לאחר שיתרגלו לתנאים ייפתח השער והיחמורים יוכלו לצאת מהשטח המוגן. ארבעת היחמורים מצטרפים ל- 30 פרטים נוספים שכבר מסתובבים בטבע לאחר ששוחררו באזור בשנים האחרונות. במהלך השנה האחרונה הצליח פקח רשות הטבע והגנים באזור לצפות בעופר צעיר - הוכחה לכך שהעדר המשוחרר מתאקלם ואף מצליח להעמיד צאצאים בטבע.

היחמור הפרסי (Dama mesopotamica) נכחד מנוף ארצנו בתחילת המאה ה-20, ורבים חשבו כי נכחד מן העולם. אולם בשנת 1956 נתגלו כשני תריסרי פרטים בדרום-מערב אירן. תגלית זו הדהימה את אנשי שמירת הטבע בעולם, והם התגייסו להציל את היחמור הפרסי. זוג יחמורים שנלכד באירן הועבר לגרמניה והיווה את היסוד לגרעין הרבייה הראשון של היחמור הפרסי בשבי. בשנת 1978 התגייסה רשות הטבע והגנים למאמץ הבין-לאומי להצלת היחמור הפרסי, והחליטה להקים גרעין רבייה בשמורת הטבע חי-בר כרמל. היסוד לגרעין רבייה זה היה שני זכרים שהגיעו מגרעין הרבייה שבגרמניה ועוד ארבע נקבות שהגיעו מאירן. הנקבות, שהובטחו לאנשי רשות הטבע והגנים על ידי בנו של השאח, הגיעו לארץ במטוס האחרון שיצא לארץ מאירן לפני פרוץ ההפיכה האסלאמית שם. עם גדילתו של העדר הוחלט להתחיל בהשבת היחמורים לטבע, תחילה לשמורת הטבע נחל כזיב שבגליל המערבי, שם הפך העדר עם השנים לאוכלוסיית היחמורים הפרסיים הגדולה ביותר בעולם. בגליל המערבי האוכלוסייה מונה כ-200 פרטים. בגן החיות התנ"כי קיים עדר יחמורים מתרבה, החל משנת 1997. גם גרעין זה התרבה היטב, וכיום זהו עדר היחמורים הגדול בעולם הנמצא בגן חיות. מאז הקמת גרעין הרבייה שותף גן החיות התנ"כי למיזם השבת היחמורים לטבע, ופרטים רבים כבר הועברו מגן החיות לגליל המערבי לשם שחרור בטבע.

בשנים האחרונות החליטו על הקמת מיזם נוסף של השבת יחמורים לטבע, הפעם באזור הרי יהודה. היתרון במיזם השבה נוסף הוא יצירת אוכלוסייה נפרדת שתאפשר שמירה על מגוון גנטי גבוה יותר ותקטין את הסיכוי להכחדה של היחמורים כתוצאה מפגיעה בהיקף גדול (לדוגמה מחלה או שרפה), בזכות ההפרדה שבין שתי האוכלוסיות. האזור שנבחר הוא שמורת הטבע נחל שורק, על צמחייתה הסבוכה ומקורות המים הרבים שבה.

גישה חדשה לטיפול בהתפשטות מהירה של מחלת האלצהיימר / אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו גישה חדשה שעשויה לסייע בטיפול בהתפשטות מהירה של מחלת אלצהיימר. המאמר המתאר את המחקר נבחר לאחרונה למאמר השבוע על ידי כתב העת היוקרתי Biological Chemistry והתפרסם ככתבת השער. הגישה שפותחה על בסיס ממצאי המחקר ושעשויה להוביל לפיתוח תרופה נרשמה כפטנט על ידי יישום – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, המציעה ברישיון את זכויות הפיתוח.

מחקר זה היה השלב האחרון בעבודת הדוקטורט של ד"ר ארז פודולי, עד לאחרונה דוקטורנט במעבדתם של פרופ' עודד ליבנה ופרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית. המחקר נערך בשיתוף ד"ר דבי שלו וד"ר אסתר בנט מהמכון למדעי החיים על שם סילברמן באוניברסיטה העברית, הרווי וילגוס מחברת פארמאתן, וכן ד"ר אלינור בן-אסייג ותלמידת המחקר שני שנער-צרפתי מהמרכז הרפואי על שם סוראסקי בתל אביב.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמובילה לתהליך הדרגתי של אבדן זיכרון, בלבול ותשישות גופנית. שיעור ניכר מן החולים סובלים מהתפשטות מהירה במיוחד של המחלה.

