בגיליון הקודם למדנו על הצמצם, מהירות התריס וה-ISO. אלו הם הפרמטרים המשפיעים על טיב החשיפה ועל בהירות התמונה שתתקבל. כעת, בואו ונלמד כיצד נוכל לבחור את הערכים הרצויים ועל יחסי הגומלין ביניהם.
אז נא להכיר: מד-האור.
מד-האור הוא מנגנון מובנה במצלמה שתפקידו לתת חיווי על רמת החשיפה.
כאשר מד-האור מאוזן – הערך 0, החשיפה מאוזנת. כאשר מד-האור מראה ערך שלילי, זהו מצב של תת-חשיפה. התמונה תיראה חשוכה מדיי. ולהפך, כאשר מד-האור מראה ערך חיובי, התמונה תסבול מבהירות יתר ויש חשש שאזורים מסוימים בתמונה יישרפו.
תמונה 1
מד-האור במצלמה. אפשר לראות אותו גם דרך העינית.
עכשיו, נחזור לפרמטרים של החשיפה, ובואו נדגים את הקשרים ביניהם באמצעות דוגמה קצרה:
נניח שמד-האור הראה על איזון, בפרמטרים הבאים:
צמצם 8, מהירות תריס 1/500, ISO 400.
כעת, אנו מעוניינים לצלם ברגישות נמוכה יותר, מבלי לפגום בחשיפה. החלטנו להוריד את הרגישות ל- 200.
הורדת הרגישות ל- 200 משמעותה חיישן פחות רגיש פי שניים – איבדנו סטופ אחד.
כדי לשמור על אותה חשיפה, נצטרך ל"הרוויח" את הסטופ הזה במקום אחר.
אם נפתח את הצמצם בסטופ שלם מ- 8 ל- 5.6, נרוויח פי שניים אור וכך נפצה על הקטנת הרגישות.
אפשר גם כך: אם נקטין את מהירות התריס בסטופ שלם מ- 1/500 ל- 1/250, שוב נרוויח פי שניים אור וגם כך נוכל לפצות על הקטנת הרגישות.
לסיכום, כל האפשרויות הבאות מתארות את אותה רמת חשיפה:
צמצם 8, מהירות תריס 1/500, ISO 400
צמצם 5.6, מהירות תריס 1/500, ISO 200
צמצם 8, מהירות תריס 1/250, ISO 200
בקרה נוספת על בהירות הצילום אפשר לקבל על ידי בדיקת ההיסטוגרמה של התמונה לאחר שצולמה.
אגב, יש מצלמות שבהן אפשר להציג את ההיסטוגרמה על המסך במהלך הצילום עצמו.
לחיצה על מקש INFO במצלמה (בניקון על ידי לחיצה על חצי הניווט) בעת צפייה בתמונה תאפשר לנו להגיע למסך ההיסטוגרמה. ההיסטוגרמה היא תרשים רמות הבהירות בתמונה שצולמה. כאשר היא צמודה לצד שמאל – הסצנה חשוכה, ולהפך.
כאשר מסתמכים על ההיסטוגרמה, צריך להתייחס במקביל לנושא הצילום – אם צילמנו קיר לבן, ברור שההיסטוגרמה תהיה צמודה לימין...
תמונה 2
היסטוגרמה של רמות הבהירות על מסך המצלמה. במצלמות מסוימות אפשר להציגה גם במעמד הצילום עצמו. הצגת ההיסטוגרמה אפשרית גם בתכנות עריכה.
שיטות מדידת אור
שיטות מדידת אור שונות נועדו לתת מענה למצבי תאורה שונים ולהתאים את החשיפה המתאימה לסצנה.
מדידת האור נעשית על ידי חצי לחיצה על כפתור המחשף. כן, אותו כפתור שאתו אנו מצלמים. לכפתור זה מהלך כפול – חצי לחיצה מבצעת מדידת אור ומיקוד, ולחיצה מלאה משלימה את הצילום. כאשר נלחץ חצי לחיצה נקבל בעינית, או על המסך, את נתוני מדידת האור.
שיטת המדידה קובעת מאיזה אזור בפריים יימדד האור.
מדידה ממוצעת – Average
בשיטה זו נעשה ממוצע של מדידת האור מהתמונה כולה. זוהי שיטה די מיושנת, וכפי שנראה מיד קיימות שיטות מתוחכמות יותר.
מדידת מטריקס או Evaluative
ליצרנים שונים שמות שונים לשיטה זהה. מדידה זו היא המדידה האוטומטית המודרנית והמשוכללת מהמדידה הממוצעת. פרט למדידת האור מתבצעת במעבד המצלמה השוואה למאגר מצבים ודוגמאות אפשריים, ושכלול זה הוא שנותן את ערך המדידה.
מדידה נקודתית – Spot
מדידת האור נעשית מאזור של אחוז אחד עד שני אחוזים וחצי בלבד משטח הפריים. בשיטה זו לא יילקח כלל בחשבון מה שנמצא בסמוך לשטח המדידה.
תמונה 3
מדידת אור נקודתית מהבגדים הכהים. הרקע כולו שרוף. אפשר להשתמש בתכניות המדידה השונות ליצירת אופי, אווירה ועניין מיוחד בתמונה.
עדיפות למרכז –Center Weighted
בשיטה זו ניתנת עדיפות למרכז הפריים. האור נמדד מכל התמונה, אך ניתנת עדיפות לאזור של20-30 אחוז במרכז התמונה.
תמונה 4
סמל שיטת המדידה. במקרה זה מדידת מטריקס.
בגיליון הבא: על תכניות העבודה השונות ופיצויי חשיפה.
בהצלחה,
אלון קירה