תושביה. עם העלייה ברמת הביטחון והיציאה מן החומות, איבדו החומות את תפקידן ההיסטורי. לאחר איחוד העיר בשנת 1967 הציע חבר הכנסת דאז דוד בן גוריון להרוס את החומות, ובכך לבטא את איחודה של העיר באופן מוחשי. לחומות כיום ערך רב בשימור מרקם החיים ההיסטורי המיוחד של העיר העתיקה ובהגדרת המרחב שסביבה.



עם השנים הידרדר מצבן של חומות העיר, הנתונות בתהליכי בלייה והרס תמידיים. הסיבות לכך מגוונות, ובהן גורמים אנושיים וגורמים סביבתיים ואקלימיים מגוונים. בעקבות נשירתן של כמה אבנים מן החומה אל חצר בית הספר קולג' דה פרייר הסמוך לחומות, החל בתחילת שנת 2007 פרויקט "שימור ושיקום חומות ירושלים". הפרויקט רחב ההיקף מתבצע על ידי מינהל  השימור של רשות העתיקות. את הפרויקט מנהלת הרשות לפיתוח ירושלים, ומשרד ראש הממשלה מממן אותו. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצב את החומות ולהסיר כל סכנה מידית מקטעי החומה שמצבם הפיזי מעורער. נוסף לכך, ועל פי הצורך, משוחזרים רכיבים המייצגים את ערכה האדריכלי, האורבני וההיסטורי של החומה, תוך שמירה על מגוון הביטויים התרבותיים המשתקפים בה.



           

 

עקב גודלה ומורכבותה, חולקה החומה ל- 14 מקטעי עבודה. כל מקטע מאופיין בדגשים שונים וייחודיים ומטופל בהתאם, תוך ראייה כוללת של החומות כמונומנט שלם. לפני התחלת העבודות נערכה עבודת הכנה מקיפה. בשלב הראשון בוצעה מדידה דיגיטלית מרחבית  למיפוי החומה וכבסיס להכנת התכניות. בהמשך נערך תיעוד היסטורי, אורבני ופיזי של החומות. נבחנו ומופו גם משאבי הטבע – החי והצומח המתקיימים על החומות. בהמשך נסקר ותועד בנפרד כל אחד מן המקטעים, לגיבוש המלצותינו לשימור ולשיקום. רק לאחר ניתוחו הערכי של המקטע ביחס למקטעים אחרים ובהקשר אורבני המתייחס לשני עברי החומה, אנחנו מגבשים את התכנון המפורט שיבוצע בשטח.

(עד לסיום חלק זה ניתן לשלב את איורים 1-7)



מאז הוקמו על ידי הסולטאן סולימאן עברו על החומות שינויים רבים, המשקפים את פני ההיסטוריה ומשפיעים על חזותה של החומה. לחלק מן השינויים יש ערך סיפורי התורם לערכה האדריכלי המקורי של החומה. כל התערבות בשימור החומה מוסיפה פן חדש ועשויה לטשטש הקשרים היסטוריים המשתקפים בה. רבים משינויים אלה התרחשו בשלהי המאה ה-20, עת הפך האזור לזירת קרבות פעילה. באזורים שנפגעו מצאנו את עצמנו ניצבים בפני דילמה מורכבת: הנצחת מאורעות בעלי ערך לאומי על ידי שימור הפגיעות בחומה, מול שימור ערכה האדריכלי המקורי של החומה על ידי השבת המצב לקדמותו.



דוגמה טובה להתמודדות הזאת ניתן לראות בעבודות השימור בשער ציון. על שטח ניכר מחזיתו של השער נראים סימני פגיעות ירי, המהווים עדות פיזית לניסיון של כוחות ההגנה ממאי 1948 לפרוץ אל הרובע היהודי. כידוע, הניסיון כשל, והעיר העתיקה נותרה בשטח האויב למשך 19 השנים הבאות. לאחר איחוד העיר בשנת 1967 הפך השער לאחד מסמליה של ירושלים המאוחדת, והיה מקור משיכה עבור רבים מהמבקרים בעיר העתיקה.

