הירדן שלנו הוא נהר המוליך מים רבים לפי אמות המידה שלנו. מהלכו שונה מהנחלים האחרים שכן הוא זורם מצפון לדרום, לאורכה של הארץ ולא לרוחבה. ליד הירדן יש אתרים רבים, אך מקורותיו עתירי המים הם אבן שואבת למטיילים. בחצבני, הוא נחל שניר שמקורותיו ליד העיירה חצביה בלבנון, קיים מסלול יפה של הליכה במים בתוך הערוץ. הדן, העשיר מכולם בכמות מימיו, הוא ממש גן עדן בשטח מעיינותיו, ולידו האתר הארכאולוגי החשוב תל דן. בבניאס, הוא נחל חרמון, יש כמעט מהכול: עתיקות מתקופות שונות, אתר עלייה לרגל, בריכת רחצה סורית לשעבר ושביל מקסים המוליך למפל הבניאס המפורסם. עד היום היו גם מטיילים שירדו מהמפל דרומה, בשביל המסומן בשחור לאורכו של הנהר, והלכו לרוב מעל האפיק הזורם עד לשאר יישוב. יודעי דבר ירדו גם לראות את הטנק הסורי שניסה לפרוץ לקיבוץ דן במלחמת ששת הימים, נסוג ונפל מהמצוק אל המים הסוערים. בימות החורף, לאחר גשמים באזור זכו המטיילים בנתיב זה לחזות גם במפלים יפים בנחל פרע, ערוץ הנשפך ממזרח לבניאס. זהו נחל קצר, עם ערוץ לא עמוק המגיע אל מעל אפיק הבניאס בגובה רב והמים היורדים בו יוצרים כמה מפלים, או מפלונים, תלוי בכמות המשקעים שירדה. לאחר זרימת מי הגשמים נרגע הנחל. עתה עומד נחל חרמון, הוא הבניאס, לגנוב את ההצגה. במשך שנים אחדות עבדו ברשות הטבע והגנים על תכנונו ובנייתו של גשר תלוי בקניון הבזלת של הנחל שיאפשר למטיילים לטעום מקרוב מאוד משצף הזרימה בנחל. התכנית לגשר נתקלה בהתנגדות החברה להגנת הטבע, שהביעה חשש לפגיעה בבתי גידול מיוחדים באפיק. לבסוף הוחלט לקצר בכ-40 מ' את אורכו של הגשר, ונבנה גשר תלוי באורך של 80 מ', שנחנך בחודש מרס השנה (2010). גם מי שטייל כבר רבות בשבילי הבניאס מוטב לו להגיע לכאן שוב. שביל מיוחד, מסומן ומשולט, יורד מרחבת החניה שמעל מפל הבניאס לעבר הגשר התלוי, חולף בין עצי אלון שונים ופריחה לפי העונה, ויורד תלולות בשביל בנוי ונוח אל הגשר. גשר העץ מוליך צפונה מעל האפיק, המים הזורמים בגעש יוצרים מפלונים והצומח עשיר. לא להחמיץ!

 

חוקרי הטכניון מצאו דרך לנצל את "שדה האור" לשחזור המבנה התלת-ממדי של התמונה התת-ימית.

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מצאו דרך לנצל את תופעת הריצוד מתחת למים לשחזור המבנה התלת-ממדי של התמונה. התאורה הטבעית מתחת למים משתנה משמעותית בזמן ובמרחב. החוקרים מסבירים כי הסיבה לכך היא שהגלים שעל פני המים שוברים את האור החודר למים באופן המשתנה כל הזמן. "שדה האור" הנוצר כתוצאה מכך מתחת למים נקרא ריצוד. במחקרים קודמים נחשב הריצוד לתופעה לא רצויה הפוגעת באיכותם של צילומים. עתה מצאו חוקרי הטכניון כי התופעה דווקא יכולה להועיל ולשמש למציאת התאמה בצילום סטראוסקופי (בצילום סטראוסקופי משתמשים בשתי מצלמות המצלמות את אותה סצנה, בדומה לזוג עיניים. על ידי התאמת התמונות בין שתי המצלמות ניתן לשחזר את המבנה התלת-ממדי של התמונה המצולמת).