במחקר, שבוצע במכון למדעי החיים על שם סילברמן, פתרו החוקרים את התעלומה המעסיקה מדענים מזה זמן רב - מדוע אנשים הנושאים את הגן המוטנטי BChE-K מועדים להתפשטות מהירה יותר של המחלה בהשוואה לאנשים הנושאים את הגרסה הרגילה של הגן (BChE). הגן הנושא מוטציה זו מופיע בקרב 20 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית.

מחלת אלצהיימר מאופיינת ברמות נמוכות של השליח העצבי אצטילכולין. החלבון המופק מהגן המוטנטי מפרק אצטילכולין בקצב אטי יותר בהשוואה לגן הרגיל. לכן באופן תאורטי, אנשים הנושאים את הגן המוטנטי אמורים להיות מוגנים יותר מאחרים מההשפעות ההרסניות של המחלה. נשאי הגן המוטנטי אמנם מראים עיכוב בהתפתחות המחלה, אך כאשר לבסוף המחלה מתפרצת אצלם היא מתקדמת בקצב מהיר יותר ולא מגיבה לתרופות. נשאי הגן המוטנטי חשופים לסיכון גבוה יותר להתקדמות מהירה של המחלה.

הסיבה למצב חריג זה הייתה עד כה בגדר תעלומה למדענים, אך המחקר הנוכחי הוכיח שהחלבון המוטנטי נכשל בהגנה מפני המשקעים המוחיים הרעילים (פלאקים) שנוצרים במחלת האלצהיימר. ממסקנות המחקר נובע שהחלבון התקין, שאותו ניתן להפיק מחלבון של עזים מהונדסות בחברה האמריקניתPharmathene , עשוי להתאים לפיתוח תרופה חדשה לעיכוב התקדמות המחלה.

ברבור שחור נחת בארץ הקודש ומחפש שידוך / אלעד אבוהב, דובר אגודת צער בעלי חיים בישראל – תל אביב

ברבור שחור שנפצע כנראה במהלך הנדידה מאפריקה לאירופה איבד את להקתו ונחת בחופי תל אביב. לאחר שקיבל טיפול רפואי באגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב, מצפה הברבור השחור הנוהג לבלות את ימיו ולילותיו בזוגיות, לחברה חדשה אשר תמתין עמו לעונת הנדידה הקרובה לכיוון אפריקה.

אנשי המחלקה הווטרינרית של תל אביב מצאו אותו תשוש ממסע הנדידה ועם פציעה ברגלו.

הברבור השחור הוא ציפור מים גדולה המקננת באוסטרליה ואף נחשבת לציפור הלאומית שלה. מקור שמו של הברבור השחור הוא בנוצותיו השחורות, המקנות לו מראה ייחודי ויוצא דופן בקרב הברבורים, שהם לבנים בדרך כלל.

הברבורים השחורים נוהגים לבלות את חייהם בזוגיות, ולכן מקווים באגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב כי תימצא לברבור השחור בת זוג חדשה שתמשיך עמו את המסע בלהקת ברבורים שחורים שתנדוד לאפריקה בעונה הקרובה.

אם ראיתם בעל חיים במצוקה, אל תהססו לפנות לאגודה בטלפון: 1599-50-2005, ואנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לסייע.

שועלת פנק חדשה בחי-כיף / ד"ר אפי וגשל, וטרינר החי-כיף בראשון לציון

בחי-כיף בראשון לציון התעברה שועלת הפנק העונה לשם דורה. כהכנה להמלטה סידרו עבורה תא מיוחד ומחומם ותא חלופי לבן זוגה שועל הפנק – חטפני. בוקר אחד, לאחר ההאכלה, עבר גבי המטפל הראשי במקום והבחין כי דורה חופרת ומטמינה משהו שלא נראה כמו האוכל שהיא בדרך כלל מטמינה, ופתאום ראה שזה גם זז. דורה שועלת הפנק שהמליטה, לא טיפלה בגורים אלא הטמינה אותם באדמה, ובמקום זה הכניסה את המזון של אותו יום לתא ההמלטה. המלטה ראשונה תמיד בעייתית. פגמים גנטיים, עיכובים, בעיות ביציאה, לידת עכוז – הרוב קורה שם, וגם בעיות פסיכולוגיות של אימהות לא מנוסות שקוברות את גוריהן חסרי הישע. גם הפעם שני גורים כבר נקברו על ידי דורה בקבר הטרי. הזכר כבר היה מת, אבל פינקי, הנקבה הקטנה שמשקלה כמה עשרות גרמים, עדיין נשמה. היא הועברה במהירות למרפאת הגן, שם עברה כמה טיפולי חירום מצילי חיים ומצבה התייצב. שירה, מטפלת הטורפים הקטנים ומטפלת הפנקים, התנדבה מיד להיות אימא לפינקי הקטנה. ידענו שהשעות והימים הראשונים הם קריטיים, ושירה עשתה ימים כלילות כדי להציל את פינקי.

