מאת: דר רחלי עינב

צילום: ---

גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)

גרגיר הנחלים משתייך למשפחת המצליבים, משפחה שרבים בה הצמחים החריפים, אבל גרגיר הנחלים הוא אחד מהעדינים. זהו צמח סלט מצוין שמכיל הרבה מינרלים ויטמינים. מימי קדם הוא משמש כתרופה נגד צפדינה (בשל הריכוז הגבוה של ויטמין C בצמח) ולטיפול בחולי שחפת. הגרגיר עוזר לנקות את הריאות, ומי שמעשן מומלץ לו לאכול מנות יפות ממנו. גם לטיפולי יופי משתמשים בגרגיר: התמצית טובה לחפוף בה את הראש, וגם להלבין את עור הפנים. כן, ואם אתם כבר על שפת הנחל, התרחצו, גם זה עוזר.

עד לפני 100 ואפילו 50 שנה, רבים היו המעיינות שזרמו אצלנו. בקיץ הייתה שפיעתם מצטמצמת, לפעמים הייתה נשארת מהם רק בריכה קטנה, חצובה או בנויה. ילדים בתחתונים היו משתוללים במים, והרועים בצד מעשנים סיגריה, מדברים או שואבים מים לעזים. את המקומות האלו אכלסו בעיקר צמחי נענע וגרגיר הנחלים, שני מינים חובבי מים זורמים, זכים וקרירים.

בהיותו צמח מים יכולת ההשתרשות של גרגיר הנחלים גבוהה. שימו גבעול בכלי עם מים, ובתוך ימים מספר אלו יפתחו שורשים. הצמח מתרבה היטב גם מזרעים, ושלושה שבועות לאחר הזריעה אפשר לקצור יבולים. זרעי הגרגיר מתאימים גם למנבטות ביתיות. זורעים גרגיר בכלי על מצע גידול ואוכלים את הנבטים הצעירים. מי שמתקשה ללקט את הצמח, יוכל למצוא אותו בשווקים. כיום מגדלים אותו בשדות ובחממות, והוא מושקה בממטרות ובטפטפות.

הפרחים של גרגיר הנחלים לבנים וקטנים, מקובצים לתפרחות. כמעט תמיד תמצאו עליהם איזו דבורה שבאה לשלב את המועיל עם הטעים - איסוף אבקה ושתיית מים. פרפרים אוהבים לנחות שם וגם זבובים. התאמה לקשת רחבה של מאביקים היא חלק מהתרומה להצלחה שלו כמין אוניברסלי. לרוב בעלי החיים אוכלי הירק החריפות בעלים אינה טעימה, אולם הברווזים, הכבשים וגם הנברנים אוכלים אותו.

הגרגיר הוא צמח בעל תפוצה נרחבת. הוא גדל כמעט בכל מקום בעולם. ידוע שהפרסים אכלו אותו 400 שנה לפסה"נ. המלך הפרסי Xerxes ציווה על חייליו לאכול אותו מטעמי בריאות, עוד לפני שאכלו לחם. באנגליה מגדלים אותו כצמח נוי לפחות משנת 1548, אבל זו לא חכמה, להם יש הרבה מים והרבה גשם. בספרות מאותם ימים ממליצים לאכול גרגיר עם לחם וחמאה או לשלבו בסלטים. ההמלצות בתוקף גם היום. אפשר גם לבשל את העלים, אבל גדולתו של הצמח היא בריכוזי הוויטמינים והברזל, ואלו נפגעים בבישול.

הגרגיר אינו גדל במים עמוקים אלא מזדקר מן המים הרדודים, כאשר רוב הגבעול והעלים, ובוודאי הפריחה, מתנשאים מעל לפני המים. בחורף העלים ירוקים ומאוד פריכים, ובאביב הוא מתחיל לפרוח וממשיך גם בקיץ אם רק ממשיכים לזרום מים באפיק הנחל. לקראת סוף העונה הצמח נעשה חריף ויותר ארומתי. אוכלים כמובן את העלים, ואפשר לאכול גם את הפרחים וגם את הזרעים. אצלנו, ותיקי השכונה (שיכון דרום, זיכרון יעקב), היו קוראים לו ג'רג'יר ומלקטים אותו בחלקו העליון של נחל התנינים. שם, כאשר הנחל זורם, אפשר עדיין למצוא אותו. היום הזקנים כבר לא יוצאים לשטח אלא מסתפקים באגודות הירוקות שהבנות שלהם מביאות להם מהשוק.

סלט גרגיר הנחלים

חומרים:

מלוא החופן עלים טריים של גרגיר הנחלים

תפוחי אדמה מבושלים ומקוררים

לרוטב:

1 כף שמן זית

1 כף דבש

מיץ מחצי לימון

קורט הל טחון

הכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה ומניחים להם להתקרר. פורסים לקוביות. מוסיפים את עלי הגרגיר קצוצים גס, אפשר פשוט לקרוע בידיים. יוצקים את הרוטב ומגישים.

עונות לאיסוף ולהכנה: פברואר- ספטמבר, ובגידול חקלאי כמעט כל השנה.

לתגובות, ואשמח לקבל: einavr@blue-ecosystems.com

ד"ר רחלי עינב, Blue Ecosystems, אקולוגית ויועצת סביבתית המתמחה בעריכת תסקירי השפעה על הסביבה וסקרי נוף בבתי גידול ימיים ובבתי גידול יבשתיים.

גיליונות קודמים