במחקר משנת 2004 של פרופ' יואב שכנר וניר קרפל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הם הציעו דרך לצמצום התופעה – עיבוד תמונות הווידאו לאחר הצילום כדי ליצור תמונות הנראות כאילו צולמו בתנאי תאורה יציבים ואחידים יותר. במחקרם האחרון מראים פרופ' שכנר והמשתלם יוחאי סבירסקי כי הריצוד עשוי דווקא להועיל למטרות ראייה ממוחשבת מתחת למים.

"תופעת הריצוד יוצרת חתימה זמנית ומרחבית ייחודית לכל נקודה בסצנה", מסבירים חוקרי הטכניון, "את החתימה הנ"ל ניתן לזהות ולהתאים בשתי מצלמות או יותר, המצלמות את אותה הסצנה בו-זמנית. על ידי התאמה זו של מספר רב של נקודות בין המצלמות השונות ניתן לשחזר את המבנה התלת-ממדי של הסצנה המצולמת בצורה מדויקת וצפופה".

ללא תופעת הריצוד, בעיית ההתאמה בצילום סטראוסקופי נחשבת לאחת הבעיות המורכבות בראייה הממוחשבת, בייחוד באזורים שבהם אין טקסטורה או פרטים מרחביים בסצנה, כגון קירות חלקים או קרקעית חולית. הריצוד מאפשר לפתור את בעיית ההתאמה בכלים פשוטים יחסית ובצורה מדויקת מאוד על ידי שימוש במידע המרחבי והזמני של "שדה האור".

השיטה נבדקה והוכחה בניסויים שונים, הן בבריכת השחייה והן בים התיכון תחת תנאי ראות ותאורה שונים, והוצגה בכנס הבין-לאומי לראייה ממוחשבת – ICCV 2009 ביפן.

בתמונה: יוחאי סבירסקי צולל עם ציוד הצילום הסטראוסקופי. צילום – דוברות הטכניון.

‏

 

שיטה חדשה שפותחה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית מגבירה את הפעילות המינית של חרקים עקרים שמשמשים לצורכי הדברה ידידותית לסביבה. השיטה מדלדלת את אוכלוסיות החרקים המזיקים ללא פגיעה בסביבה או בבריאות האדם, ותורמת בכך להגדלת היבולים והרווחיות של החקלאים.

הדברת מזיקים כיום מבוססת בעיקר על  מגוון חומרים כימיים. חומרים אלו מפרים את האיזון האקולוגי בבית הגידול, חודרים למי התהום ובמקרים רבים אף פוגעים בבריאות האדם.  נוסף לכך, עם השנים התברר שהשימוש בחומרי הדברה כימיים מספק פתרון זמני בלבד לבעיית המזיקים המפתחים עמידות לחומרים.

כתחליף לשימוש בחומרים הכימיים, שכלל פרופ' בועז יובל מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית שיטה קיימת לעיקור חרקים מזיקים או חרקים מעבירי מחלות. השיטה ניתנת ליישום על מגוון מינים של יתושים מעבירי מחלות וזבובי פירות הגורמים לנזק גדול לגידולים חקלאיים רבים, כדוגמת הדרים וזית. במסגרת השיטה, מגדלים במפעל מיליוני חרקים, מבודדים בשיטה גנטית את הזכרים ומעקרים אותם טרם שחרורם חזרה לשדה. הציפייה היא שהזכרים העקרים יזדווגו עם נקבות הבר, אלו יטילו ביצים לא מופרות וכך תתמעט אוכלוסיית המזיקים.

ואולם, התברר כי תהליך העיקור משפיע על היכולת המינית של החרקים ופוגע למעשה באפקטיביות השיטה. במעבדתו של פרופ' יובל למדו את ההיבטים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים אשר משפיעים על הצלחת הפעילות המינית של החרקים, ומצאו כי אחד הגורמים שמשפיעים על התפקוד המיני של הזכרים הוא התזונה שלהם.

פרופ' יובל מצא כי הזנת הזכרים במזון עתיר חלבונים משפרת את התפקוד המיני שלהם. במחקר שנעשה בשיתוף פרופ' אדוארד יורקביץ ותלמידי המחקר עדי בכר, מיקי בן-יוסף, שגיא גבריאל ואייל בן-עמי מהפקולטה לחקלאות, נמצא כי החיידקים שמצויים במערכת העיכול של זבובי פירות משפיעים במובהק על ההצלחה המינית שלהם.

