באוגוסט 2007 נתפסו שלושה ציידים לא חוקיים על ידי פקחי רשות הטבע והגנים ושוטרי מג"ב, לאחר שצדו דרבנים בסיוע כלבים. התיק נסגר כשעל הנאשם השלישי - שחמק עד כה מדיוני בית המשפט - נגזרו

שלושה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי. לאחר שנתיים וחצי של עבודה הגיעו לסיומו הטיפול המשפטי בשלושה ציידי דרבנים, שנתפסו בשעת ציד לא חוקי.

השלושה נתפסו בסמוך למושב זכריה על ידי שוטרי מג"ב ופקחי רשות הטבע והגנים דינה וינשטיין, ליאור כהן ומנחם פריד, ממרחב הרי יהודה במחוז מרכז. השלושה, תושבי הכרמל, זוהו כשהם צדים דרבנים - חיה מוגנת - בסיוע כלבים. כנגד שניים מהנאשמים כבר נסתיים ההליך המשפטי, כאשר אחד מהשותפים נידון למעשה בחודש יוני 2009 לשלושה חודשי מאסר בפועל (שבוצעו בעבודות שירות), ועל נאשם נוסף נגזר קנס כספי לפני כשנה. אולם הנאשם השלישי, סברי אבו אל- זלף, חמק כל הזמן הזה מן הדין בטענה שהוא מרותק למיטה ולא יכול להגיע לדיוני בית המשפט בירושלים. הנאשם אף הציג אישורים רפואיים, אך חוקר פרטי שהפעילה רשות הטבע והגנים הביא ראיות לכך שהנאשם בריא ואף עובד בשיפוצים, וכמובן שהוא יכול לעמוד לדין.

היא נידון לתשלום קנס בסך של 5,000 ₪ והתחייבות שלא לעבור עברות של הגנת חיית הבר ושמירת הטבע למשך שלוש שנים. הכלבים, אגב, מצאו עוד בשנת 2008 בית חדש, שבו לא יצטרכו להשתתף בפעילות לא חוקית...

גל אריאלי, מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות הטבע והגנים: "לא בכל יום נגזרים מאסרים בפועל בתיקים שעניינים ציד לא חוקי בפרט ושמירה על הטבע בכלל. רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים רבים במיגור תופעות כגון ציד לא חוקי, וככל שיותר שופטים לא יהססו לגזור עונשים כבדים על עברייני סביבה - כך תלך ותיעלם תופעת הציד הלא חוקי בשטח. במקרה הנדון מגיעות הברכות לכל העוסקים במלאכה, מהפקחים והשוטרים במחוז מרכז, דרך הסיוע של מחוז צפון באיתור הנאשם והבאתו לדין וכמובן שלאנשי התביעה, שבמשך יותר משנתיים טיפלו בתביעה במקצועיות ובנחישות - עד לסיומה המוצלח השבוע".

 

 

סטודנטים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, החוגגת בימים אלה יובל להיווסדה,  פיתחו "מל"ט (מטוס ללא טייס) חמקן", "מעלית חלל ירחית" תאורטית, "שפירית מעופפת" ומערכת ניווט לוויינית.

ד"ר אהוד קרול מסר כי "המל"ט החמקן" תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 ק"מ ללא תדלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי "פצצות חכמות" שמשקלה של כל אחת מהן 500 ק"ג, והוא מצויד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרה-אדום ורדאר) המאפשרים פעולה גם בחשכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרויקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית דרור ארצי.

"מעלית החלל" נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאוד בכדור הארץ, אבל הוא יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות שמשקלן טונה וחצי והן "נוסעות" על כבל באורך 325,000 ק"מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגיית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, "מעלית" כזאת בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמש טונות של הליום-3. חמישה סטודנטים תכננו את המערכת, בהנחייתו של ד"ר אלכסנדר קוגן.

"השפירית המעופפת" היא כלי טיס בעל מוטת כנפיים של 23 ס"מ וגוף באורך 20 ס"מ, מונע על ידי סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופ' בני לנדקוף.

