מצב אוטומטי - AUTO

מסומן בדרך כלל בצבע ירוק. במצב זה אין לצלם שליטה על אף אחד מהפרמטרים, גם לא שליטה על פעולת הפלאש. המצלמה קובעת הכול, פרט לקומפוזיציה.

תמונה 1

גלגל תכניות העבודה. –

פרוגרם- P

כמו מצב AUTO, רק שבמצב זה הצלם יכול לעשות שינויים בערכים שקבעה המצלמה. למשל, להקטין ISO, לפתוח צמצם, לבטל את פעולת הפלאש. לאחר כל שינוי תיחשב המצלמה מחדש את הערכים הנדרשים לחשיפה מאוזנת, בהתחשב בשינוי. תכנית העבודה הזאת נוחה מאוד לצלמים חובבים, שיודעים מה המשמעות של הערכים השונים, אך מעוניינים בעבודה מהירה ופשוטה.

עדיפות צמצם - A, AV

אנחנו קובעים את הצמצם, המצלמה קובעת את המהירות בהתאם. זהו מצב חצי אוטומטי. במצב זה הצלם מכוון את כל הערכים, פרט למהירות התריס. המצלמה קובעת את מהירות התריס בהתאם לערך הצמצם והרגישות שקבע הצלם. זו תכנית מצוינת לצילומי טבע, ספורט וצילומי חטף. קביעת ערך הצמצם משאירה בידי הצלם את השליטה על עומק השדה, וחוסכת ממנו את ההתעסקות עם מהירות התריס לאיזון החשיפה.

תמונה 2

התכנית עדיפות לצמצם יעילה מאוד במצבים שבהם חשוב לשלוט על עומק השדה ואין לנו הזדמנות שנייה, למשל בצילומי ספורט וטבע. 

עדיפות למהירות – S,  TV

אנחנו קובעים את מהירות התריס, המצלמה קובעת את ערך הצמצם בהתאם. זהו המצב ההפוך לעדיפות צמצם. כאן הצלם קובע את כל הפרמטרים, פרט לערך הצמצם. מצב זה יעיל בצילומי Panning או בצילומים אחרים שבהם יש משמעות להקפאת תנועה בתמונה או למריחתה.

תכנית ידנית – M Manual

זוהי תכנית ידנית לחלוטין. הצלם קובע בעצמו את כל הפרמטרים לאיזון החשיפה.

תכנית זו מאפשרת שליטה במצבים שבהם מד-האור "מזייף", למשל בתנאי תאורה קשים, בחשיפות ארוכות, בצילומי מאקרו, בצילום עם מבזקים וגם בזמן לימוד צילום...

תמונה 3

בחירת תכנית ידנית למצב קיצוני. תנאי התאורה: חושך. המטרה: להקפיא את תנועת רוכבת האופניים.

נבחרה מהירות תריס גבוהה: 1/160, צמצם פתוח לרווחה: f/1.8, איזון החשיפה נעשה על ידי העלאת ה- ISO ל- 1600. 

פיצוי חשיפה

לא תמיד נרצה חשיפה מאוזנת.

למהנדס היפני שתכנן את המצלמה שלנו אין מושג מה אנחנו מצלמים, הוא גם לא יודע מה מצב הבהירויות בסצנה. יש מצבים שבהם לא נרצה שמד-האור יראה חשיפה מאוזנת.

חשוב לדעת - כל התכניות האוטומטיות והחצי אוטומטיות מתוכננות להביא את מד-האור לאיזון.

הן נוחות גם במצבים שבהם התאורה משתנה במהירות, ואין לנו זמן להגיב ולכוון ידנית את החשיפה הרצויה.

אולם, במצבי תאורה מסוימים נרצה להטות את החשיפה כדי לשמור על פרטים מסוימים בצילום, או לתת אווירה אחרת לתמונה. לשם כך נצטרך לתת לחשיפה פיצוי. פיצוי חשיפה חיובי (+) יבהיר את התמונה, פיצוי חשיפה שלילי (-) יחשיך את התמונה.

תמונה 4

סמל אוניברסלי לפיצוי חשיפה. 

לדוגמה: בימי שמש בהירים קיימת סכנה שאזורים בהירים בתמונה יישרפו. לכן, כדאי לבחור בפיצוי חשיפה שלילי של שליש סטופ עד שני שלישי סטופ ו"להציל" את הבהירים.

זכרו, בצילום דיגיטלי תמיד נשמור על הבהירים! לבן שרוף לא מכיל מידע ואי אפשר להצילו בעריכה. לעומת זאת, אם חשפנו בתת-חשיפה, אפשר להוציא הרבה מאוד פרטים מהאזורים הכהים.

תמונה 5

מלמעלה: פיצוי חשיפה חיובי של סטופ, חשיפה מאוזנת ופיצוי חשיפה שלילי של סטופ. 

במצב עבודה ידני, אין משמעות לפיצוי חשיפה מאחר שאנחנו קובעים בעצמנו את ערכי החשיפה.

פיצוי חשיפה אפשרי רק במצבים חצי אוטומטיים!

תמונה 6

פיצוי חשיפה שלילי חזק של שני סטופים, כדי לאטום את חלל החדר ולקבל חשיפה רק מהפנים המוארים על ידי שמש ישירה. חשיפה מאוזנת הייתה מראה פרטים ברקע, אך הפנים היו יוצאים שרופים. את אותה חשיפה אפשר היה לקבל אם היינו משתמשים במדידת SPOT מהפנים. 

 

תמונה 7

פיצוי חשיפה חיובי "שרף" את הים והשאיר רק את המתרחצים. אין כאן עבודת פוטושופ, פרט להמרה לשחור-לבן.