רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק במעון
מאת: מירב שי, רשות העתיקות
צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)
קרא עוד...
רצפת פסיפס בת 1,500 שנה, מהמדהימות שנתגלו בישראל, המעוטרת במנורה בעלת שבעה קנים ובדמויות בעלי חיים שונים, שומרה והוחזרה למקומה - וכעת האתר פתוח לקהל הרחב.
רצפת הפסיפס המרהיבה מן התקופה הביזנטית (מאות חמישית ושישית לספירה), של בית הכנסת ביישוב מעון-נירים אשר בנגב המערבי, שגודלה המקורי היה 7.80 X 3.70 מ', ניזוקה במהלך סלילת הכביש המוביל אל קיבוץ נחלעוז בשנת 1957. באותה שנה, במסגרת חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות, נחשפו הפסיפס ושרידי בית הכנסת. תנאיםסביבתיים לקויים וחוסר תחזוקה הביאו בשנים האחרונות להידרדרות במצב השתמרות הרצפה, ולכן בשנת 2006 הוצא הפסיפס מאתרו והועבר לטיפול במעבדות השימור של רשות העתיקות במוזאון רוקפלר בירושלים.
קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות והמועצה האזורית אשכול התאגדו לביצוע פרויקט השיקום, והודות לתרומתה של הנדבנית סנדי גלאט, ידידת קק”ל מקנדה, הושבה רצפת הפסיפס למקומה, והאתר הוסדר לביקור הקהל הרחב. עבודות שימור רצפת הפסיפס והשרידים הארכאולוגיים של בית הכנסת העתיק בוצעו על ידי צוות שימור הפסיפסים במינהל השימור של רשות העתיקות. תהליך ניתוק הפסיפס מן התשתית כלל תיעוד, ניקוי והדבקת פני הפסיפס בבד. חלקמהפסיפס נותק על ידי גלגולו על תוף עץ, שהוכן למטרה זו, והשאר בחלקים בגודל של כמטרוחצי. צוות המשמרים של רשות העתיקות ניקה מגב הפסיפס את התשתית הישנה,והחזיר את הפסיפס לאתרו על התשתית החדשה שהוכנה מטיח על בסיס סיד.
בית הכנסת מעון-נירים, שנמצא באתר היישוב ההלניסטי מנואיס, מופיע במפת מידבא (רצפת פסיפס המופיעה בכנסייה בעירמידבא שבירדן) כאחד משלושת בתי הכנסת בנגב המערבי. בית הכנסת נבנה מלבני טין על יסוד מאבן והוא פונה לצפון-מזרח, לכיוון ירושלים. מעברי האולם היו חצרות מרוצפות ומדרומו מתקני מים, הכוללים בור, תעלה ואגן מדורג ומטויח. האגן שימש מקווה טהרה, שאותו מילאו במים שירדו מגג בית הכנסת. בית הכנסת, שפעל מהמאההחמישית-שישית לספירה, ננטש במאה השמינית לספירה, זמן קצר לאחר הכיבוש הערבי, במקביל לירידת מעמדו וחשיבותו של אזור דרום הארץ ושינוי התנאים המדיניים והכלכליים.
ברצפת הפסיפס גפן משתרגת היוצאת מאמפורה ויוצרת 55 מדליונים המתארים בעלי חיים, עופות ויונקים. בשורות העליונות מנורה בעלת שבעה קנים הניצבת על שלוש רגליים שצורתן כרגלי אריה, ולידן אתרוגים, שופר ולולב ובצדי המנורה עצי דקל ואריות - סמלים ליהודה. בפסיפס משולבת כתובת בארמית, שבחלקה העליון מופיעה ברכה לכלל הקהילה ובהמשכה הקדשה לשלושה אנשים שתרמו סכום נכבד לבית בית הכנסת. במקור: "(ז)כורים לטוב כל הקהל – (שע)שו את הפסיפס הזה - ( )ד אישו ותמה ויהודה – שנתנו שלושה דינרים".
על הרצפה, לפני גומחת ארון הקודש, נמצאו חפצים זעירים: מטבעות, חפצי עצם ומתכת שהשתייכו כנראה לארון הקודש ולפרוכת ושברי נרות חרס וזכוכית. כמו כן נמצאו 20 קמעות, חלקן של נשים המבקשות בריאות טובה
גיליונות קודמים
להחזיר עטרה ליושנה: חפירה בבית הכנסת טורי זהב בלבוב-למברג...
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכאולוגי מן הנגב...
שימור חומות העיר העתיקה בירושלים ושיקומן...
חדשות רשות העתיקות...
איסתרא בלגינא*: מטמונים של מטבעות זהב ...
שלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ - עתיקות ירושלים בכנסת ישראל...
"יין ישן נושן" – גידול גפן וייצור יין באשקלון ובנותיה...
פסיפס לוד ...
תל יקנעם: נפתח גן ארכאולוגי-חינוכי-חווייתי...
חדשות רשות העתיקות...
ארכאולוגיה ימית בישראל...
בריכת הקשתות ברמלה...
חורבת מאגורה ושלטון החשמונאים בנגב...
על כפכפים, ג'קוזי ותרבות הגוף והפנאי...
איך שגלגל מסתובב לו......
שיקום הסבילים בעיר העתיקה, ירושלים...
תגליות מהחפירות בשער יפו...
סיפורי מים ירושלמיים ...