מערכת הניווט הלוויינית "אירנה" היא קונספט למערכת ניווט אזורית המבוססת על "לוויין אם" וארבעה "לווייני בנות". ה"בנות" הן ננו-לוויינים שמשקלם פחות מתשעה ק"ג. כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע על ידי שבעה סטודנטים בהנחיית ד"ר אלכסנדר קוגן.

 

ד"ר יריב מליחי, אקולוג רשות הטבע והגנים במחוז מרכז, אמר ביום עיון בנושא בריכות חורף כי באזור המרכז יש כ- 100 בריכות חורף, אבל רק 15 מהן זוכות להיות מוגנות בהגנה כלשהי, כשמורות טבע או בהגנות אחרות. לדברי ד"ר מליחי, "הגורמים שמביאים לאבדן בריכות חורף הם טריפה על ידי עופות ודגים, בצורת, פגיעה באגן הניקוז, פגיעה בבריכה במהלך הקיץ, זיהום מים והכחדה של בתי גידול."  

את יום העיון, שהתקיים בבית חיל האוויר בהרצליה, יזמה החברה להגנת הטבע, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועיריית הרצליה. השתתפו בו אנשי המקצוע של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, נציגי משרדי ממשלה, אנשי אקדמיה, גורמי תכנון והציבור הרחב.

ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, ציינה: "יום העיון מתקיים ליד בריכת החורף של הרצליה, שהיא אחת מבריכות החורף הוותיקות בארץ. כבר לפני למעלה מ – 2,000 שנה זיהו הרומאים את המקום, כשעוד היה אגם. מאוחר יותר הוא נודע כבריכת הבאסה. כלומר, יש למקום היסטוריה מאוד מאוד עתיקה. מעבר לכך, הוא בעל משמעות אקולוגית, טבעית ונופית, ועד לא מזמן היה ידוע רק לממתיקי סוד. לא רבים ידעו שיש כאן פינה כזאת, בעלת חשיבות רבה, שגדלים בה צמחים ובעלי חיים די נדירים. למען האמת, גם אני לא ידעתי זאת עד שהגעתי לתפקידי, לפני 15 שנה, אז אנשי החברה להגנת הטבע האירו את עיניי ואמרו לי שיש לנו פה נכס חשוב. עיריית הרצליה הולכת לשמור על למעלה מ – 120 דונם של בריכת החורף, כי אני חושבת שהיא אחד הדברים הכי נפלאים שיש לנו בעיר. מה כל כך נפלא בה? בעיניי יש משהו מרגש במחשבה שהברווזים של נילס הולגרסן מגיעים משוודיה ונורבגיה, רואים כאן את המים ונוחתים אצלנו. זה כל כך רומנטי וכל כך יפה. בכל שנה, עם רדת הגשמים, הם חוזרים ומופיעים כאן. זה מעין מופע חורפי פשוט אדיר. מבחינה מעשית, הבריכה גם מכפילה לנו את שטח הפארק - יש לנו בעצם 240 דונם של פארק - 120 של הפארק ועוד 120 של הבריכה".

אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע במחוז מרכז ומארגן יום העיון: "מעבר לחשיבותן האקולוגית הרבה, לבריכות החורף גם תפקיד חשוב כאתר נופי וכשטח לפעילות פנאי בחיק הטבע. יש להן תועלות חברתיות וחינוכיות רבות, והן מהוות אינדיקטור טוב לתנאי הסביבה – היכן שהמערכת האקולוגית בבריכות החורף מתפקדות, שם תנאי הסביבה טובים. לצערנו, הגורמים העיקריים המביאים להרס בריכות החורף הם תוצר של פעילות אנושית, ולכן יש להבטיח הגנה סטטוטורית על בריכות החורף, בעלות ציבורית על הקרקע וכמות ואיכות ראויות של מקורות מים לבריכה. את שטח הבריכות יש לנהל בצורה מקצועית, מתוך ראייה אקולוגית להגן פיזית על הבריכות על ידי חסימה של מעבר כלי רכב אליהן, ולהמשיך את הפעילות הציבורית והחינוכית בנושא".    