מצד אחד, יש לשער ערכים אדריכליים ואסתטיים הבאים לידי ביטוי בעיטורים ובפרטים נאים, ומצד שני - אין ספק שערכיו הלאומיים וההיסטוריים, המתבטאים בסימני פגיעות הירי של קרבות מלחמת העצמאות, מותירים את מרב החותם על המתבונן בו כיום. עם תחילת תכנון העבודות ברור היה כי ניסיון הפריצה משנת 1948 הוא האירוע אשר הותיר את חותמו על חזות השער, יותר מכל אירוע אחר במהלך 468 שנות קיומו. לפיכך הוחלט לעשות כל מאמץ לשמר את "צלקות" האירוע היוצרות מעין תרשים קרב שלם על פני החזית. עם זאת, כשער בעל איכות אדריכלית, רצינו להדגיש גם את ערכו האסתטי המקורי. לשם כך חיפשנו דרך ביניים, המשלבת בין שחזור אלמנטים מקוריים ושימור הפגיעה באבן. שילוב זה בא לידי ביטוי בשיקום כתובת ההקמה של השער והאבנים בסביבתה שנפגעו קשות (בכתובת מצוין שם בונה השער – הסולטאן סולימאן, ותאריך הקמתו - 1540). בבחינת התוצאה ניכר, כי הצלחנו להדגיש את מבנה שדה הכתובת ולהשיב לה את קריאותה מבלי לטשטש את סימני פגיעות הכדורים והמרגמות שעל השער כולו.







עד סוף שנת 2008 הושלמה העבודה בשלושה מקטעי עבודה: מקטע "כיכר צה"ל", מקטע "חומת המצודה החיצונית" ומקטע "הר ציון", הכולל את שער ציון שבו נמשך הטיפול שישה חודשים. שני צוותי עבודה עובדים בו בזמן משני עברי העיר: האחד על החומה המערבית, דרומית למצודת דוד, והשני על חומת החפיר הצפונית, אשר בנויה על מצוקי סלע.



           

גילינו עד כמה גדולה הרגישות בכל הנוגע להתערבות במונומנט הזה. משימות רבות עומדות בפנינו בעתיד הקרוב, ובהן טיפול בשער הפרחים ובשער שכם. בשערים האלה יהיה עלינו למצוא, בין השאר, את האיזון בין הפעילות המסחרית השוקקת לבין שימור הערכים האדריכליים של השערים, שלעתים נפגעים משימושי המסחר. מדיניות השיקום של חומות העיר העתיקה תומכת בשימור החומה לא רק כמונומנט ארכיטקטוני שסימני ההיסטוריה נותנים בו אותותיו, אלא גם כמרכיב אורבני פעיל בסביבתו. לפיכך מושם עתה דגש על קידום פרויקטים הנלווים לשימור החומה. לדוגמה, פיתוח חללי תצוגה בחדרי המשמר המרשימים, הפזורים לאורך החומות, וככלל פיתוח טיילת החומות כמערכת עשירה ותומכת יותר בעבור המבקר, וכן שיקום שבילים לאורך שרידי חומות קדומות שנמצאות בבסיס החומה הנוכחית. השבילים ילוו בעמדות שילוט והסבר שיוקמו בשיתוף בתי ספר ומסגרות חינוך אחרות, כדי לקרב את ילדי העיר למונומנט הקדום. לסיכום, אנחנו מקווים כי תהליך השימור של החומות ושיקומן יהווה מנוף לשיקום ולשיפור סביבתן כשטח עירוני פתוח בעל ערכים היסטוריים ונופיים ייחודיים.





מידע נוסף על פעולות השימור ניתן למצוא באתר רשות העתיקות - מינהל השימור: www.antiquities.org.il