בשלהי התקופה העות'מאנית, בימי שלטונו של מוחמד עלי, שקיבל בברכה את האירופים, חל מפנה בתולדותיה של ירושלים. חדירת המעצמות של אותם ימים: גרמניה, אנגליה, צרפת, אוסטריה ורוסיה לירושלים במאה ה-19 הביאה לתחייה מחודשת של העיר. השתקפות חדירת המעצמות כללה מגוון תחומים: בנייה, גידול בתנועת הצליינות, תחבורה וטכנולוגיות מודרניות; אך יותר מכול החלה בה תנופת  מחקר הארכאולוגי-גאוגרפי. טובלר הגרמני, רובינסון האמריקני, דה סוסי וקלרמון הצרפתים ורבים אחרים חשפו את ירושלים בפני העולם המדעי. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוקמה באנגליה "הקרן לחקירת ארץ ישראל" (Palestine Exploratio Fund), שמטרתה הייתה לחקור את הארץ.

תחום העיר שבין שער יפו לתחילתו של השוק הססגוני ברחוב דוד זכה למעט תשומת לב בקרב החוקרים, למעט מתחם המצודה - מגדל דוד, בשונה מאגפים שלמים בתחומי העיר העתיקה ועיר דוד. יוצא דופן הוא תחום מלון אימפריאל שנמצא במחצית הדרך שבין השער והשוק, אשר נבנה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ותועד על ידי קונרד שיק: חוקר-בונה, שווייצרי שחי בירושלים והיה מעורב בחקר העיר ובעיצוב דמותה הארכיטקטונית. ממצאי התיעוד של שיק היו ל"עוגן" החוקרים במחקר הארכאולוגי. החפירות הארכאולוגיות התמקדו מדרום ובסמוך לשער יפו, מול מלון אימפריאל ובפתח השוק. התגליות הרבות שנמצאו עמדו ביחס הפוך לגודל החפירות, ובהן: רחוב ראשי מהתקופה הביזנטית, אמת מים – ממפעלי המים של ירושלים, והחומה שכונתה על ידי החוקר שיק "החומה השנייה".

החפירות נערכות בימים אלו, והמוצג כאן הוא חלקי וראשוני.

החפירות בסמוך לשער יפו נערכו בתוואי החפיר שמולא לכבוד ביקורו של הקיסר וילהלם השני (1898), ובסמוך לחומה העות'מאנית שנפרצה כדי לאפשר לו ולמרכבתו גישה נוחה אל תחומי העיר העתיקה.

בחפירות נחשף מבנה שירותים ירדני שנמצא מתחת למפלס הרחוב אז. בשנות ה-50 של המאה ה-20 מולא חללו בשפכים, ובהם נמצאה מצבת קבורה יהודית של הנפטר אברהם מילול . בדיקה של מ' אקרמן - איש משרד הדתות, העלתה כי הנפטר נקבר ב-1915 סמוך ליד אבשלום. פריצת הכביש סמוך לנחל קדרון באזור יד אבשלום, בשנות ה-50, יצרה שפך ששימש למילוי חלל השירותים, וכך הוחזרה המצבה למקומה.

החפירה מול מלון אימפריאל נערכה בריבוע מצומצם בשל הנסיבות. משנמצא סלע האם בעומק ארבעה מ' מתחת לפני השטח נדמה היה שאפשר לסיים את החפירה. פתיחת "חלון" לכיוון צפון בעומק 30 ס"מ הביאה לחשיפתה המחודשת של אמת המים העליונה. הפועל-חופר דיווח בתמימות על חור שנמצא בין האבנים. פריצת הדופן חשפה אמת מים בנויה היטב. חלקה התחתון בנוי ומטויח, ואילו חלקה העליון בנוי בשני נדבכים ומקורה בלוחות אבן.

תיארוכה של אמת המים העליונה נדון רבות במחקר הארכאולוגי. ייתכן שראשיתה בשלהי ימי בית שני. בימי איליה קפיטולינה היא שופצה על ידי הלגיון הרומי ששכן בירושלים. בסוף העבודות וזיהוי הממצאים ניתן יהיה לבסס הצעה לתיארוך מדויק יותר.

בחפירות שנערכו בפתח השוק נחשף בחלקו מבנה רחב מידות מימי הביניים, מן המאות 12 – 14 לספירה ככל הנראה. חזיתו הפונה לכיוון רחוב דוד חופפת את תוואי הרחוב כיום. המבנה, הבנוי מחדרים מוארכים המקורים בגגות מקומרים, בדומה לחנויות כיום, נשתמר לגובה שלושה מ'. מתחת למפלס הרצפה נמצא מאגר מים שגודלו 6 X 10 מ', שעמד איתן במשא השנים וטונות העפר שפונו. בתקרתו המקומרת נמצאו כמה פתחים שמהם ניתן היה לדלות מים לרווחת הדיירים מעל.

יסודות המבנה האמור נשענים על מסד בנוי מהתקופה הביזנטית, שאליו ניגש בניצב ריצוף לוחות אבן בגודל מטר ויותר.. משא השנים - כ-1,350, מאז הונחו הלוחות, הביא לסידוקן. מתחת ללוחות האמורים נחשפה תעלת מים ומתחת לה נחשפו ריצופי חצץ וצמנט, רחובות קודמים ככל הנראה.

הרחוב שנחשף כאן לראשונה היה מוכר לנו ממפת פסיפס עתיקה, היא מפת מידבא, שנמצאת בעבר הירדן. המפה (8 X 16 מ') - רצפת כנסייה, נחשפה בשלהי המאה ה-19, מתארת את ארץ הקודש בשלהי התקופה הביזנטית. ירושלים מתוארת בה בפירוט, גם הרחוב האמור.

בסופו של יום, לכשהממצאים יטופלו במעבדות וייחקרו, יוספו לירושלים קטעי פאזל חדשים, ויוסף מידע חשוב אודות העיר המיוחדת כל כך שמוסיפה כמטר גובה בכל 400 שנים. כמו כן, יימצא פתרון לסוגיות אחדות שמעסיקות כל כך, ומן הסתם יוספו שאלות רבות.