מין חדש ולא ידוע עד כה למדע של עכביש התגלה בחולות סמר שבדרום הערבה, על ידי צוות חוקרים מהחוג לביולוגיה של אוניברסיטת חיפה - אורנים. אלא שלמרבה הצער, אזור המחיה שלו עומד בפני סכנה. חולות סמר הם הדיונה האחרונה שנותרה בתחומי ישראל, באזור דרום הערבה. בעבר השתרעו החולות על פני כשבעה קמ"ר, אך עקב המרה של שטחים לחקלאות וחציבת חול הצטמצמו החולות לפחות משלושה קמ"ר. במהלך המחקרים השונים שמנהלת קבוצתו של ד"ר שיינס במקום הם גילו גם את העכביש החדש, ששייך לסוג Cerbalus.

מכיוון שהוא נמצא בערבה הוא קיבל את השם Cerbalus aravensis. לדברי החוקרים, פריסת הרגליים של העכביש יכולה להגיע לאורך של 14 ס"מ, מה שהופך אותו לעכביש הגדול ביותר מסוגו במזרח התיכון. אף על פי שאין עדיין מספיק פרטים שיכולים ללמד על הביולוגיה שלו או על מספר הפרטים שחיים בחולות, יודעים החוקרים כי מדובר בעכביש הפעיל בלילה, בעיקר בחודשים החמים ביותר של השנה, הבונה מחילה באדמה וסוגר אותה עם "דלת מתרוממת" המוסווית היטב בעזרת גרגירי חול דבוקים.

כאמור, השמחה של החוקרים על הגילוי החדש מהולה בחשש. לדבריו של ד"ר שיינס, מינהל מקרקעי ישראל מתכוון לחדש בתקופה הקרובה את הכרייה בחולות סמר, מה שמעמיד בסכנת הכחדה את העכביש שרק התגלה. עוד הוא הוסיף כי ייתכנו מינים נוספים של בעלי חיים לא ידועים בחולות סמר, ולכן יש לעשות הכול כדי לשמר אזור ייחודי זה בערבה.

שנת 2010 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת השמירה על המגוון הביולוגי

דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע

שנת 2010 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת השמירה על המגוון הביולוגי. בכל העולם, וגם בישראל, עוקבים בדאגה אחרי מצבה ההולך ומחמיר של המערכת האקולוגית העולמית ואחר ההידרדרות במצבם של בעלי החיים והצמחים. לקראת פתיחת השנה, שאותה תקדיש החברה להגנת הטבע לנושא השמירה על המגוון הביולוגי, הזמינה החברה להגנת הטבע  סקר מיוחד בקרב 500 איש, כדי לגלות עד כמה מודעים הישראלים למצב המערכת האקולוגית ולבעלי החיים שיש לנו בטבע. 

החברה להגנת הטבע, שתקדיש את פעילותה השנה לנושא השמירה על המגוון הביולוגי, מגלה למשל בעקבות הסקר כי רק אחד מתוך 166 ישראלים שטיילו השנה בטבע זכה לראות פרפר. בין השאר נמצא כי 36 אחוז מהישראלים הנוהגים לטייל בטבע כלל לא ראו השנה בעלי חיים בשטח. כמעט 80 אחוז סבורים כי יש היום פחות בעלי חיים בטבע מאשר בעבר, וכי מצבם בעתיד יהיה אף גרוע יותר. 45 אחוז סבורים כי הסיבות לכך הן פיתוח ובנייה לא מבוקרים וירידה בכמות השטחים הפתוחים, ו-30 אחוז סבורים שיש להגביר את האכיפה ולמנוע ציד.

רק אחד מ – 12 מטיילים ראה השנה חזיר בר, אחד מ – 45 מטיילים ראה צפרדע.

