טבע הדברים

טבע הדברים

ילדי טבע הדברים


תל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתי

מאת: מירב שי ויערה שאלתיאל


צילום: רשות העתיקות


גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)



הגן משלב בין הממצא הארכאולוגי, הסיפור המקראי, ההיסטוריה המקומית והנתונים הגאוגרפיים, ומתפקד כגן ארכאולוגי פתוח לרווחת התושבים והמבקרים ללא תשלום.

קרא עוד...

 הגן כולל מסלול חווייתי המסייר בתחנות הקשורות בעברה של יקנעם ומקנה לילדים המטיילים היכרות עם עולם הארכאולוגיה בכלל, ועם ההיסטוריה של ההתיישבות ביקנעם על כל תקופותיה. בתהליך פיתוח האתר לקחו חלק כל ילדי יקנעם משכבות בית הספר היסודי. לכל קבוצת גיל הותאמה תכנית לימוד ופעילות בהתאם ליכולותיה, והן שולבו בפעילויות ולימוד חווייתי בכיתות הלימוד ובשטח. במהלך הפרויקט הוסדרו דרכי גישה לאתר, שומרו חלק מהשרידים, הוקמו תחנות תצפית ופעילות בנושאים הקשורים בתולדות היישוב ביקנעם וסביבתה והוסדר השילוט. את הפרויקט, שיזם ראש העירייה סימון אלפסי, מממנת עיריית יקנעם, והוא בוצע על ידי מינהל השימור והמרכז הארכאולוגי-חינוכי ברשות העתיקות.


היישוב ביקנעם, ראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה, לפני כמעט 5,000 שנה. ביקנעם, היושבת על צומת דרכים ראשי, עברו כל כובשי הארץ מתחותמס השלישי המצרי, יהושע , דוד המלך, בלוואדין הצלבני וד'אר אל-עומר – שליט הגליל.

היקף התל 40 דונם, והוא משקיף על עמק יזרעאל ועל הר הכרמל. מצפון-מערב לתל אחד המעברים העיקריים של הכרמל: ואדי מילח, נחל תות.

החזית הצפונית של יקנעם היא תל ארכאולוגי שבו שרידים ורמזים להיסטוריה ארוכה ומפוארת של היישוב.

יקנעם נזכרת לראשונה ברשימות מסעו של תחותמס השלישי, שנערך בתחילת המאה ה-15 לפסה"נ. במקרא נזכרת יקנעם שלוש פעמים בספר יהושע, כעיר לויים בתחום נחלת שבט זבולון. במאה הרביעית היא נזכרת באונומסטיקון של אבסביוס, כקמונה – כפר המרוחק שישה מילין מלגיו. בתקופה הצלבנית, במאות 12-13, נזכר המקום בשם קיימונט (הר קיין) ושימש כמרכז אדמניסטרטיבי-משפטי. בתקופה הממלוכית נקראה קיימון, והיא נזכרת בכתבי היסטוריונים ערבים כיאקוט ואבן אל-עת'יר. בתקופה העות'מאנית בנה דאהר אל-עומר על שרידי הביצורים הצלבניים שעל האקרופוליס ח'אן.

 

בתל יקנעם נערכו שני מחזורי חפירה, על ידי שתימשלחות: 

1988-1977
– חפירת האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' אמנון בן תור, במורדותהצפוניים של התל. במקום נחשפו שרידים מתקופת הברונזה והברזל, ובהם ביצורים, מבניםומתקנים. בחפירה זו נחשפה גם הכנסייה הצלבנית בשולי האקרופוליס. 

1993 – חפירתרשות העתיקות בראשות מרים אבישר, בראש התל, באקרופוליס. בחפירה זו נחשפו שרידיבנייה צלבנית, שמשולבת בהם בנייה מהתקופה הממלוכית ומהתקופה העות'מאנית. השרידיםכוללים מגדלי ביצורים, מבני מגורים, חצרות ומתקנים.

בחפירות שנערכו בתל זוהו 25שכבות יישוב, החל מתקופת הברונזה הקדומה וכלה בתקופה העות'מאנית.