שועל הפנק חי במדבר, בסיני ובסהרה, ומשקלו של פנק בוגר לא עולה על קילוגרם וחצי. הוא מצנן את עצמו על ידי פליטת חום דרך אפרכסות אוזניו הגדולות, בניגוד לכלבים שמלחיתים ומזיעים דרך הלשון. הפנק לא עושה זאת כי כך הוא יאבד הרבה מים שאין במדבר. הוא נעזר באפרכסות אוזניו גם כדי לשמוע את תנועות טרפו: חרקים, עכברים ולטאות. במדבר אי אפשר להיות בררן, ואם אין מזון הוא יצוד גם עקרב או אפילו נחש. הפנק מסוגל לקפוץ ממצב מנוחה לגובה מטר, כך הוא יכול לתפוס חרקים באוויר במהירות, בלי להבריח אותם בתנועות מיותרות.

לאן נעלם עין חנדק / אורי דביר

מי שטייל בעבר בעין חנדק, מן הראוי לו שישכח או יתעלם מהדרכים והשבילים המוליכים לשם. קטעי כביש המסתעפים מהכביש העולה לבית החולים הדסה נחסמו, וחבל שהשלטים המצביעים על השביל לעין חנדק נשארו שם במקום. גם השביל התלול היורד ליד הכניסה למושב אבן ספיר בוטל, אם כי השלט המצביע על הירידה עוד היה בזמן כתיבת דברים אלה. בתיאור הטיול ב"שביל המעיינות" בחוברת זו תיארנו את השינויים שחלו בשביל. בתוך כך שונה גם שביל הגישה ממבואות מושב אבן ספיר לעין חנדק. הואיל וקודם כול מסמנים בשטח ורק מאוחר יותר מעלים את השינויים על המפה, ואין כנראה תקציב להציב שלט בשטח המספר לנו שמוצא השביל או התוואי שונו, קורה שמטיילים רבים מחפשים את דרכם מבלי לדעת לאן נעלם השביל שהיו בו כבר פעם או שהמליצו עליו כחלק מטיול. כך קרה שבשבועות האחרונים, בכל ימות השבוע ובעיקר בסוף השבוע ראיתי מכוניות רבות חונות ליד השביל הישן היורד ממבואות מושב אבן ספיר לעין חנדק, ואת נוסעיהן מחפשים את השביל למעיין. היו גם כאלה שניסו לטפס מדרך העפר המסומנת באדום והעולה לחורבת סעדים על קטע קטן, שבוטל גם הוא, קטע תלול וללא אחיזה נוחה, כזה העלול להיות מסוכן כשהוא רטוב.

היום השביל יורד לעין חנדק מזרחה יותר, מכביש הגישה לאבן ספיר, כחצי קילומטר מכביש הגישה לבית החולים הדסה. הסימון המפנה לירידה מופיע על מעקה הביטחון, וכן על שלט הניצב מעברו של הכביש. השביל שופר, הותקנו בו מדרגות בכמה מקומות, ועוברים בו ליד שומרה עתיקה וליד שרידי טרסות חקלאיות ועתיקות. השביל עובר ברובו בחורש ובצל, עד הגיעו לערוץ הנחל. כאן משום מה הותקנו שלטים (עם הסימון הישן של "שביל ישראל") המצביעים דווקא על העלייה הישנה לכביש הגישה לאבן ספיר ולחורבת סעדים.

כאן עובר גם "שביל ירושלים" המקשר את "שביל ישראל" עם ירושלים.

עין חנדק היה אחד המעיינות היפים שניתן ללמוד בהם את שיטת ההשקיה המיוחדת ועיבוד השלחין בהרי יהודה. השביל היורד ממנו לכיוון הכביש הסלול באפיקו של נחל שורק עבר בשדות שהושקו במי המעיין והדגימו יפה את שיטת השקיית השלחין כאן. היום אין להיכנס למעיין עצמו, לנקבה או לעבר חדר איגום המים בגלל סכנת מפולת. האתר היחיד והמרשים שנותר במתחם של עין חנדק הוא סכר גדול ועתיק, בנוי אבנים מסותתות ובתחתיתו פתח ניקוז. הסכר מכונה בפי המטיילים "הכותל" או "הכותל המערבי", ואכן הוא מזכיר אותו במקצת ובהקטנה. אתר נוסף בסביבה הוא מנזר יוחנן המטביל השוכן ליד מושב אבן ספיר.

אז עין חנדק לא ממש נעלם. למעשה, מטיילים היום לעין חנדק מטיילי "שביל ישראל" בדרכם בשביל הרציף או כאלה שנעלם מהם כי אתר עין חנדק עצמו לא בשיאו עכשיו, וזה בלשון המעטה.