במסגרת שנת השמירה על המגוון הביולוגי תתמקד פעילות החברה להגנת הטבע בנושאים של שמירה ומניעת הרס של בתי גידול, מאבק נגד הכחדתם של בעלי חיים, וסיוע בהישרדותם, על ידי שמירת השטחים הפתוחים המהווים את בתי הגידול שלהם, וקידום הידע המדעי בנושא והנגשתו לקובעי המדיניות ולציבור הרחב, בנוסף לקידום חקיקה בנושא. הכנס השנתי של החברה להגנת הטבע, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת תל אביב ועיריית ירושלים, יוקדש גם הוא לנושא השמירה על המגוון הביולוגי.

לדברי ד"ר אמיר פרלברג, אקולוג מהחברה להגנת הטבע, למרות שטחה הקטן יחסית של מדינת ישראל, התברכה המדינה במגוון ביולוגי עשיר במיוחד. בישראל מוכרים כיום כ – 2,800 מינים של צמחי בר, יותר מ - 500 מיני עופות, כ- 100 מיני יונקים, כ- 100 מיני זוחלים, אלפי מינים של חסרי חוליות ועוד. אולם, מאז תחילת המהפכה התעשייתית, האיום על המגוון הביולוגי בישראל, כמו גם בעולם כולו, הולך ומחריף. בין האיומים ניתן למנות את אבדן בתי הגידול הטבעיים וקיטועם, חדירת מינים פולשים הדוחקים את המינים המקומיים, ציד, וזיהום מים וקרקע. עיקר האיום נובע מפעילות אנושית אינטנסיבית, כמו בנייה, סלילת כבישים, פיתוח התעשייה, והכשרת שטחי חקלאות. בשל כך, יותר ויותר מינים נעלמים בהדרגה מנוף ארצנו, והמגמה רק מואצת עם הזמן. מאז שנות ה-50 נכחדו כ– 75 מינים של צמחי בר בארץ, ומספר לא קטן של חולייתנים כמו כלב הים הים תיכוני, הברדלס והפרס, שכבר נעלמו לחלוטין מהטבע הישראלי.

17 מסלולי טיול בעקבות פרחים וצמחים / עומרי גל, דוברות רשות הטבע והגנים

מרחב שרון של רשות הטבע והגנים מפיץ מפה חדשה - מפת מסלולי פריחה בשרון.

המפה מחולקת בעמדות ההסברה של רשות הטבע והגנים בשטחים הפתוחים בשרון, והיא מפנה ל-17 מסלולים בשרון, כולם בעקבות פרחים וצמחים, כגון אירוס הארגמן, הכלנית, הרקפת וצבעוני ההרים הייחודי לאזור השרון - וכולם בשמורות טבע ובגנים לאומיים שהכניסה אליהם חופשית וללא תשלום. עמדות ההסברה שבהן ניתן לקבל את המפה ממוקמות בשמורות הטבע בני ציון ואירוס הארגמן ובגן לאומי חוף השרון, וכן בנקודות נוספות במרחבי השרון.

אחת המטרות בהפצת מפה עבור מסלולי טיול בעקבות פרחים היא ליצור כלי שיאפשר למשפחות לטייל נכון וליהנות מערכי הטבע הייחודיים לאזור השרון, תוך שמירה עליהם. המפה לא רק מכוונת ומעניקה מידע מתומצת על המסלולים השונים - היא גם מכילה את כללי שנ"ה טובה לשמירה על הטבע: שביל (שממנו לא יורדים), ניקיון (שעליו שומרים) והסתכלות (כי לא קוטפים ולא נוגעים). אלו מסלולים לכל המשפחה, ואנחנו מקווים לראות את ההורים יוצאים עם הילדים לטבע, כי זו התקופה הכי יפה של השנה מבחינת הפריחה וחבל לפספס!

את המפה ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים: www.parks.org.il

55 שנים לחוק להגנת חיית הבר

מטרת החוק להגביל את הציד ואת המינים המותרים לציד.

