98 פרטים נספרו באזור חצרים ו-15 פרטים נספרו באזור ניצנה - שם מדובר בעלייה קלה לעומת נתוני 2008. אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים: "יש תנודתיות רבה במספר הפרטים שאנחנו צופים בהם מדי שנה; בשנת 2007 נספרו 111 פרטים של המין, כך שלא מדובר בהכרח בירידה חדה במספר. מתצפיות שמתקבלות לאורך כל השנה, סביר יותר שהבצורת הביאה לירידה בכמות המזון והובילה את החוברות לנדוד על פני מרחקים גדולים יותר ולהתפרס לשטחים שבהם לא מתקיימת הספירה. גם הירידה בלחץ הרעייה על השטחים באזור חצרים הובילה לכך שהחוברות פרוסות על פני שטח נרחב יותר, ולכן פחות פרטים נצפו במהלך הספירה עצמה. עם זאת, אין ספק שקיימת מגמת ירידה במספר החוברות והעופות דוגרי הקרקע בכלל, ירידה שהחלה בשנות ה-80. בעבר ניתן היה למצוא חוברות עד לקו רמלה–בקעת הירדן, אך בעשורים האחרונים הן נעלמו לחלוטין מכל האזורים צפונה מבאר שבע, ואף בנגב ובערבה הן הפכו לנדירות. כיום ניתן למצוא ריכוזי חוברות בעיקר בשטחי שמורות טבע ובשטחים מוגנים כמו שטחי אש ובסיסי צה"ל (חצרים)".

החוברה היא מין עוף ממשפחת החובתיים, אשר נתון בסכנת הכחדה בארץ ובעולם כולו, אף על פי שהוא עוף מוגן על פי חוק מאז אמצע שנות ה-60. בעבר, הסיבה העיקרית להכחדת המין הייתה ציד פרוע, אולם כיום הציד אינו מאיים על המין. החוברה דוגרת על הקרקע, ועל כן הכחדת חלקים גדולים מאזור חיותה פוגעת בפעילות הקינון החיונית להמשך קיומה של האוכלוסייה. לפני כעשר שנים נערך מחקר על האוכלוסייה של החוברות באזור צאלים–חצרים. תוצאותיו העלו שהסיכוי של ביצה שהוטלה לבקוע ושל האפרוח להגיע לשלב תת-בוגר הוא כעשרה אחוזים. הסיבה העיקרית היא הפגיעה בקינון על ידי האדם, אם בגלל עיבוד שטחים ואם על ידי רעייה, שאמנם אינה פוגעת ישירות בחוברות, אך פעילויות הלוואי שלה כנוכחות כלבים ורועים בשטח מגבירה את הסיכון לקינון ומקטינה את סיכויי השלמתו בהצלחה.

החלו חפירות ארכאולוגיות לפתרון בעיות ניקוז מי הגשמים במצוק אפולוניה/ עומרי גל

רשות הטבע והגנים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, החלה בעבודות חפירה ארכאולוגיות במבצר אפולוניה, וזאת כחלק מן הפתרון הכולל להגנה על המבצר הצלבני מהתמוטטות. החפירה, שהיא חלק מחפירה נרחבת יותר ברחבי הגן הלאומי אפולוניה, מתרכזת בצדו המערבי של המבצר, ובתוך כך חושפת אולם אשר תמך בקומותיו העליונות. מטרת החפירה להסיר שכבות ארכאולוגיות ולחשוף את רצפת האולם, ובסיומה יתבצע תהליך שימור לרצפת האולם וכן יוסדר הניקוז בראש המצוק. את החפירות מנהל ד"ר אורן טל מהמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

שני אתרים בארץ הם יוצאים מן הכלל: אפולוניה ואשקלון. בשני אתרים אלו יש שרידים עתיקים מעל המצוק ובתוכו, ובנוגע להם הוכרז מצב חירום הדורש פתרון ייחודי, שכן אם המצוק יתמוטט הפגיעה בנכסי המורשת האלה תהיה בלתי הפיכה. באפולוניה נבחרה חלופה שכוללת שני אלמנטים: הסדרת ניקוז מי הגשמים בראש המצוק והגנה פיזית מפני עצמת הגלים בבסיסו של המצוק.

חגי יוחנן, מנהל הגן הלאומי אפולוניה, אומר שהסדרת הניקוז היא חלק משמעותי בהגנה על מצוק הכורכר, וזאת כיוון שזרימה לא מסודרת של מי הגשמים, לצד כרסום הגלים בתחתית המצוק, תורמים רבות לכרסום בכורכר ולחוסר היציבות של המצוק. מאחר שמדובר בשכבות ארכאולוגיות בנות מאות שנים, הסרתן יכולה להתבצע אך ורק בחפירה ארכאולוגית מסודרת ועל ידי אנשי מקצוע. עיריית הרצליה ורשות הטבע והגנים יחלו בחודשים הקרובים לבצע את בניית קיר הים בתחתית המצוק, ובכך ניתן יהיה להגיע לפתרון מיטבי במניעת התמוטטות המבצר, שהוא נכס תרבות ייחודי באזור.

