תרומה ייעודית שנתקבלה ברשות העתיקות עוררה יזמה לשימור ולפיתוח האתר. בימים אלה מבצעת רשות העתיקות בשיתוף עיריית לוד ובמימון קרן לאון לוי וקרן ג'רום לוי את העבודות לשימור הפסיפס לקראת הצגתו למבקרים.

רוחבה של רצפת הפסיפס תשעה מ' ואורכה למעלה מ-17 מ'. הרצפה, שכנראה שייכת לאולם של וילה רומית, נחשפה כמטר מתחת לפני השטח.

היא כוללת רקע לבן, שבו נתונים שני שטיחים צבעוניים מלבניים – צפוני ודרומי – ורצועה צבעונית רוחבית המפרידה ביניהם.

השטיח הצפוני

השטיח הצפוני מוקף במסגרת לבנה, המעוטרת בפרחים מסוגננים ותחומה בפס שחור דק. השטיח הזה גדול במיוחד, והוא מורכב משלושה חלקים המוקפים במסגרות העשויות בדגמים הנדסיים, ובהם דגמי גיוש – מקלעת של שתי רצועות, ומקלעת רגילה. החלק הצפוני עשוי תשעה מדליונים משושים ושני חצאי מדליונים, המוקפים ברצועות גויש. במדליונים מתוארים דגים וציפורים וכן חיות טרף בעת ציד. יוצא דופן המדליון הצפוני-מזרחי, שבו מתוארת סלסילה גדושה בדגים.

החלק המרכזי הוא ריבוע שבו נתון מצולע בן 12 צלעות, הנחלק למצולעים משניים שבמרכזם מתומן. הצלעות עשויות בדגם גיוש. בכל קבוצה של שלושה מצולעים מתוארים דג ושתי ציפורים. בכל מצולע פרט מרכזי. במרכז המצולעים הרבועים סצנה שבה שני בעלי חיים או יותר; בשניים מהם נראות חיות טרף במהלך ציד. פינות הריבוע מעוטרות בזוגות דולפינים שביניהם קלשונו של נפטון, אל הים.

במתומן המרכזי מתוארת סצנה בקומפוזיציה המושפעת מפסיפסים שהיו אופייניים למבנים בצפון אפריקה. הסצנה היא תלת-ממדית. בחלקה האחורי מתוארים הרים שבראשם ניצבים אריה ולביאה זה מול זה וביניהם מקווה מים שבו מפלצת ים מיתולוגית. לפניהם, בשני מישורים, מתוארים בקומפוזיציה בעלי חיים האופייניים לאפריקה, כמו פיל וג'ירפה. מורכבות התמונה והעמדת בעלי החיים אלה מול אלה יוצרות מתח הבולט על רקע שאר הדמויות.

חקר המוטיבים האמנותיים בפסיפס לא הושלם, ומוקדם לקבוע אם ההשפעות הסגנוניות של פסיפסי צפון אפריקה ייחודיות לפסיפס זה או שהן חלק ממגמה רחבה.

בחלק הדרומי מתוארת סצנת ים ובה שלל דגי ים, אניות סוחר, קונכיות ומעין סלים שהיו מיועדים כנראה לשליית צדפות. בצד הימני מתואר דולפין גדול. הקומפוזיציה והדגים הפונים למגוון כיוונים יוצרים תנועה וזרימה המדגישות את תנועת המים.

שתי אניות סוחר מתוארות בפירוט רב: אחת בעת שיט ושנייה (במקום שבו נפגע הפסיפס) עוגנת, מפרשיה מקופלים. מפתיע שאין באניות דמויות אדם המופיעות בתיאורי שיִט אחרים מהתקופה. לאנייה השטה מפרש פתוח ונפוח ממשב הרוח המחזק את התנועה בסצנה. לתיאור האניות יש ערך רב בקידום חקר השיט בתקופה הרומית.

אל השטיח הצפוני צמוד ממזרח חלק קטוע, שבו מתואר, בתוך מסגרת עיטורית, שולחן תלת-רגל שמשני עבריו אמפורות. ייתכן שהחלק הזה, שכיוונו שונה משל שאר החלקים, פונה אל פתח שהיה בקיר המזרחי.

בין השטיח הצפוני לשטיח הדרומי מפרידה רצועה צרה, שבמרכזה קרטר ולצדו שני טווסים. מתוך הקרטר משתרגים ענפים נושאי עלים, שביניהם ניצבות ציפורים. ברצועה זו נעשה שימוש רב בקוביות פסיפס מזכוכית.

השטיח הדרומי

השטיח הדרומי נחלק לשני חלקים. הצפוני מביניהם מוקף בשתי מסגרות, האחת בדגם מעויינים והשנייה בדגם קלוע, ובו מתוארות ציפורים הניצבות על ענפים. החלק הזה נפגע בעת הנחת צינור מים מודרני.

החלק הדרומי, שהשתמר בחלקו, עשוי כתשליב בדגם מקלעת, היוצר מדליונים משושים, שבתוכם נתונים ציפורים, דגים וחיות שונות, ובהן שתי חיות מיתולוגיות. הוא מוקף במסגרת העשויה רצועות בדגם מקלעת ובדגמים הנדסיים אחרים. גם בשטיח זה נעשה שימוש בקוביות פסיפס מזכוכית.

הפסיפס יוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו. הוא נמנה עם הפסיפסים המרשימים ביותר שהתגלו בארץ בכלל ומהתקופה הרומית בפרט. איכותו האמנותית מתבטאת בגודל האבנים, בעושר הגוונים ובכישרונו של האמן המבצע. רוב הפסיפס השתמר היטב, אף שקירות האולם כמעט לא שרדו.



מיקום האתר

אתר הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה מנמל התעופה בן גוריון ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש מספר 1 המקשר בין תל אביב לירושלים וכביש מספר 6 המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ המוביל לשוק ורחוב היסמין המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. האתר מצוי בשולי העיר, בעורף שכונות מגורים שרמת התחזוקה בהן נמוכה. בסמוך לאתר אין מבני ציבור, ובתכנון העירוני הוא אינו נתפס כמשאב לתכנון. מיקום האתר סמוך לצירי תנועה ארציים מאפשר רמת נגישות גבוהה ומאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו מאפשר לקשור אותו למסלול שיכלול כמה אתרים היסטוריים בעיר. לפיתוח האתר עשויה להיות השפעה טובה על הפיתוח בשכונות הסמוכות.



עם השלמת החשיפה יועבר הפסיפס מהאתר למעבדת השימור של רשות העתיקות בירושלים. תהליך השימור יארך חודשים ארוכים, שבמהלכם יישלח קטע מהפסיפס לתצוגה במוזאון המטרופוליטן בניו-יורק. בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון ויוקם מרכז מבקרים. במסגרת תכנית כוללת להפיכת העיר לוד למוקד תיירותי יוחזר הפסיפס למקומו עם השלמת מרכז המבקרים, והאתר ייפתח לקהל.