 

בשנת 2008, השנה הראשונה להכשרת הגןהארכאולוגי, הוסדר האתר לפעילות בטוחה של התלמידים. הותווה שביל היקפי בראש התל,ונעשו עבודות שימור, ייצוב והסדרה של שרידי הכנסייה הצלבנית. ציר הזמן הומחש בעלייהלתל: בציר 25 מדרגות, כמספר שכבות החיים בתל. תשע מהמדרגות מציינות תקופותהיסטוריות עיקריות, וכל אחת מהן אומצה על ידי אחת מכיתות בתי הספר. הכיתה למדה עלהתקופה והכינה אריחי קרמיקה מצוירים בשלושה נושאים, שחזרו בכל התקופות: כתב, עיטורים וכלי נשק. האריחים המצוירים מעטרים את השילוט על אודות התקופה והממצא השייךלה בתל. בסיום שנת הפעילות חגגנו את פתיחת האתר ביום הפנינג בהשתתפות בתי הספר,העירייה ונציגי רשות העתיקות.



בשנת הלימודים האחרונה, 2009, מוקמוארבע תחנות לאורך השביל ההיקפי. תחנות אלו עוסקות בחפירה הארכאולוגית ובתיאורה שליקנעם בתקופה המקראית, כפי שהיא מצטיירת בספר יהושע, עם כיבוש הארץ וחלוקת הנחלותלשבטים:

תחנה ראשונה – מדמה חפירה ארכאולוגית והצגת שכבות התל.

תחנה שנייה – מאפשרת למידה חוויתית על שבט לוי.

תחנה שלישית – מציגה מודל של העיר המקראית על מרכיביה: הביצורים, השער, מבני שליטה ובתי העיר.

תחנה רביעית – ממחישה את מיקומו הגאוגראפי של התל וצירי התנועה בתקופות השונות בעזרת מפות עתיקות.

 

כמה עצי אלון בוגרים יינטעו בתחנות, ואלה עתידים להצלעל המבקרים. עצי האלון נבחרו משום שייכותם לנוף הטבעי במקום, הם גדלים במורדותהמזרחיים של התל. הנטיעה על תל ארכאולוגי היא ניסיונית, ולשם כך נערך ניתוח נופי מקיף ופותח פרט להרחקת שורשי העצים מהשרידים, בשינוי מינימלי של תוואי השטח.

 

פרויקט הגן הארכאולוגי הוא רב-שנתי, ובשנים הקרובות ישומרו ויפותחו חלקים נוספים. התכנית החינוכית, אשר ליוותה את פיתוח התל בשנתיים החולפות, תימשך, וילדי יקנעם ישולבו בעבודות השימור והפיתוח. הפעילות מאפשרת ליצור זיקה בין ילדי היישוב ומשפחותיהם לבין התל ומורשת התרבות העתיקה של המקום. הודות לפעילות החינוכית הנערכת בתל מתקיים שימור השרידים, וכן מתקיים טיפול נופי ההופך אותו לשטח נגיש לציבור.

גיליונות קודמים


להחזיר עטרה ליושנה: חפירה בבית הכנסת טורי זהב בלבוב-למברג...
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכאולוגי מן הנגב...
שימור חומות העיר העתיקה בירושלים ושיקומן...
חדשות רשות העתיקות...
איסתרא בלגינא*: מטמונים של מטבעות זהב ...
שלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ - עתיקות ירושלים בכנסת ישראל...
"יין ישן נושן" – גידול גפן וייצור יין באשקלון ובנותיה...
פסיפס לוד ...
רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק במעון...
חדשות רשות העתיקות...
ארכאולוגיה ימית בישראל...
בריכת הקשתות ברמלה...
חורבת מאגורה ושלטון החשמונאים בנגב...
על כפכפים, ג'קוזי ותרבות הגוף והפנאי...
איך שגלגל מסתובב לו......
שיקום הסבילים בעיר העתיקה, ירושלים...
תגליות מהחפירות בשער יפו...
סיפורי מים ירושלמיים ...


תל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתיתל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתיתל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתיתל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתיתל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתיתל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתי