רק מעט ידוע על אורחות חייו של צב היבשה המדברי בטבע. ממחקרים ותצפיות שנערכו בארץ עולה כי הפרטים הם טריטוריאליים, אם כי קיימת חפיפה בין טריטוריות של פרטים שונים. צב היבשה המדברי פעיל בעיקר בסתיו, בחורף ובאביב, ואילו בקיץ החם הוא מבלה בתרדמת, או נמנמת קיץ, בעיקר בתוך מחילות מכרסמים מתחת לשיחים. בעת פעילותו מחפש צב היבשה המדברי את מזונו – צמחים. בניגוד לצב היבשה המצוי, צב היבשה המדברי הוא צמחוני מובהק. באביב, לפני הכניסה לתרדמת הקיץ, הנקבה מטילה ביצה אחת עד שלוש ביצים בכל תטולה, בתוך גומה מכוסה חול. בכל עונה, שתיים-שלוש תטולות. לאחר חודשיים וחצי עד שלושה חודשים וחצי בוקעות הביצים, והצבים הצעירים מתחילים את חייהם העצמאיים. במהלך חייהם לא צפויים צבי היבשה המדבריים לפגוש הרבה אויבים טבעיים. הכוח האפור מסכן אותם, אולם כיוון שהכוח הוא בעיקרו פעיל קיץ הסיכויים למפגש ביניהם הם נמוכים יחסית. עם זאת, שועלים וכלבים שמגיעים עם ההתיישבות האנושית עשויים אף הם לסכן את הצבים. תוחלת חייו של צב היבשה המדברי בטבע, בהנחה שאינו נטרף או נרמס, מוערכת בלפחות 20 שנה, אם כי תוחלת החיים המרבית של הצבים אינה ידועה.

לפני שנים הוחלט בגן החיות התנ"כי להתגייס לטובת שימור וריבוי צבי היבשה המדבריים. ם אלה. לגן החיות הובאו על ידי מגדל פרטי כמה צבים שזוהו כצבי יבשה מדבריים, ומהר מאוד הבינה עליזה רומן, מנהלת הביתן לחיות קטנות בגן החיות, כי בידיה ובאחריותה משימה ייחודית – הקמת גרעין הרבייה הראשון בעולם של צבי יבשה מדבריים, כגיבוי לאוכלוסייה ההולכת וקטנה ומצויה בסכנת הכחדה מוחשית ומידית בטבע. עליזה יצאה למסע בין פינות חי ברחבי הארץ כולה, אך בעיקר בקיבוצי הדרום, במטרה לחפש "מועמדים" שיצטרפו לגרעין הרבייה. רבים מאלה שפגשה בכלל לא ידעו על ה"אוצר" שיש בפינת החי שלהם, ועל החשיבות הזואולוגית של הצבים שנמצאים ברשותם. קרן מלגות המחקר של גן החיות התנ"כי ע"ש פרופ' שולוב (מייסד גן החיות התנ"כי) התגייסה לעזרה – ואפשרה את מסע החיפוש והמחקר אחר הצבים הנדירים האלה. פרטים מפינות חי ומאנשים פרטיים נאספו לאטם, ועליזה ייסדה את "דור האימהות והאבות": אברהם, יצחק ויעקב – שלושה צבים זכרים, ושרה, רבקה, רחל  ולאה - ארבע הצבות האימהות. ההתחלה לא הייתה מבטיחה. הביצים הראשונות לא היו פוריות, וחלקן התבקעו טרם זמנן. לאחר שנה חגגנו את לידתה של ראובת, צבת היבשה המדברית הראשונה שבקעה בשביה בגן החיות. המחזור הבא היה כבר מוצלח יותר – שמעון ולוי הגיחו לעולם באותו יום ומיד לאחריהם גם יהודה ודן. בשנה האחרונה הזרם כבר לא עומד במספר שבטי ישראל – עשרות צבונים בוקעים, וכבר מחפשים שמות לכולם בכל ספר בראשית. כמו גם בנושאים חשובים אחרים – את כל הביצים לא שמים בסל אחד, וגרעין רבייה נוסף הוקם על ידי קבוצת צבים "יורדים" – צבי יבשה מדבריים שבקעו בגן החיות התנ"כי והוטסו לגן החיות ברומא – שקיבל על עצמו, לאור ניסיונו הרב וקשריו הטובים עם גן החיות הירושלמי, לקיים גרעין רבייה נוסף, כגיבוי הכרחי, לשימורם העתידי של הצבים הנדירים.