לפני 55 שנים נחקק בישראל החוק להגנת חיית הבר, אשר שם מגבלות חמורות על ההיתר לצוד במדינת ישראל. עד לקבלת החוק מותר היה לצוד בישראל כמעט כל חיית בר, להוציא מינים מסוימים שנאסר במפורש לצוד אותם בשל נדירותם בטבע. לאחר קבלת החוק הפך ציד חיית הבר ללא חוקי - להוציא מינים מסוימים של חיות בר שהותרו לציד, כלומר היפוך של פקודת הציד שהייתה קיימת עד אז. החוק החדש גם הגדיר איסורים נוספים על שיטות הציד, חלקם איסורים שמקורם בתרבות הציד הספורטיבי הבריטי - כמו האיסור לסנוור את בעל החיים, לפגוע בו בחץ וקשת או להרעיל אותו. ב-55 השנים מאז נחקק החוק צומצם מספר הציידים בישראל לכ-2,300 ציידים מורשים, מספר זעום לעומת מספר הציידים במדינות המערב. כיום מותר לצוד בישראל רק יונים וכמה סוגים של ברווזים, לאחר שעם השנים הוצאו עוד ועוד מינים מרשימת החיות המותרות לציד. בעלי החיים שזכו "לחנינה" לאחר שרשות הטבע והגנים קידמה את האיסור לצוד אותם הם הארנבות והחגלות. ב- 1963 נעשתה קפיצת המדרגה נוספת בתחום שמירת הטבע בארץ, עת קמה רשות שמורות הטבע (היום: רשות הטבע והגנים) והחלה לקדם הכרזה על שמורות טבע בישראל.

רוני מלכא, הממונה על אכיפת החוק ברשות הטבע והגנים, מבהיר שכיום יש בעיה של היעדר סניטציה ביישובים חקלאיים, בעיה המובילה לריבוי לא טבעי של תנים, שועלים, חזירי בר ועורבים. מינים מתפרצים אלו, אשר חיים בסביבת האדם, צוברים יתרון על מינים אחרים בטבע, ומגיעים למספרים שהטבע לא יכול לקיים. אותם מינים פוגעים בתוצרת החקלאית, פגיעה שלעתים קרובות תוביל את החקלאי הנפגע לבצע הרעלה אשר תפגע בכלל חיות הבר, ובהן דורסים כנשרים וטורפים נדירים כמו צבועים וחתולי ביצות.

נוסח מחודש של חוק הגנת חיית הבר יתאים לאיומים על חיות הבר והטבע בישראל 2010: הרעלות בעלי חיים, ציד על ידי עובדים מתאילנד, פגיעה בבתי גידול כתוצאה מעבודות תשתית וסחר בערכי טבע. החוק החדש גם יסדיר סופית את נושא הציד, יאסור על ציד ספורטיבי באשר הוא, ויותיר רק את האפשרות לקיים ציד לצורכי שמירת טבע. החוק מקודם כיום על ידי רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, ואנו מקווים כי נזכה לשיתוף פעולה של משרדי הממשלה הרלוונטיים. לצד שינוי החוק ועדכונו יש צורך להחמיר את הענישה כלפי עבריינים שנתפסו פוגעים בטבע ונמצאו אשמים בבית המשפט, ואף לכלול תקופות מאסר לאותם עבריינים.

 

 

המחשב הישן שמושלך לאשפה ומזהם את הסביבה יכול לספק הכנסה לאנשים עם צרכים מיוחדים.

מדי שנה מושלכות לאשפה בישראל כמויות גדולות של מחשבים ישנים הגורמים לזיהום סביבתי. לעתים מדובר במחשבים שנרכשו אך לפני שנתיים-שלוש ורכיב אחד בהם התקלקל, ובמקרים אחרים המחשב עדיין תקין, אך הוא מיושן ונדרש לפנות את מקומו.

מיזם "אקולוגיה לקהילה מוגנת" שהוקם בקיבוץ יסעור ועוסק במיחזור פסולת אלקטרונית, ציוד תקשורת ומחשוב, מרחיב את פעילותו להשמשה של מחשבים ישנים ומקולקלים.