פיתוח חדש יאפשר הפיכת לחץ מים וביוב לאנרגיה / משה לילוס, מנכ"ל תערוכת "וואטק 2009"

חברת "לווייתן אנרגיה" העוסקת בטורבינות הידראוליות, תחשוף בתערוכת המים, איכות הסביבה והאנרגיה הבין-לאומית – "וואטק 2009", שתיערך בחודש נובמבר במרכז הירידים בתל אביב, מוצר חדשני הקרוי "בנקטינה" המאפשר הפקת אנרגיה מעודפי לחץ מים או שפכים בצנרת עירונית או אחרת.

למערכת יש שני יתרונות חשובים: ייצור חשמל גם במקומות שאין בהם מערכת הולכת חשמל ממקורות חיצוניים, בהתבסס על לחצי המים, וכן הפחתת לחצים במערכות המים תוך ניצול האנרגיה הנוצרת והורדת שיעור הדליפות שנוצרות מלחצי מים גבוהים יתר על המידה.

השימוש במוצר החדש יגביר את הכדאיות הכלכלית בוויסות הלחצים במערכות המים העירוניות. כיום, הכדאיות בטיפול בלחצים מבוססת רק על החיסכון במים ועל הפחתת עלויות תיקוני צנרת. הפיתוח החדש יאפשר הפקת חשמל מהפחתת הלחץ ומכירתו לרשת החשמל, והדבר יעודד שדרוג מערכות המים.

בשנים האחרונות גברה המודעות לנזקים ולאבדן המים האדיר כתוצאה מלחצי מים גבוהים יתר על המידה, ומדינות רבות משקיעות בטיפול בבעיה זו.

בנוסף למערכות המים העירוניות, הפיתוח החדשני מתאים למערכות שפכים, מכרות, מערכות קירור בחברות תעשייתיות, תעלות זרימה פתוחות ויישומים נוספים.

טורבינת הבנקטינה משנה את התפיסה בנוגע לניצול אנרגיית מים ומאפשרת ביזור מערכות קטנות באתרים מרובים, ואילו הגישה עד היום בטורבינות הידרואלקטריות הייתה בעיקרה השמת סכרים ריכוזיים גדולים בעלי משמעויות כלכליות כבדות, זמני הקמה ממושכים, פגיעה בסביבה, סכנות במקרה של תקלה ועוד.

מידע על התערוכה והחברות שיציגו בה באתר: www.watec-israel.com

עונת הנדידה החלה באגמון החולה מוקדם מהרגיל / קובי סמרנו, מנהל התיירות באגמון החולה

עונת הסתיו בפתח, ובאגמון החולה כבר מרגישים את נדידת הציפורים. השנה הנדידה החלה מוקדם מהרגיל, ובחודש אוגוסט כבר החלו להגיע לאגמון החולה להקות הציפורים.

האגמון הוא תחנת ביניים עבור מאות מיליוני הציפורים הנודדות מדי שנה מאירופה לאפריקה, ומדי סתיו מגיעות לשם עשרות אלפי להקות של ציפורים. האגמון ממוקם במרכז השבר הסורי-האפריקני, ומשמש עבור הציפורים החולפות מעליו בדרכן לחרוף ביבשת אפריקה מעין תחנת ביניים בנדידה - שם הן עוצרות למנוחה, לריענון ולליקוט מזון עשיר של דגים, חרקים, מכרסמים ועוד.

בין הציפורים המגיעות ניתן לצפות בעופות מים כגון שקנאים, שלדגונים, ברווזים, חופמאים, חסידות לבנות ושחורות, אנפות למיניהן, ציפורי השיר כמו נחליאלי צהוב, דורסים כמו דיות, עיטים ועקבים. בחודשים הקרובים צפויים לנחות באגמון החולה גם אלפי עגורים. מי שמעוניין ליהנות מחוויה מיוחדת במינה מוזמן להגיע לאגמון החולה בשעות הבוקר בזמן שהציפורים מתעוררות ליום פעילות חדש, או לבוא בשעות אחר הצהריים ולצפות באלפי הציפורים הנוחתות ללינת לילה באגמון.

הכניסה לאגמון כלשאר אתרי קרן קיימת לישראל היא ללא תשלום. סיורים מודרכים מתקיימים בתשלום: סיור שקיעה, סיור תחילת הנדידה, וחוויית צפרות בתחנת הטיבוע.

לפרטים: 04-6817137

האם תוארכה הקרקע שעליה הלכו בני ישראל בצאתם ממצרים? / אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי צורות הנוף בנגב השתמרו 1.8 מיליון שנים והיו לעתיקות בעולם.

שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה, כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלה שרמת הפעילות הטקטונית בהם כמעט לא קיימת.

מחקר שבוצע במישורי פארן שבמרכז הנגב בראשות ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגאולוגי הישראלי – מצא כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האזור, ואולי אף בני ישראל בצאתם ממצרים. המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.

ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח. אחד האיזוטופים, 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח, וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.

"השטח שתיארכנו מייצג קרוב לוודאי שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה", אמר ד"ר ארי מטמון, "אנחנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים העתיקים האלה", הוסיף.

תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו במשך כמעט שני מיליוני שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.

לדברי ד"ר מטמון: "אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות אחדות במקומות אחרים בעולם, אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, הרי שתיארכנו את גיל השטח, ולא בחרנו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח".

לדבריו: "התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים בה עד כה".

פינת אימוץ

58388

רוקי

זאב כנעני לבן כבן שנה וחצי, יפה תואר, בעל כישורי שמירה והגנה מעולים. מתאים לילדים.

57388

קראוס

רועה גרמני כבן שנה וחצי, מדהים ביופיו ונראה אנושי. כלב גדול ממדים, המתאים לבית מרווח ונעים ומסתדר מצוין עם כלבים, ילדים והורים.

60988

מיץ'

פינצ'ר מעורב כבן שנה וחצי, קטן ורגיש, שיישאר קטן ממדים ויתאים את עצמו לכל סביבה.

58788

טוויטי

גורת טריקולור כבת ארבעה חודשים, טובה ואוהבת לשחק ולהתכרבל.

53488

איילה

גורת חתולים כבת ארבעה חודשים, יפה ועדינה, שאוהבת לשחק ולשמוח, ומשתוקקת בכל

לבה למצוא בית חם שבו תוכל לחיות בשמחה.

מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון / אורי דביר

זה סיפורו של שביל מיוחד במינו, המתחיל ליד האנדרטה לטייסת העמק, מעט מזרחית למוחרקה שבקרן הכרמל, ומשתלב בסיפור "דרך הנוף בכרמל", הטיול שמסלולו מופיע החודש בחוברת.

זה התחיל כבר ב- 2006. רעיון מקורי של רמי בן אפרים, היום תא"ל, ראש להק כוח אדם בחיל האוויר ואז מפקד בסיס חיל אוויר ברמת דוד, ולידו, ד"ר יוסי לשם, איש הציפורים והטבע, המונע גם הוא במנוע סילון כמו מטוסי חיל האוויר. הקשרים בין חיל האוויר ויוסי הדוקים מאז שהצליחו להפחית את מספר התאונות שבהן התנגשו מטוסי חיל האוויר בציפורים. ההתכנסות הראשונה לדיון בנושא השביל הייתה בבסיס חיל האוויר ברמת דוד בהשתתפות נציגי הוועדה לשבילי ישראל, ראש המועצה האזורית, נציגי קק"ל ורשות הטבע והגנים, וכל מי שהייתה לו נגיעה בעניין. בפגישה הראשונה עלו רעיונות בדבר תוואי השביל ודרכי ביצועו. סיכם זאת מאוחר יותר תא"ל רמי בן אפרים: "לא רוצים לראות עוד אנדרטה. רוצים לייצר לתלמידי התיכונים באזור תכנית לימודים קבועה בנושא ההתיישבות, החקלאות והביטחון, והשביל הזה במידה רבה נוגע בדברים אלה". למותר לציין שכל המשתתפים נרתמו לנושא בתקווה שעוד בסיסים בצה"ל יעלו רעיונות דומים. עם זאת חלפו כמה שנים, ובעלי התפקידים התחלפו ואז זומנה פגישה חדשה. הפעם דנו כבר ביתר פירוט בתוואי השביל וקבעו לוח זמנים לביצועו. לאחר כמה חודשים נערכו שוב סיורים בתוואי המוצע, גובשה דעה מוסכמת, ובחודש אוגוסט 2009 ניגשו לסימונו, ואני מניח שעם יציאתו של הגיליון הזה לאור יהיה השביל מסומן לכל אורכו.

תחילתו של השביל כאמור במצפור טייסת העמק, כ-1.7 ק"מ מזרחה מהפנייה למנזר מוחרקה, בדרך הנופית. בתחילה הוא חופף לשביל המסומן בשחור, יורד מהכרמל בשביל שמסומן באדום לעמק לכיוון תל קשיש, חוצה את נחל הקישון בשולי התל, וממשיך כשביל המסומן בכחול העובר בגבעות עגלגלות ומטפס לפסלו של אלכסנדר זייד בבית שערים, לתצפית לכל האזור. מהפסל יורדים למושב שדה יעקב, חוצים כביש על גבי גשר, ובהמשך את נחל בית לחם לעבר כפר יהושע, שם מסיירים באתרי הכפר הקשורים בהתיישבות בעמק יזרעאל. מכפר יהושע קצרה הדרך לתחנה הישנה של רכבת העמק ששופצה ונפתחה לביקורים. מתחנת הרכבת ממשיכים כ-300 מ' בכביש ופונים שמאלה בדרך כורכר לכיוון נהלל ואתריה, בדומה למסלול בכפר יהושע. השביל יוצא מנהלל ומטפס לתל שמרון לבית הקברות שבו ניצבת האנדרטה לזכרו של האסטרונאוט אל"מ אילן רמון, שנספה ב-1 בפברואר 2003 באבדנה של המעבורת קולומביה בדרכה חזרה לכדור הארץ.

פירוט מלא על המסלול יובא באחד הגיליונות הבאים.