נסטלה מניחה לקופי האורנג-אוטן / ד"ר אויגר אוזסמי, מנכ"ל גרינפיס ים תיכון

קמפיין בן חודשיים שהשיקה גרינפיס נגד חברת נסטלה חשף את הקשר הישיר שבין חטיף הקיט קאט שמייצרת החברה תוך שימוש בשמן דקלים, לבין הרס יערות הגשם.                                                   

הקמפיין שם דגש על התוצאות ההרסניות שנובעות מכריתת היערות, ביניהן הבאת קופי האורנג-אוטן לסף הכחדה. נסטלה היא חברת המזון והמשקאות הגדולה בעולם, והיא אחת הצרכניות הכי גדולות של שמן דקלים. הרכישה מתבצעת על ידי חברת סינאר מאס - יצרנית שמן הדקלים הגדולה באינדונזיה. היא משווקת שמן לחברות רבות בתחומי המזון, המשקאות, הקוסמטיקה והביו-דלק בכל רחבי העולם. סינאר מאס גם עוברת על החוק האינדונזי בכך שהיא הורסת שמורות יער מוגנות בשביל מטעי הדקלים שלה.

בשלוש השנים האחרונות נסטלה כמעט הכפילה את השימוש בשמן דקלים. בהתחשב בגודלה ובהשפעתה, נסטלה צריכה לשמש דוגמה לתעשייה ולוודא ששמן הדקלים שברשותה לא גורם להרס יערות.

קצב הרס היערות באינדונזיה הוא הגבוה מבין כל המדינות המיוערות בעולם, מה שזיכה אותה במקום לא מכובד בספר השיאים של גינס. ליערות הגשם באינדונזיה מגיעה מנוחה.

בעקבות הקמפיין הצהירה נסטלה על החלת מדיניות חדשה:

1. החברה מזדהה עם הצורך לשמור ולהגן על יערות הגשם. לכן תפעל כדי למנוע מספקיות שאתן יש לה חוזי התקשרות לגדל מטעים או חוות גידול על חשבון יערות הגשם באינדונזיה.

2. המדיניות החדשה תחול גם על חברת סינאר מאס.

3. היא לא תמשיך את חוזי ההתקשרות שלה עם חברות שלא יעמדו בקריטריונים שנקבעו. הכוונה גם לספקיות מזון משניות כמו קרגיל, שקונה את שמן הדקלים שלה מחברת סינאר מאס.

החברה שלחה מסר ברור לחברות שמייצרות שמן דקלים או נייר: ייצור מוצרים תוך הרס יערות הגשם לא מקובל בעולם השיווק המסחרי ולא יעבור בשתיקה.

הצהרותיה של חברת נסטלה הן גם תוצר ישיר של לחץ צרכנים עצום ממדים. מתחילת הקמפיין ועד היום פנו מאות אלפי אנשים לחברה והצהירו שלא ימשיכו לקנות מוצרים שלה, כל עוד ייצור המוצרים נעשה תוך הרס יערות הגשם באינדונזיה.

ארגון גרינפיס לקח על עצמו לעקוב מקרוב ולעודד את יישומן המהיר של ההתחייבויות הנ"ל. הארגון ימשיך ללחוץ גם על חברות מסחריות שאחראיות באופן ישיר לכריתת היערות, וגם על ממשלת אינדונזיה שצריכה לקחת אחריות ולפעול בנחישות נגד תופעת ביעור היערות בתחומה.

פאט ונדיטי, קמפיינרית ראשית בגרינפיס: "עלינו להגן על סביבתם הטבעית של הצמחים ובעלי החיים. אנו שמחים שנסטלה החליטה להניח לקופי האורנג-אוטן. אנו קוראים לרשתות קמעוניות גדולות נוספות לעשות כמוה".

גן "מפסל" נוירונים / עמוס לבב, דובר הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כיצד הגן 1-EFF מצליח לעצב ענפים מסועפים בגודל ננומטרי בנוירונים. לגילוי זה, המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Science, עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת בתחום שיקום מערכת העצבים או חוט השדרה, בעקבות נזק שנגרם להם.

הדוקטורנטית מיטל אורן-סויסה הגיעה לתגלית במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. במחקר נעשה שימוש בתולעת הזעירה C. elegans, המשמשת למחקרים מסוג זה. "לנוירונים יש מורפולוגיה מסובכת", אומר פרופ' פודבילביץ', "במוחנו הם נראים כמו עצים ויש להם ענפים מסועפים. בנוירונים המסועפים האלו משמשים הענפים כחיישני מידע, ולכן הם חשובים לתפקוד התקין של אותו נוירון. אף על פי שהנוירונים הללו נחקרים כבר למעלה מ-100 שנים, מעט מאוד ידוע על אופן היווצרותם וחשיבות המבנה שלהם לתפקוד. לכל בן אדם יש 100 מיליארד נוירונים, המחוברים זה לזה על ידי סינפסות. שאלת המחקר שהובילה אותנו הייתה כיצד נוצרים הנוירונים המסועפים והאם הצורה שלהם חשובה לפעילותם".

בתולעת C. elegans יש רק 302 נוירונים. לפני כ-30 שנה מיפו חוקרים בריטים, בראשות פרופ' ג'ון וייט, את כל הנוירונים והסינפסות המחברות ביניהם באמצעות הסתכלות במיקרוסקופ אלקטרונים על אלפי חתכים דקים לאורכה של התולעת. הם מצאו שבתולעת הנוירונים פשוטים, עם הסתעפויות מעטות.

במרוצת השנים גילו חוקרים נוירונים אצל התולעת, שיש להם הסתעפויות. חוקרי הטכניון התמקדו בנוירונים הללו, ומצאו כי הם יותר מסועפים ממה שחשבו עד כה וכי הם מורכבים ממספר רב של ענפים אשר מתפרסים על פני כל גוף התולעת. הם הסתכלו על הנוירונים באמצעות חלבון פלואורסצנטי (מאיר) במיקרוסקופ קונפוקלי, אשר מסוגל לייצר חתכים אופטיים מדויקים. הם ביצעו עשרות חתכים ומיפו בצורה מדויקת כל אחד מהענפים של הנוירונים הללו, מאות במספר. "ואז מצאנו יחידה שחוזרת, שנראית כמו חנוכייה בעלת מספר קנים משתנה", מספרת מיטל אורן-סויסה. בהמשך ראו החוקרים כיצד ה"חנוכייה" הזאת מתפתחת. היא מתחילה כתא אשר ממנו מתפתחים ויוצאים "ענפים". פרופ' מרטין צ'לפי, חתן פרס נובל, מצא כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת כי שני הנוירונים הללו הם נוירוני חישה אשר חשים בכאב.

בהמשך המחקר מצאו חוקרי הטכניון כיצד מתחילות ההסתעפויות מכל "גזע" של "חנוכייה". כאשר צילמו זאת בווידאו, הם ראו שמדובר בתבנית דינמית מאוד. כאשר ענף פונה משום מה לכיוון לא נכון, התולעת "מתקנת" זאת על ידי משיכתו חזרה. החוקרים ניסו להבין תופעה זו, ולכן בהמשך מחקרם הם חיפשו חלבונים אשר משפיעים על פעולת המשיכה. הם הפריעו לתהליך הטבעי בעזרת מוטציה שמצאו כבר לפני עשר שנים – בגן EFF-1 האחראי על איחוי בין תאים.

"כשהסתכלנו על מוטציות (תולעים בלי הגן הזה) ראינו שאין להן 'חנוכיות', אלא 'בלגן' שלם של ענפים", מספר פרופ' פודבילביץ', "מכאן הסקנו שהגן הזה הוא האחראי על בניית ה'חנוכיות', הוא ה'פסל', הוא ה'מעצב', ונותר לנו לבדוק כיצד הוא עושה זאת".

בבדיקתם מצאו החוקרים שזה נעשה על ידי שני מנגנונים עיקריים – מנגנון אשר יודע למשוך בחזרה ענפים מיותרים שגדלו יתר על המידה או בכיוונים לא נכונים, ומנגנון שיודע לעשות איחוי בין ענפים תועים, ובכך הוא עוצר את נדידתם.

"חשוב היה למצוא גנים כאלה, כי בעזרתם ניתן יהיה למצוא את הגנים האחראים לבניית הנוירונים במוח האנושי", הם אומרים, "דבר זה יוכל לשמש אולי לריפוי לאחר פגיעה אנושה במוח או בחוט השדרה".

בתמונה: ה"חנוכיות" בתולעת. צילמה: מיטל אורן-סויסה

 

הרצל

לברדור מעורב כבן חודשיים וחצי, מחפש משפחה טובה עם הרבה סבלנות שתעבור אתו את שלב הגורות.

 

קאט

מעורבת כבת שנה, מחונכת לצרכים, מחפשת משפחה שתיקח אותה להרבה טיולים.

טאשה

טאשה היא פודלית כבת 12 שנזרקה בבית המחסה כשבעליה החליטו שכלבה עיוורת בת 12 כבר לא מתאימה להם. למרות עיוורונה היא מסתדרת נהדר בבית ובחוץ.

ידידותית לכלבים וחתולים, ואוהבת פינוקים.

 

אסף

כבן שנה, אוהב בני אדם וצעצועים, אך לא תמיד מסתדר עם כלבים ולכן עדיף שיהיה המאומץ היחיד. מכיר פקודות בסיסיות.

 

טלי

חתולה קטנה חובבת משחקים, בייחוד עם גורי חתולים אחרים. 

 

כלב סלוקי מחפש מאמץ!

כלב בגודל בינוני, בן פחות משנה, טוב מזג ונוח, עם שיער רך למגע, נמצא בתל אביב וזקוק לבית חם ואוהב.

לפרטים נוספים נא התקשרו לאסנת: 050-6727644