על בסיס הגילוי, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת International Society for Microbial Ecology, מפתחים פרופ' יובל ועמיתיו למחקר "ארוחת בוקר של אלופים" עשירה בחלבונים ובחיידקים שנמצאו במערכת העיכול של הזבובים. הארוחה הפרוביוטית ניתנת להם טרם שחרורם לשדה, ומשפרת את תפקודם המיני.

כיום מיושמת השיטה שפותחה במעבדתו של פרופ' יובל נגד מגוון של זבובי פירות בישראל, בארצות הברית, בתאילנד, בפיליפינים, באוסטרליה ובמקסיקו. במקביל מנסים ליישם את השיטה נגד יתושים במקומות שונים בעולם כמו באפריקה ובקריביים.

"ישום מוצלח של השיטה יביא להרחבתה לסוגים שונים של חרקים המזיקים לצמחים ולבעלי חיים, כמו גם למזיקים שמעבירים מחלות לאנשים, תוך שמירה על הסביבה ועל הבריאות" מציין פרופ' יובל.

 

בזכות אזרחים שדיווחו לאנשי רשות נחל הירקון על צב רך גדול שנמצא פצוע על טיילת המגדלור, טופל הצב במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במבואות ים (מכמורת)

וזכה בחיים חדשים.

פיליפ, צב רך בוגר, שוחרר בחודש מרס חזרה לטבע בנחל הירקון. הצב נמצא על ידי אזרחים כשהוא מוטל פצוע בטיילת המגדלור בשפך הנחל. אנשי רשות נחל הירקון מיהרו למקום, אספו את הצב- שמשקלו כ-30 ק"ג, והעבירו אותו לטיפול במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע הוגנים במבואות ים (מכמורת). הצב הפצוע עבר בדיקות דם ובדיקות מקיפות ונלקח לבדיקה רדיולוגית לאבחון שברים בגופו או הימצאות עצמים זרים כמו קרסי דיג. ואכן בצילומי רנטגן שבוצעו בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן על ידי ד"ר צחי אייזנברג, התגלה קרס דיג בגרונו של הצב. פיליפ הצב הורדם ועבר בהצלחה טיפול שנערך על ידי ד"ר אייזנברג וד"ר יעל גרונדלנד להוצאת הקרס מגרונו. לאחר התאוששות וטיפול מסור ואוהב במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, הוחזר הצב לביתו בנחל הירקון.

הצב הרך (Trionyx triunguis) שייך למשפחת הצבים הרכים שגילה מוערך בלפחות 100 מיליון שנים. כיום מונה המשפחה 13 סוגים ו- 22 מינים. הצבים הרכים מותאמים לחיים בנחלי מים מתוקים, אך אבדן בתי גידול, קיטוע בתי הגידול הנותרים, טריפות ביצים על ידי טורפים וחיות משוטטות ופגיעות נוספות מפעילות אדם הופכים את הצב הרך למין בסכנת הכחדה. אוכלוסיית הצב הרך בישראל מוגדרת כאחת משלוש האוכלוסיות המשמעותיות האחרונות במזרח התיכון (השתיים האחרות נמצאות בטורקיה). בנחל הירקון מתקיימת אוכלוסיית צבים רכים המונה ככל הנראה כמה עשרות פרטים. בסקר קני הצבים שנערך בשנת 2009 נמצאו בנחל הירקון כ- 15 קני צבים רכים. נקבת הצב הרך מטילה כ- 15 עד 30 ביצים. אם הכול מתנהל באופן תקין, בוקעים מהן צבונים (אבקועים) קטנים. ואכן על פי תצפיות, יש בנחל הירקון גם צבים רכים צעירים, אשר חלקם הובאו אל הירקון משמורת החולה, במסגרת מיזם של השבת הצבים הרכים לנחלי החוף המשתקמים.

יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים: "האוכלוסייה הים תיכונית של הצב הרך מוגדרת כאוכלוסייה בסכנת הכחדה קריטית. אנו מקווים שבעזרת מחקר שהתחילה רשות הטבע והגנים בנחל אלכסנדר והמשך מאמצי העתקת צבונים ופרטים בוגרים משמורת החולה לנחלי החוף, נתרום לאישוש האוכלוסיות בנחלי החוף וכן נאסוף מידע נוסף על האוכלוסיות שבישראל. ברור שהצלחה ביצירת אוכלוסיות יציבות של הצב הרך בנחלי החוף תלויה מאוד בהמשך קידום הרחקת מזהמים ובהמשך השיקום המתבצע כיום בנחלי החוף על ידי מינהלות ורשויות הנחלים".

חיות הבר אינן יודעות להתמודד עם פעילות האדם, והן נפגעות. עלינו בני האדם להקפיד ולהימנע משימוש בלתי אחראי בכלי ציד, דיג ובפעילותנו בטבע. הצב הרך שקראנו לו פיליפ, ניצל הודות לערנותם של עוברי אורח אחראים שידעו להבחין כי הצב במצוקה והתקשרו למוקד סביבה של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, 6911*. ההודעה הועברה אלינו, וכך הצלחנו להגיע אל הצב, לטפל בו, ובעצם להציל אותו ולתת לו הזדמנות שנייה בטבע.

ראיות נסיבתיות הובילו להרשעת החקלאי המרעיל עופר וילדר, תושב זיכרון יעקב. הוא הורשע לאחר שפקחי רשות הטבע והגנים הצליחו להציג ראיות רבות שקושרות אותו להרעלת חיות בר באזור בת שלמה.

בית משפט השלום בקריות גזר עליו קנס של 10,000 ש"ח לצד סכום כפול על תנאי.

ביוני 2007 התקבל במוקד הדיווח של רשות הטבע והגנים מידע מתושבי בת שלמה אשר יצאו לטייל עם כלביהם, ואלה הורעלו למוות, כנראה ממימי נחל תות. פקחי רשות הטבע והגנים יצאו מיד לסריקה באזור, אך מהר מאוד הבינו שלא מימי הנחל הם הגורם להרעלה: הפקחים מצאו פיתיונות מגוונים: לחם, פירות ומזון כלבים ייחודי, שעליהם חומר החשוד כרעל מסוג טמיק - אחד הרעלים המסוכנים ביותר הקיימים כיום בחקלאות, שהשימוש בו מותר אך ורק בתנאים מחמירים ותחת מגבלות קפדניות (כמו החדרת הרעל לקרקע ולא פיזורו). הפקחים איתרו גם חיות בר מתות: תנים, חזיר בר ושרידים של צבי ארץ ישראלי. ממצאים דומים התגלו בסריקה שנעשתה בחלקות נוספות של וילדר, ובצו חיפוש שבוצע במחסניו נמצא גם הרעל, שכאמור הוחזק בניגוד לחוק וללא כל היתרים. כמות מזערית ממנו יכולה לקטול גם בן אדם. החקלאי נחקר על ידי חוקרי מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, שהגישה כתב אישום כנגדו. שלוש שנים וחצי לאחר המעשה גזר בית המשפט את עונשו של וילדר, לאחר שהשופטת קבעה בהכרעת הדין כי הראיות הנסיבתיות אשר הובאו בפניה הביאוה למסקנה הגיונית אחת ויחידה, אשר לפיה הנאשם הוא זה שפיזר את הפיתיונות המורעלים וכי כתוצאה מכך הורעלו בעלי החיים אשר נמצאו בשני האתרים.

בן רוזנברג, אקולוג מרחב כרמל של רשות הטבע והגנים, ששימש בזמן האירוע כפקח האזורי ברמות מנשה: "לחקלאי שתי חלקות שונות ובשתיהן מצאנו פיתיונות מורעלים מפוזרים על פני הקרקע. הפיתיונות פוזרו על פיסות לחם, פירות ואפילו מזון לכלבים. במקום נמצאו שרידי חיות בר שונות מתות: צבי ארץ ישראל, חזיר בר ותנים רבים - כאשר למעשה רק חזירי בר גרמו לו לנזק בחלקה, מה שמראה שוב עד כמה הרעלות אינן יעילות לפתרון נזקי חקלאות. אני מקווה שהמסר יעבור לשאר החקלאים באזור - הרעלת חיות בר מחטיאה את המטרה".