בתמונה: בריכת החורף דורה בנתניה. צילם: ירון גורן

 

 

 

לאחר כארבע שנות תכנון יוצא לדרך הביצוע של הקמת "שביל ישראל לאופניים". בימים אלו יצאה רשות הטבע והגנים במכרז להקמת המקטע הדרומי ביותר של המסלול, שיקשר בין מעלה שחרות, דרך תמנע ועד לאילת. המקטע אמור להיחנך ולהיפתח לציבור הרוכבים עד לחודש אפריל 2010, ואורכו יהיה כ-85 ק"מ. העלות הכוללת של המקטע עומדת על כחצי מיליון ש"ח מתקציב משרד התיירות, וזאת מתוך כ-100 מיליון ש"ח שיוקצו ליישום תכנית לקידום ענף רכיבת האופניים. את התכנית מכינה ועדת היגוי בראשות משרד התיירות, והיא כוללת פיתוח תשתיות של כ-4,900 ק"מ של שבילים מגוונים, מוקדי שירותים נלווים ופעילויות חינוך, קהילה והסברה. שבילים אלה יתווספו לכ-600 ק"מ של שבילים קיימים וכ-1,400 ק"מ של שבילים המקודמים מתקציבים נפרדים.

במסגרת התכנית יוקם "שביל ישראל לאופניים" לאורכה של המדינה, מהחרמון בצפון ועד לים בדרום מפרץ אילת. השביל מתוכנן כך שיתאים לרוכבים ברמה בינונית ויציע להם את המיטב שיש לארץ להציע. השותפים לפרויקט הם רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, מועצות מקומיות, איגוד רוכבי האופניים ומתנדבים רבים שביקשו לסייע. עבודת ההכנה רוכזה על ידי יובל פלד, מנהל חטיבת תכנון ופיתוח של רשות הטבע והגנים, והלל זוסמן, מנהל פרויקט "שביל ישראל לאופניים" ברשות הטבע והגנים.

במקטע הדרומי של מסלול הרכיבה מתוכננת רכיבה בדרגת קושי בינונית, והוא יוקם בשטחי שמורת טבע הרי אילת וצוקי שיירות, כשפקחי רשות הטבע והגנים ילוו את הקמתו. השביל ייסלל על דרכי עפר קיימות ועל השביל החדש שהוקם לאחרונה על ידי קק"ל ועיריית אילת. במקטע הראשון של השביל ייהנו הרוכבים מסינגל מדברי הררי מרהיב, עם נקודות לתצפית על הערבה ובקעת תמנע. הם יחלפו בבאר מלחן ובנחל מתק, יחזו בתופעות גאולוגיות הייחודיות לאזור, וימשיכו למעלה סיירים ועד למבואה וחניון הלילה שבתמנע. המקטע השני יתחיל בקטע רכיבה נוח מתמנע, דרך נחל שחמון ועד למפרץ אילת.

הלל זוסמן, מנהל פרויקט "שביל ישראל לאופניים": "לאחר שנים של תכנון, לימוד הנושא וקיום עשרות סיורים בשטח, התייעצויות עם מומחים מהארץ ומהעולם, אנחנו מגיעים היום לשלב הביצוע. תכנון שביל לאופניים בשטחי שמורות טבע אינו דבר מובן מאליו, לא מבחינת שמירת הטבע ולא מבחינת בטיחות הרוכבים והשפעתם על המטיילים האחרים, ולכן נדרשנו - ועוד נידרש - לעבודה מאומצת ורבה. אני בטוח שהתוצאה תהיה מקצועית ביותר, ומקווה שהרוכבים יקפידו על כללי הרכיבה ושמירת הטבע, ובעיקר ייהנו מכל מה שיש למדינה להציע לרוכבי האופניים".

מידע על "שביל ישראל לאופניים" באתר הרשמי: http://www.ios.org.il/site/biketrail.asp

 

 

צוות ארכאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית חשף קטע באורך 70 מ' ובגובה שישה מ' של חומת ירושלים מן המאה העשירית לפסה"נ. בקטע החומה שנחשף בדרום הר הבית משולבים מבנים שונים ובהם: בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. קטע החומה נחשף במהלך החפירות שהסתיימו לאחרונה, שקיים המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

"מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שנתגלו מתקופת הבית הראשון", אומרת ד"ר אילת מזר, "ממצא זה יחד עם תיארוך כלי החרס שנמצאו באזור החומה מאפשרים לייחס את זמן בנייתה לשלב מתקדם של המאה העשירית לפסה"נ". לדבריה, ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולהציע במידה רבה של סבירות שהחומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. "זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים" מציינת ד"ר מזר.

החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. היא  נבנתה לאורך השוליים המזרחיים של שטח העופל המשתרע במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים, בין עיר דוד להר הבית. החומה עוברת במקום אסטרטגי גבוה, במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל קדרון.

חזית בית השער שנחשף בקטע החומה נישא לגובה שישה מ'. בית השער בנוי בצורה אופיינית לבתי שער מתקופת הבית הראשון, כדוגמת מגידו, באר שבע ואשדוד. לשער תכנית סימטרית של ארבעה חדרים קטנים זהים, שניים מכל צד של המעבר המרכזי של בית השער. בדומה לבתי שער אחרים גם בחזית השער שנחשף נבנה מגדל גדול ששטחו 18X24 מ' לערך, אשר נועד להגן על פתח הכניסה אל העיר. המגדל שוכן כיום מתחת לפני הכביש, ועל קיומו ניתן ללמוד מהעדויות והסרטוטים של צ'ארלס וורן שחפר במקום ב-1867. "חלק מתאי השער שימשו לשמירה וחלקם שימשו למסחר," מסבירה ד"ר מזר, "בחצר המגדל התקיימה פעילות ציבורית ענפה והיא היוותה מקום מפגש ומקום להתכנסויות, למסחר, לפולחן, לעריכת משפטים ולעסקאות".

סמוך לבית השער נחשף גם מבנה ציבורי ממלכתי שמור. שברי כלי החרס שנמצאו מתחת לרצפות המבנה מעידים שנבנה במאה העשירית לפסה"נ. על הרצפות, בתוך שרידי שרפה עזה שהתרחשה במקום, התגלו קנקנים בגובה של כ-1.15 מ' שנשברו ונשרפו בחדרים אשר שימשו מחסנים בקומת הקרקע של המבנה. על אחד הקנקנים נמצאה כתובת עברית חרותה: "לשר האו...". "הקנקנים שנמצאו הם הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים" אומרת ד"ר מזר, ומוסיפה כי "הכתובת שנמצאה על אחד מהם מציינת את השתייכות הקנקנים לאחד משרי הממלכה, ככל הנראה שר האופים שהיה אחראי על אפיית הלחם בחצר המלוכה".

בסמוך לשברי החרס התגלו גם צלמיות פולחן וטביעות של חותמות על ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" המעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. נוסף לכך, עשרות טביעות חותם שהשתמרו על טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה. רובם המכריע של הממצאים הזעירים מן החפירה התגלו במהלך סינון רטוב שבוצע באמצעות פרויקט סינון העפר מהר הבית בניהול ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג ובחסות רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד.

החפירות שנערכו בשלושת החודשים האחרונים התקיימו בתמיכת תרומה נדיבה של הזוג דניאל  מינץ ומרדית ברגמן מניו-יורק, המגלים עניין בארכאולוגיה מקראית. תרומתם נועדה להשלמת החפירות ועיבוד הממצאים, ולהכשרת האתר לביקורי קהל בתוך הגן הארכאולוגי של העופל והפארק הלאומי סובב חומות ירושלים. בחפירות השתתפו סטודנטים לארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פועלים בשכר וסטודנטים מתנדבים מאוקלהומה.

תמונות ניתן למצוא בקישור הבא: http://bit.ly/cRvAeH

 

 

 

אימוץ

טבעול:  יליד ינואר 2009, מחוסן ומסורס, הושאר בארגז בפתח בית  שחור לגמרי, עם פנים עגולים ועיניים מקסים וידידותי.

אנדי: כבת שנה וחצי, מחוסנת ומעוקרת. מתרפקת, אוהבת ושמחה, אך עשויה להיות תוקפנית ליד מזון ולכן עדיף בית ללא ילדים קטנים.

קשת: מלינאווה מעורבת, כמעט בת שנה, מלאת שמחת חיים ואהבה.

מחפשת בית הרבה יותר טוב מהבית שממנו נזרקה.

ג'קסון:  כבת שנה וחצי, מחוסנת ומעוקרת.

מעט חשדנית כלפי זרים, זקוקה למשפחה שתטפח את ביטחונה העצמי.