היכן אותם ימי העד-לא-ידע בתל אביב הקטנה? היכן אותן תהלוכות פורים שביטאו אהבה למפעל הציוני, ששפעו תקווה תמימה, שניזונו מאמונה עזה ביכולת שלנו, דלה ככל שהייתה? כל נבט, כל ציץ, כל פרי חדש הוצגו בגאווה לראווה. בראש התהלוכות רכב על סוסו האיש שניהל את הוועד שהפך לעירייה, מאיר דיזנגוף. בתמונה מהימים ההם רכב לצדו אברהם שפירא, השומר האמיץ והצבעוני מפתח תקווה. שומר אגדי - אמרתי?

שנת ה-100 לתל אביב החזירה, כהבזק זיכרון, תהלוכת פורים. והנה אני מזדמן לשדרות רוטשילד בתל אביב, שבשנים האחרונות עוברות מתיחת פנים. וכך, בקטע השדרה מול המוזאון, שקודם לכן היה ביתו של ראש העירייה המיתולוגי מאיר דיזנגוף, הציבה העירייה בשדרה ממש פסל בגודל על טבעי של דיזנגוף על הסוס. עמדתי מול הפסל, ומאי שם צץ וצף מנבכי הזיכרון סיפור ישן ומעורר מחשבה. חזרתי אל הארכיון הפרטי שלי, שבו צברתי ידע וגם פיקנטריה. האצבעות דפדפו בים הנייר בתזזית של התרגשות, חיפשו שני מכתבים שקיבלתי מהארכיון העירוני לפני שנים רבות...

יש! הנה מכתב ראשון, בחתימת השוטר דוד לוין, ככתבו וכלשונו כדי להביא גאולה לעולם:

   30.7.21

לכבוד מפקד המשטרה העירונית בתל אביב

   רפורט

הנידון: העברה על חוק ביחס לגנים ציבוריים

ביום 3.7.21 בעומדי על המשמר בשעה 16:10 ברחוב הרצל ראיתי מרחוק את מר דיזנגוף עובר על סוסו בתוך הגן מול ביתו, ומפני היותי רחוק ממנו לא יכולתי (להעיר לו על זה – מחוק בקו) לקחתו למשטרה.

ובזה הנני שולח את פרטי הדברים האלה לתשומת לב כבודו.

       שוטר דוד לוין

כן ראש עירייה, לא ראש עירייה, רק המרחק בין השוטר לעבריין מנע את הולכתו למשטרה. תגידו שזה קורה. אמרתם. מה נגיד שכעבור ימים אחדים שולח מפקד המשטרה העירונית, חיים אלפרין, את המכתב הבא:

   4.8.21

לכבוד מר דיזנגוף

א.נ.

הנני מתכבד בזה לשלוח לכבודו את הרפורט השני נגדו ומבקש ביאורים בכתב.

אני חושב, שמחוקק החוקים צריך למלא את החוק.

חתום ח. אלפרין

דיזנגוף כעבריין מועד.

המילים "מחוקק החוקים צריך למלא את החוק", שבו והתהפכו מול עיניי. לא רק כמה תמימות אלא גם כמה רחוק הלכנו מאז. וכך, בהמשך לחיטוט הנוסטלגי, נפלו עיניי על מכתב של שוטר אחר, וזו תמציתו:

אני הח"מ, בהיותי על חוף הים ראיתי את הא' דיזנגוף נכנס הימה להתרחץ בלי מכנסי רחיצה. רק מגבת הייתה לו. אנוכי ניגשתי קרוב אל הים ושאלתיו איפה מכנסי הרחיצה שלו... הנ"ל נכנס יותר עמוק המימה, ואני חיכיתי עד צאתו... הא' דיזנגוף ענה שבפעם השנייה יביא אתו מכנסי רחיצה...

השוטר דיאמנט אברהם אמר לי שגם אתו קרה מקרה זה עם אותו האדון.

נא לאחוז נגד האיש הזה באמצעים.

על כף המאזניים השנייה יש להניח את תרומתו של "האיש הזה" להפיכתה של תל אביב, העיר העברית הראשונה בעולם, לעיר מרכזית בעת החדשה.

שדרות רוטשילד והרחובות הגובלים, המשנים צורה וצוברים גובה, כמו ממחישים שהזקנה בת ה- 100 יודעת להתחדש.

       דודו דיין