במיזם הייחודי עובדים אנשים עם צרכים מיוחדים מאזור הקריות והגליל המערבי, שהוכשרו לבדיקת מחשבים וטיפול בהם. הם בודקים כל אחד מהמחשבים, מאתרים את החלקים הפגומים, ובמקרים שהדבר אפשרי מחליפים את הרכיבים הבעייתיים ומעניקים להם חיים חדשים. המחשבים המחודשים נמכרים במחיר סמלי של 200 ₪ לעמותות, וכך כולם נהנים: העובדים שנהנים מעבודה מתגמלת, מאתגרת ולא מונוטונית, העמותות הזוכות במחשבים במחיר זול, וכמובן איכות הסביבה. במקרים שבהם מתברר שאין אפשרות לחדש את המחשב, הוא מפורק לחלקיו, ואלה משמשים לתיקון מחשבים אחרים.

"אקולוגיה לקהילה מוגנת" הוא פרי יזמה של דני קוגן, שהוא אב לבן עם צרכים מיוחדים. המיזם הוא חלק מתהליך הפיתוח העסקי בקיבוץ יסעור, המשלב ערכים חשובים של תרומה לקהילה, קיבוץ ירוק והרחבת הבסיס הכלכלי לקיום החברים.

קיבוץ יסעור נמצא בתנופת פיתוח וקליטה של חברים חדשים. הקיבוץ מציע למצטרפים החדשים ליהנות ממערכת החינוך הקיבוצית, מחיי הקהילה המפותחים ומשותפות ברווחי הקיבוץ.

ניתן ליצור קשר עם "אקולוגיה לקהילה מוגנת": 04-9960159

www.yassur.org.il

 

בתצוגה ארכאולוגית חדשה בנמל קיסריה נחשף מכסה סרקופג (ארון קבורה) יפהפה כבן 1,700 שנה, המעוטר בתבליטים של ראשי הדמות המיתולוגית מדוזה.

מכסה הסרקופג, שהשתמר כמעט בשלמותו, מעוטר בראשי מדוזה עטורי נחשים ומסכות. המסכות המעטרות את דופנות המכסה לקוחות מעולם התאטרון הקדום, והן מייצגות את הקומדיה והטרגדיה. פירוש המילה מדוזה ביוונית הוא שומרת, ועל פי המיתולוגיה - מי שהיישיר מבט אל מדוזה הפך מיד לאבן. בימי קדם נהגו ליצור תבליטים של מדוזה, בין השאר על קברים ומגנים שונים, מתוך תקווה שזו תהדוף את האיום.

הקבורה בארונות אבן גדולים הייתה נפוצה באגן הים התיכון במאות השנייה עד לחמישית. מנהג קבורה זה היה קיים תחילה אצל הפגאנים, ומאוחר יותר אומץ גם על ידי היהודים, הנוצרים והשומרונים. מקור המילה סרקופג במילה היוונית סרקוֹפגוֹס, שמשמעותה "אוכל בשר". לסרקופגים שני חלקים: תיבה מלבנית להנחת הנפטר ומכסה. הסרקופגים הוטמנו בתוך מבני קבורה (מאוזולאום; ברבים: מאוזולאה) או במערות קבורה חצובות. בתי הקברות של תושבי קיסריה העתיקה השתרעו מחוץ לשטח הבנוי.

מכסה ארון הקבורה המרשים, שנראה כי שימש לקבורת אחד מעשירי קיסריה בתקופה הרומית, הוא אחד ממגוון פריטי אבן ייחודיים שנחשפו בקיסריה בחפירות ארכאולוגיות ובדרכים נוספות ומוצגים בתצוגה מחודשת בנמל קיסריה. הפריטים מהווים עדות חיה ומוחשית לחיי העבר העשירים של קיסריה כעיר בירה רומית, פרובינציאלית, תוססת.

