בגיליון הקודם פתחתי במבוא לצילום ציפורים בטבע. המדור הוקדש לשמירה על הסביבה תוך כיבוד בעלי החיים הנמצאים בא באופן כזה שתהליך הצילום לא יפגע או יזיק לבעלי החיים, לבית הגידול שלהם או לאזורי הקינון שלהם. ובכל זאת, בכדי לקבל צילום נקי וחד, אין מנוס וחייבים להתקרב. הקרבה לאובייקט חשובה אף יותר מסוג העדשה איתה נצא לצלם. אך בואו ונתחיל, ראשית, עם סוגי העדשות הדרושות.

בעלי חיים בטבע בכלל וציפורים בפרט, לא ממש נהנים מקרבתו של האדם. נסו להתקרב לציפור, אפילו לציפור "עירונית" כמו דרור שמורגלת בנוכחותנו יש מעגל דמיוני בלתי עביר. עוד צעד מיותר והיא ממריאה אל-על. על אחת כמה וכמה ציפורי בר שאינן מורגלות בנוכחות יום יומית של בני אדם. להתקרב לציפור כזאת זאת משימה בלתי אפשרית. ודווקא העופות הדורסים – אלו שנמצאים בראש פירמידת המזון – הם הפחדנים ביותר... אולי זאת אחת הסיבות שהם נמצאים בראש הפירמידה. יצר ההישרדות שמגובה בזהירות ופחד הוא האחראי לכך שציפורי בר בטבע אינן מאפשרות לנו את הקרבה הנדרשת על מנת לקבל צילום נקי, חד וגדול דיו. 

לצורך זה, כמו גם לצרכים נוספים (ספורט, פפראצי, אסטרונומיה ועוד) מיוצרות ונמכרות עדשות טלה-פוטו. אלו הן עדשות בעלות אורך מוקד גדול, אשר יוצרות זווית ראיה צרה מאוד. צרה הרבה יותר מזווית הראיה הנורמלית של עין חשופה, ולכן נראה כאילו העדשה מקרבת את הנושא.

לצורך צילום ציפורים האורך אף פעם לא מספיק...תשאלו צלם ציפורים וותיק האם עדשת ה 500 מ"מ שלו מספיקה לו לצילומיו, בד"כ התשובה תהיה שלילית. אורך המוקד המינימאלי לצילום ציפורים הוא, לדעתי, 300 מ"מ. פחות מזה נצטרך להגיע לקרבה אינטימית ביותר עם הנושא המצולם – משימה מורכבת בפני עצמה.

עדשות טלה-פוטו איכותיות באורכי מוקד של 300 מ"מ ויותר המאופיינות בתצורה של עדשות פריים (הכוונה לעדשות בעלות אורך מוקד קבוע בניגוד לעדשות זום, בהן אורך המוקד משתנה), הן כבדות יותר, יקרות יותר, בעלות צמצם מרבי גדול ובקיצור איכותיות יותר. מה שמתבטא בדיוק, מהירות עבודה וכושר הפרדה מצוין.

לכל היצרנים הגדולים יש עדשות פריים טלה-פוטו באורכי מוקד של 300, 400, 500 ו600 מ"מ. בעלות צמצם מרבי החל מ 2.8 ועד 5.6. יחס המחירים איננו יחס ישר! עדשת 600 מ"מ צמצם 4 תעלה פי שבע או שמונה מעדשת 300 מ"מ צמצם 4. אציין את עדשת ה 400 מ"מ צמצם 5.6 של חברת קאנון שנחשבת ללהיט בקרב צלמי הציפורים החובבים בשל מחירה הצנוע (יחסית), משקלה הנמוך ואיכותה הגבוהה.

עדשות פריים מאפשרות עבודה יעילה עם מכפלים, ברוב המקרים. מכפל הוא אביזר אופטי המורכב בין גוף המצלמה לבין העדשה. הוא מכפיל את אורך המוקד בהתאם לערכו, אך "גונב" לנו תחנת צמצם בהתאם. הערכים הנפוצים של מכפילי זום הם 1.4, 1.7 ו 2.

דוגמא: אם ארכיב מכפל בערך של 1.4 לעדשת 300 מ"מ צמצם 4 אקבל עדשת 420 מ"מ צמצם 5.6. הצלחתי להגדיל את אורך המוקד אך הצמצם המירבי שלי קטן מ 4 ל5.6 – פחות אור, סבירות להאטה במיקוד האוטומטי ואיבוד מסוים מאיכות התמונה בהשוואה לצילום ללא המכפל. ככל שערך המכפל גדול יותר הפגיעה במהירות המיקוד האוטומטי והאיכות תהיה גדולה יותר. עדשות טלה-פוטו איכותיות (ויקרות מאוד) יצלחו את מכשול המכפל במינימום נזק לתמונה ולכן הן המועדפות על המקצוענים שבחבורה.

 

עדשות טלה-פוטו בתצורת זום נפוצות מאוד בקרב חובבי הצילום והצפרים החובבים. הן מאפשרות שינוי באורך המוקד. הן בד"כ יהיו קלות יותר, קטנות יותר והרבה יותר זולות. מפתח הצמצם המרבי שלהן קטן יותר, מה שמשפיע באופן ישיר על כמות האור החודרת מבעד לעדשה ועל מהירות ודיוק המיקוד. ברוב המקרים הרכבת מכפל על עדשה כזאת היא פגיעה אנושה ביכולת העדשה להשיג מיקוד אוטומטי וקלקול משמעותי של איכות התמונה. מגוון עדשות זום טלה-פוטו הוא רב ביותר. החל מ 70-300 מ"מ דרך 80-400 מ"מ,

100-400 מ"מ ועד ל 50-500 מ"מ.

יוצאת מהכלל היא עדשת הזום 200-400 מ"מ של ניקון שלה צמצם מרבי בערך 4 היא נחשבת למלכת עדשות הזום טלה-פוטו, איכותית ביותר...אך מחירה בהתאם.



למרות חשיבותו של אורך המוקד הגדול, הוא לא מספיק על מנת לתת את מלוא הפתרון בצמצום המרחק לאובייקטים המעופפים שלנו. בכל מקרה נרצה להתקרב. הקרבה היא זאת האחרית בין השאר לניקיונו של הצילום, לצלילותו ולחדות. ככל שנצלם ממרחק גדול יותר, גם אם ברשותנו עדשה ארוכת מוקד טובה, נפגע באיכות הכללית של האימג'. אם נצמצם את המרחק האיכות תשתפר פלאים...אבל באותה העת הנושא יברח...



נו, אז מה עושים? 

על הדרכים להתקרב, על בניית מסתור והסוואה בגליון הבא.