רשות הטבע והגנים סיפקה ל-25 פקחים מחשבי כף יד משוכללים, לדיווח על תצפיות, סקרים ופעולות אכיפה ושימור. התוצאה: מספר התצפיות המדווחות עלה במאות אחוזים.

עד סוף השנה יצוידו ב"סייבר פקח" כ-100 פקחים, אשר צפויים להעביר כ-150,000 דיווחים מדי שנה. מהלך זה הוא הראשון בתכנית המחשוב "טבע  - saveיש לנו קליק עם הטבע".

בדיוק לפני שנתיים החלה רשות הטבע והגנים בניסוי ראשון מסוגו בישראל, שבמסגרתו צוידו פקחי מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים במחשבי כף יד משוכללים: "סייבר פקח". המחשבים אפשרו לפקחים לדווח על תצפיות ולהעביר מידע ישירות מהשטח, תוך הסתייעות בנתוני GPS ומיפוי. מחר תציין רשות הטבע והגנים שנתיים לתחילת הניסוי ו-50,000 תצפיות שונות, שהתקבלו במהלך השנתיים האלו - עלייה של מאות אחוזים לעומת מספר הנתונים שהועברו בטרם החל הניסוי. בעקבות הצלחת הניסוי יצוידו עוד השנה עשרות פקחים נוספים, ועד סוף 2010 כבר יסתובבו בשטח 100 מחשבי כף יד, שצפויים להעביר כ-150,000 תצפיות ונתונים מדי שנה.

ה"סייבר פקח" הוא מחשב כף יד בעל תכנה שהותאמה לצורכי הפקחים והאקולוגים של רשות הטבע והגנים, ופותחה על ידי נעם לידר - אקולוג ראשי של רשות הטבע והגנים. באמצעות המחשב אשר מחובר לרשת GPS יכולים פקחי הרשות לדווח על תצפיות במינים שונים של חיות בר, תוצאות ספירות וסקרים שביצעו, נזקים לחקלאות שנגרמו מחיות בר, תמותה או פציעות של בעלי חיים, דוחות שניתנו ואירועי אכיפה כגון הרעלות או ציד לא חוקי.

ד"ר נעם לידר: "הדבר הראשון שראינו במהלך השנתיים האחרונות הוא הזינוק במספר התצפיות שמתקבלות - המעבר ממילוי דוח במשרד לדיווח מהיר מהשטח מייעל את תהליך הדיווח במאות אחוזים. מעבר לכמות, הרי שאם בעבר מרבית התצפיות שדווחו היו של מינים נדירים, הרי שכיום מתקבלים נתונים עבור כלל חיות הבר בישראל. הנתונים הממופים מסייעים לנו בתכנון מעברי כביש לחיות הבר ומעברים אקולוגיים, לטיפול במפגעי סניטציה ובנזקים לחקלאים, בניתוח אירועי אכיפה שונים, במעקב אחרי הטלות צבי ים, ובעוד נושאים רבים ומגוונים - לאפשרויות אין סוף". אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "רשות הטבע והגנים נמצאת בימים אלו ממש בתחילתו של תהליך מרגש וחשוב מאין כמוהו - הקמת 'טבע save' - מערכת מחשוב מתקדמת שתוכל לשרת את כלל עובדי הרשות, מהפקחים בשטח, דרך האקולוגים המחוזיים ועד למנהלי החטיבות במטה הרשות. המערכת שתוקם תאפשר שקיפות ושיתוף של הציבור, תייעל משמעותית את זרימת המידע בתוך הארגון ומחוצה לו, ותיתן לנו כלים טובים הרבה יותר לשמור על הטבע היקר לכולנו. ה'סייבר פקח' הוא סנונית ראשונה בתהליך זה, וככזה ניתן להגדיר את השנתיים הראשונות לניסוי כהצלחה עצומה".

 

 

אתר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע (www.birds.org.il( עקב גם באביב השנה אחר קינון של שני זוגות של תנשמות בטירת צבי ובקיבוץ ניר דוד, כמו גם אחר קינון בז אדום במושב אליקים וקינון סיסים בבית שיף בתל אביב.

בכל הקנים גידלו גוזלים שנצפו על ידי מאות אלפי חובבי טבע בהתלהבות עצומה. 

את ההפתעה הגדולה זימנו לנו שוב חברי טירת צבי. התנשמות שקיננו במגדל המים וגידלו בהצלחה ארבעה גוזלים, התרשמו משפע המכרסמים בשדות הקיבוץ, הפנימו והחליטו לגדל מחזור קינון נוסף.

במחזור השני ניתן לצפות באתר האינטרנט: http://www.birds.org.il/1037-he/Birding -Israel.aspx. חמשת הגוזלים מתחילים כבר לעטות נוצות.

בקן שעל מגדל המים הישן של הקיבוץ הושתל מיקרופון רגיש, והוצבה מצלמת Infra Red, כך שניתן לצפות ולהאזין 24 שעות ביממה.

השנה היא שנה מוצלחת במיוחד לתנשמות בסיכומי הנתונים שמרכז מוטי צ'רטר, הרכז המדעי של המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות, שבו שותפים המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב.