סיוע להאיטי / דובר צה"ל

בחודש ינואר פקדה את האיטי רעידת אדמה, בדרגה שבע בסולם ריכטר. מרבית המבנים בבירה פורט-או-פרינס קרסו בעקבות הרעש, בהם ארמון הנשיאות ומבנים ממשלתיים וציבוריים. תשתיות חשמל ותקשורת נפגעו גם הן בצורה קשה. על פי ההערכות, כ-200,000 בני אדם מצאו את מותם ברעידת האדמה, מאות אלפים נוספים נפצעו, ובערך כמיליון בני אדם נותרו מחוסרי בית.

בחודש ינואר, לאחר שהתחסנו, עשו דרכם מנמל התעופה בן גוריון לכיוון האי ההרוס 220 חברי משלחת הסיוע של פיקוד העורף וחיל הרפואה.

המשלחת הישראלית מנתה צוותי חילוץ של פיקוד העורף וצוותי רפואה של מפקדת קצין רפואה ראשי. בראש המשלחת עמד תת-אלוף (מיל') שלום בן אריה, מפקד יחידת החילוץ הארצית בפיקוד העורף. אנשיה הקימו בית חולים שדה המיועד לטיפול בכ- 500 בני אדם.

בבית החולים היו 40 רופאים, 24 אחיות, חובשים, רנטגנאים ופרמדיקים. עוד הובאו מן הארץ בית מרקחת, ציוד רנטגן, חדר מיון לקליטת נפגעים, שני חדרי ניתוח, פגייה, מחלקת ילדים, מחלקת יולדות, מחלקה כירורגית ומחלקה פנימית. בסך הכול כלל בית החולים כ-90 מיטות, שש מיטות טיפול נמרץ ושתי מיטות לידה.

פסיכיאטר וקב"ן (קצין בריאות נפש) הצטרפו למשלחת וטיפלו בנפגעים המקומיים. כוחות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף מנו כ-30 מחלצים ועוד עשרות אנשי מבצעים, גורמי לוגיסטיקה, מודיעין משימתי, אנשי תקשוב ומחלקת קשר וגם כלבי גישוש. מומחים נוספים בתחום החילוץ וההצלה ובתחום הטיפול באוכלוסייה הצטרפו גם הם. במסגרת תדרוך המשלחת לנסיעה, הזהירה ד"ר ורד מולינה חזן, מומחית לאפדימולוגיה מחיל הרפואה, מחשיפה לחיות בר או מגע עמן. כמו כן, נאסרו שתיית מים או אכילת מזון מקומי.

מאז שנות ה-60 הוציאה ישראל משלחות סיוע לאזורים מוכי אסונות טבע, כמו גם למתקפות טרור. הבולטת מביניהן בשנים האחרונות הייתה המשלחת שיצאה לטורקיה בעקבות רעש האדמה האדיר שפקד אותה ב-1999 באיזמיט, שבמהלכו נפגעו קרוב ל-50,000 בני אדם.

שתי משלחות החילוץ של פיקוד העורף וחיל הרפואה חילצו מהתופת 12 בני אדם, ומצאו 140 הרוגים. כן הוקם בית חולים שדה בעיר אדאפזרי, שטיפל ב-1,200 פצועים וביצע כ-40 ניתוחים וכמה לידות.

בפיגוע במלון "פרדייס" בקניה, בשנת 2003, שבו נפגעו עשרות בני אדם, בהם 21 ישראלים, יצאה משלחת למומבסה במטרה לספק סיוע רפואי לנפגעים ששהו במלון ולהחזיר את האזרחים הישראלים ארצה בבטחה ובמהירות האפשרית. כעבור 12 שעות הוחזרו לישראל 270 אזרחים ישראלים.

לאחרונה הצטרפה לרשימה גם משלחת הסיוע להודו, שיצאה לשם לאחר מתקפת הטרור במרכז חב"ד ב-2008, שבה נהרגו 173 בני אדם וביניהם ארבעה ישראלים.

עוד יצאו בשנות ה-90 משלחות סיוע לרעידת האדמה ביוון, לעזרה לפליטי המלחמה בקוסובו, לסיוע לנפגעי הפיגוע בשגרירות ארצות הברית בקניה, לסיוע לנפגעי פיצוץ בניין הקהילה היהודית בארגנטינה ולטיפול בפליטי רואנדה בזאיר.