 

עונת הרחצה בפתח, ונראה כי הכינרת נכנסת לעידן חדש. איגוד ערים כינרת, שהוקם לפני כשנה בשיתוף רשות ניקוז ונחלים כינרת ומינהלת הכינרת, קיבל לידיו את הטיפול בכינרת, חופיה וסביבתה. במהלך השנה האחרונה הוסדרו הכניסות לחופים ומקומות החניה, וכן בוצעו חסימות דרכים המונעות מכלי רכב לנוע על רצועת החוף, וזאת מחשש שיפגעו בנופשים, בחופים, בטבע ובנוף.

במקביל לפעילות להגברת הבטיחות מתבצעות גם עבודות תשתית רחבות בחופים. מי שביקר לאחרונה בחוף דאימונד, בשמורת הטבע של חוף כורסי, ראה כי המקום השתנה. לאחרונה גם החלו עבודות בחוף ספירית, שפך הירדן וכפר נחום. במסגרת העבודות אנשי רשות ניקוז ונחלים כינרת מסלקים מהאזור מפגעים נופיים, מציבים אמצעים לאיסוף אשפה ומציבים שלטי הסברה השמים דגש על חשיבות השמירה על ניקיון הטבע.

בחגים ובחופשות יוצבו תחנות מידע בחופים הפתוחים אשר יכוונו את ציבור המטיילים לאתרי נופש על פי מבוקשם ורצונם.

בימים אלו שוקדים על הקמת מוקד לטיפול בפניות הציבור, "כוכבית כינרת", אשר יהווה אוזן קשבת לצורכי תושבי האזור, ציבור הנופשים ובעלי עסקים באזור הכינרת.

בשל ריבוי התחומים הדורשים טיפול באגם ובסביבתו, השתלבו בתכנית גם המשרד להגנת הסביבה ויחידת עיטם של רשות הטבע והגנים אשר אמונים על אכיפה והסברה לנופשים.

לפני כחודש גם החלה לפעול במרץ יחידת פיקוח "משמר הסביבה כינרת" המורכבת ממתנדבים מטבריה, מיישובי רמת הגולן ומעמק הירדן. 

לקראת פתיחת עונת הרחצה:

הקפידו לשמור על הניקיון ואחרי הבילוי השאירו את החופים נקיים, יש מאות פחי אשפה בחופים ובסביבתם.

השאירו את כלי הרכב מחוץ לחופים. הכינרת מהווה את מאגר המים הראשי של מדינת ישראל. אנא הקפידו על ניקיון המים והימנעו מזיהומים מיותרים. תקלה בכלי רכב יכולה לגרום לזיהום בשמן או דלק, ופגיעה זו בחופים גורמת לערעור יציבות המערכת האקולוגית ולפגיעה באיכות המים. גם באזורים שבהם הכינרת התייבשה ואיתרתם דרך להכניס את הרכב – אנא הימנעו מכך.

הורדת כלי שיט מותרת רק במקומות המוסדרים לכך.

אם הבחנתם במפגע בטיחותי כלשהו – אנא ידעו את רשות ניקוז כינרת                              בטלפון: 04-8591900.

 

 

לשמור מקום לידיעה אחת של החברה להגנת הטבע יישלחו אותה ביום ראשון

 

פינת אימוץ

 

נינג'ה, חתולה טריקולורית יפהפייה כבת ארבעה חודשים,

מחפשת בית שיאהב אותה ויחזיר לה את האמון בבני האדם.

יוסטון - גולדן מעורב עם עיניים בהירות, יליד אפריל 2009,

צפוי להישאר בינוני בגודלו ונפלא באופיו.

טלילה - כבת שלוש, כלבה מיוחדת במינה, מחפשת בית שיתאים לאופיה ויעניק לה אהבה בשפע.

ג'ון - רועה גרמני מעורב, כבן שלוש, גדול מאוד ומרשים ביותר,

מסתדר נפלא עם ילדים ועם כלבים מכל הסוגים.

 

פרינס - כבן שנה וחצי, עדין, מלכותי, גדול, שובה לב, בעל אופי נפלא, אצילי ונעים הליכות,

אוהב אנשים, כלבים וטיולים.