רותם המדבר (Retema reatam)

משפחת הפרפרניים ((PAPILIONACEAE



לשטוף עיניים בפריחת הרותם, להתבשם בניחוח פרחיו ולהקשיב לזמזום הדבורים, זו הנאה צרופה של יופי המאפיין פריחה בטבע. אבל הרותם אינו מיוחד רק בשלב הפריחה, הוא יכול לשמש דגם חיקוי לחיסכון במשק המים וביכולתו לשרוד בתנאים של יובש.

הוא צומח בחולות מישור החוף, על חולות עצורים במדבר ובערוצי נחלים, מקומות שהתנאים להתבססות צמחים רבים אחרים אינה קלה. הוא מתקיים בהם בזכות תכונתו שלא לבזבז מים!

הרותם מפתח בקרקע מערכת שורשים מתוחכמת: שורשים עמוקים המגיעים לעומק רב וקולטים מים הנמצאים בעומק, ושורשים שטחיים הקולטים מי גשמים משכבת הקרקע העליונה. אבל בעיקר יש לו יכולת לשמור על המים המצויים בגוף הצמח ולא להיות בזבזן. כל זאת, בעזרת גבעוליו המיוחדים והיעדר עלים.

גבעולי הצמח ירוקים ודקים ולאורכם חריצים. בחריצים קבועות פיוניות שהן תאים שדרכם מתנדפים מים. הפיוניות מוסתרות, ועל כן הן מנדפות פחות מים מפיוניות הגלויות לשמש. הגבעול ברותם הוא הממלא רוב הזמן את תפקיד ההטמעה. טיפוס כזה של גבעול קרוי גבעול רותמי, והוא מצוי גם בצמחים אחרים הנוהגים כמו הרותם.

העלים של הצמח פשוטים וקטנים, והם מלבלבים לקראת סוף החורף. הם מצויים על הצמח תקופה קצרה ונושרים. תחכום כזה של גבעולים, מיעוט עלים ושורשים מותאמים לחיים במקומות עם מעט מים, מאפשרים לרותם לעבור את הקיץ היבש בשלום "בציפייה שבעונה הגשומה חייו ישתפרו".

במקרא מוזכר צמח הרותם כמה פעמים. במלכים א'  י"ט,  ד' מסופר על אליהו: "והוא הלך במדבר דרך יום ויבוא וישב תחת רותם אחת". האם ניתן לשבת ולחסות בצלו של רותם בשמש הקופחת במדבר? שיחי הרותם יוצרים במקומות שבהם מצויים מים זמינים סבך צפוף, והם מגיעים לעתים לגובה רב מעבר לקומת אדם. צמח רותם מרשים כזה גדל בבית ספר שדה בניצנים, ובצלו יכולים לשבת גם כמה אנשים.

בעת פריחתו הרותם מתכסה לבן, המתמזג עם אפרוריות צבע גבעוליו, וריח פרחיו משכר.

הפרח בעל מבנה פרפרני שגודלו כסנטימטר אחד. כמה פרחים יחד יוצרים תפרחת שהיא אשכול. לכל פרח גביע סגול עם חמישה עלים, וכותרת לבנה בולטת. המפרש גדול ובבסיסו קווקווים סגולים ועדינים. האבקנים חבויים בסירה ונחשפים לאחר ההפריה. השחלה תחתית. הפרי הוא תרמיל בן זרע אחד.

המאביקים של פרחי הרותם הם בעיקר דבורי דבש. הללו נמשכות לריח הפרחים, מפיצות את סוד המטמון לחברותיהן במשפחה והן באות בהמוניהן. הן עוסקות בהתמדה באיסוף אבקה וצוף מפרח לפרח, עפות לפרוק את מטענן וחוזרות לסיבוב נוסף. זמזום כנפיהן מסגיר את הלהט שבאיסוף. תוך כדי כך הן מאביקות את הפרחים ומתרחשת הפריה.

מרגע הפריית הפרח מתחיל להתפתח פרי שהוא תרמיל. התרמיל מכיל זרע אחד בגודל אפון זעיר, המבשיל לקראת הקיץ ובתוכו מצהיב ומתקשה הזרע.

בקיץ, בסמוך לשיחי רותם אפשר למצוא לא מעט זרעים מפוזרים הבולטים בצבעם הצהוב. הזרעים אינם מופצים על ידי נמלים. אלה מתקשות לחבוק אותם בלסתותיהן ולהעבירם לקן. הזרעים מופצים בעיקר על ידי ארנבות שדה.

התברר שארנבים ניזונים מתרמילי הרותם. בעונה שצמחים ירוקים אינם כה נפוצים, תרמילי הרותם הם מזון מבוקש. בתהליך העיכול התרמיל מתעכל אך הזרעים מופרשים בשלמותם בתוך הגללים. לזרעים אלה שלא נהרסו בתהליך העיכול, אך קליפתם כנראה רוככה, יש סיכויים טובים יותר לנבוט בהשוואה

לזרעים שלא נאכלו והם מונחים בחול.