 

נזקי שיטפונות גם בסימון השבילים

הערות ותיקונים למפת טיולים וסימון שבילים מספר 14 - צפון הערבה ומזרח הנגב

רק יצאה לאור מהדורה מחודשת של מפה זו, וכבר יש לה, ולמפות השכנות לה, תיקונים בעטיים של השיטפונות.

כמעט כל שיטפון בנגב משאיר אחריו עקבות בצורת שטיפת דרך, סחף ולרוב גם נזק לסימון השבילים. המים הרבים שנחתו עלינו בחודש ינואר היו בכמות גדולה במיוחד, כזאת שבכמה מקומות הייתה הגדולה ביותר מאז החלו במדידה. הסחף והנזקים בכבישים בעורקים הראשיים טופלו במהירות כדי לאפשר חזרה לשגרת החיים. נמצאה גם דרך ליישובים שליד ניצנה, אשר נותקו בגלל קריסת הגשר בדרך אליהם. בתחילה התגייס צה"ל לעזרה, ולאחר מכן הוזרמה התנועה דרך כביש 10 הגובל עם הגבול המצרי. באזורים, בנחלים ובערוצים המרוחקים חלו לעתים שינויים בדרכי העפר. בזמן כתיבת דברים אלה חלקם עדיין סגורים, ומצבם של חלקים אחרים אינו ידוע לנו.

אחת הדוגמאות לשינוי נתיב וחסימתו נמצאת ליד מפעל צין, מפעל הפוספטים בנחל צין. השיטפון החזק בנחל הערים בוץ וסחף, וסחף חלק מהדרכים שליד המפעל. כך, למשל, אין כניסה לאתר הבולבוסים הנמצא למרגלות הר צין, ובתחילת החודש עדיין פעלו שם דחפורים.

השינוי בדרכים הביא גם לשלל שלטים שלא תמיד ברור לאן הם מכוונים. מי שיורד בכביש התלול מפתחו של מפעל אורון למעלה, ליד המכתש הגדול, ומגיע לנחל צין ולמפעל שם, יתקשה למצוא את דרכו לכיוון מעלה עקרבים ולכביש 227 שאמור להוציא אותו לכביש 90 לערבה. מי שירד בכל זאת לעבר מפעל צין, יראה כבר מהדרך כתמים כחולים במשטחי הנגב ובשטחי הכרייה של המפעל. מי השיטפון בנחל צין מילאו מחצבות אחדות והפכו אותן לאגמי מים, כמעט "לייק דיסטריקט" משלנו...

ללא כל קשר הנראה לעין, עם השיטפונות הוצבו גם שלטים מוזרים בכביש 227, בראש מעלה עקרבים ולרגליו. למעלה, ליד צומת השבילים בדרך העולה למכתש הקטן, הוצבו תמרורי אין מעבר אם הדרך חסומה. מדוע אין מתריעים על כך בכניסה לכביש 227 מכביש 206?

לשלטים המוצבים לרגלי מעלה עקרבים נוספו גם שלטים המצביעים על דרך ללא מוצא.

שלטים, שלטים, אך התנועה בכביש מעלה עקרבים המשובש פה ושם מתנהלת חופשית, מרוכבי אופניים, למכוניות פרטיות ורכב מסחרי לסוגיו. יש מכאן גם גישה למתקן צבאי, אך כמו במקומות אחרים בארץ יש דרכים אחרות לאפשר כניסה לצבא ולחסום דרך בפני האזרחים... איני יודע מהי הסיבה להורות על סגירת כביש מעלה עקרבים. או שזו חלפה כבר ונשארו רק השלטים או שאכן קיימת סכנה לנסוע שם, אזי מן הראוי להציב גם מחסום כל שהוא ושלט מתריע במקום הנכון. הסכנה היא שאלה שנסעו בכביש למרות השילוט לא יתייחסו ברצינות לשלטים דומים שיפגשו.