קרן שולוב , קרן המחקר של גן החיות התנ"כי, התגייסה  והעמידה מלגת מחקר נוספת לסקר בשטחי הנגב, במטרה לבדוק את המצב של הצבים בטבע. כיוון שהמידע על הביולוגיה של המין ועל תפוצתו בארץ אינו מעודכן, החליטו בגן החיות התנ"כי לערוך סקר ראשוני של חולות הנגב במטרה לאתר את אזורי התפוצה הנוכחיים של המין ואת הגורמים המסכנים אותו. הסקר נערך בחודשי החורף והאביב של 2004-2005 על ידי בועז שחם, איש החברה להגנת הטבע, שהוא הרפטולוג (חוקר זוחלים) מומחה. במהלך הסקר תועדו לא רק הצבים החיים אלא ממצאים נוספים, כגון עקבות שיכולים להעיד על פעילות צבים באזור מסוים. שישה אזורי חולות במערב הנגב נבחנו: חולות שמורת הטבע משאבים, עגור, שונרה, נחל סכר, צאלים וניצנה. כל אזור נבדל מהאחרים בגורמי הסיכון הקיימים בו, דבר שעשוי לרמוז על הגורמים המסוכנים ביותר עבור צב היבשה המדברי. באופן לא מפתיע, כמות הממצאים הגבוהה ביותר הייתה בתחומי שמורת הטבע משאבים, אזור שכמעט אינו מופרע על ידי פעילות אנושית כלשהי. לעומת זאת, באזור ניצנה לא נמצאו כלל סימנים לפעילות, פרט לשרידי צבים. זהו אזור של התיישבות חדשה שבה עבר בית הגידול שינוי קיצוני והפך לאזור חקלאי, ורבים מבעלי החיים עוקבי אדם שהגיעו לשם, כגון עורבים, שועלים או כלבים, טורפים את ביצי הצבים ואת הצבים הצעירים. גורם סיכון נוסף שהתבלט הוא פעילות רכבים. בחולות צאלים, אזור של פעילות רכבי צבא כבדים, נמצאו מעט מאוד סימני פעילות, וגם בחולות עגור ושונרה, החביבים על נהגי רכבי השטח האזרחיים למיניהם, המצב אינו מזהיר. בנוסף לבעיות שתוארו לעיל, בעיה קשה נוספת המאיימת על המין, כמו גם על מיני צבי יבשה רבים אחרים, שממצאי הסקר אינם יכולים לאמוד את ממדיה, היא איסוף פרטים להחזקה כחיות מחמד.

פרק מחקרי נוסף התקיים במקביל ובחן את הממצאים. צוות בראשותה של ד"ר גילה כחילה מהאוניברסיטה העברית, יחד עם אנשי צוות גן החיות התנ"כי, בדקו את התאמת ה DNA- של הצבים בגרעין הרבייה לזה של אלה שנדגמו בטבע – ומצאו זהות, המאפשרת את ההתקדמות לשלב הבא של התכנית.

בימי החורף שחלף העביר צוות גן החיות התנ"כי לאקלום מבוקר עשרה צבים שבקעו בגן החיות – לכלוב אקלום שהוקם על ידי צוות הגן בחולות שמזרחית לקיבוץ רביבים, תחת עיניהם הפקוחה של מתיישבים הגרים באזור באחת מחוות הבודדים. המהלך הזה נועד לבחון את הסתגלותם של הצבים לתנאי האקלים והמזון הטבעיים בשטח – מתוך מחשבה שאם הניסוי יעלה יפה ייכנסו בגן החיות התנ"כי וברשות הטבע והגנים למהלך שהוא "חלומם" של אנשי גני החיות בעולם כולו ושל אנשי שמירת טבע - ניסיון להשיב את בעלי החיים לטבע, ובמקרה שלנו את צבי היבשה המדבריים לאזור בית הגידול הטבעי שלהם בדרום הארץ. הדבר יחייב בדיקה שגורמי הסיכון לצבים באזורים המושבים מטופלים ומצויים בבקרה, וכי יש סיכוי סביר לתכנית. בינתיים, האתגר והצלחת התכנית מהווים עידוד גדול לעתיד.

 

ועד אז, נכון להיום, אם אתם נתקלים במהלך טיולכם בצב, אתם מוזמנים להסתכל עליו ולהתרשם מהחיה העתיקה, המיוחדת והמעניינת הזאת, אבל בבקשה, אל תרימו אותו והניחו לו לנפשו. זה המעט שכולנו יכולים לעשות כדי לסייע בשימורו של צב היבשה המדברי, רגע אחד לפני שבמהירות מדהימה ייעלם המין מארצנו, ולכן מהעולם כולו.