באזורי הפרויקט ברחבי הארץ הוצבו כ-1,860 תיבות קינון, כ-600 תיבות בעמק בית שאן ובעמק יזרעאל. התנשמות אכלסו כ-78 אחוז מהתיבות, והחקלאים הרבים נהנים משירותי ההדברה הייחודיים. בשנת 2010 הצטרפו לחקלאים בירדן וברשות הפלסטינית שבפרויקט גם 50 חקלאים מהמגזר הערבי בישראל.

אל תחמיצו את החוויה!

 

פארק נחל באר שבע / דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התכנית לפארק נחל באר שבע: פארק מטרופוליני על פני שטח של 5,400 דונם. התכנית כוללת פיתוח פארק ובו שטחי נופש, ספורט, אמפיתאטרון, אגם, טיילת ועוד, לטובת נופש ופנאי עבור אוכלוסיות האזור. החברה להגנת הטבע: "התכנית מוכיחה כי כאשר הרשויות משלבות ידיים ניתן להפוך חצר אחורית ושטח פגוע לחצר קדמית מטופחת, התורמת להתחדשות העיר".

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את התכנית להקמת פארק נחל באר שבע, על פני שטח של כ– 5,400 דונם.

מטרת התכנית היא פיתוח פארק נופש מטרופוליני, הכולל בין השאר שטחי נופש, ספורט, תאטרון, אגם, טיילת, אתרים ארכאולוגיים וגן לאומי. על פי התכנית, השטח יחולק למתחמים, כאשר במתחם אחד יוקמו פארק וטיילת, במתחם אחר אגם, במתחם נוסף גן בוטני ובמתחמים אחרים ספורטק, גן פעמון, גן ארכאולוגי, אמפיתאטרון ועוד.

על פי התכנית יושם דגש מיוחד על בנייה ירוקה ותכנון בר-קיימא, המשלב פיתוח פיזי וכלכלי, צדק ושוויון חלוקתי ודאגה לאיכות חיים וסביבה, עבור המשתמשים בהווה והדורות הבאים. הפארק יהיה בעיקרו פתוח לציבור הרחב לפעילויות של פנאי ונופש, שיהוו ניגוד לעיר הסואנת, תוך כוונה לשרת את מגוון התרבויות הקיימות באזור ולהוות מקום נעים אשר הפעילויות בו נגישות לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות שכבות מעוטות הכנסה.  

בתמונה: נחל באר שבע. צילם: זיו כהן

 

פרס קיי לחוקר מהאוניברסיטה העברית / אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

מדי יום מתעדות מיליוני מצלמות אבטחה מסביב לשעון את פעילותנו ומספקות מידע שמסייע ללכידת עבריינים. ואולם, צפייה רציפה במצלמות האבטחה הרבות דורשת כוח אדם רב וזמן יקר. פרופ' שמואל פלג, חוקר מהאוניברסיטה העברית, פיתח פתרון לבעיה שיחסוך זמן ומשאבים רבים בשליפת המידע שצולם במצלמות האלה - תכנת מחשב המספקת תקציר וידאו מתוך שעות רבות תוך שמירה על המידע העיקרי שצולם.

בשיטה שפותחה מפריד תקציר הווידאו בין הרקע הסטטי והאובייקטים הזזים במרחב. התקציר מציג בו-זמנית אירועים רבים שהוקלטו במצלמת הווידאו בזמנים שונים. המשתמש בתכנה יכול לצפות בכל האירועים שהתרחשו במשך שעות בזמן קצר מאוד ובמרוכז, תוך תיוג האובייקטים שמופיעים בווידאו על פי זמן ההתרחשות המקורי. כך למשל, במקום לראות 30 דמויות המתפרסות על פני קלטת של 150 דקות נראה את כל ה-30 בכמה דקות מרוכזות. התקציר נעשה תוך שמירה על הווידאו המקורי, כך שניתן לצפות בקטעים המקוריים של כל אירוע באריכות על ידי בחירת האובייקט שבו מעוניינים מתוך התקציר.

המצאתו של פרופ' פלג הוגשה כבקשת פטנט על ידי חברת יישום, החברה לפיתוח ומחקר של האוניברסיטה העברית, ומוסחרה לאחרונה לחברת ההזנק הישראלית BriefCam, אשר פיתחה את המוצר והחלה למכור אותו לחברות אבטחה ברחבי העולם.

פרס קיי לפיתוחים חדשניים הוענק לפרופ' פלג ב-9 ביוני 2010, כחלק מאירועי חבר הנאמנים ה-73 של האוניברסיטה העברית. הענקת פרס קיי לחדשנות מתקיימת מדי שנה מאז 1994. יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות, ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי אשר יתרמו לאוניברסיטה ולחברה.

 

 

חוקרים משמונה מדינות בדקו 600,000 סמנים גנטיים, בדיקה שבסופה התקבלה תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם; ניתוח התוצאות הדגים מבנה גנטי בתוך אוכלוסיות המזרח התיכון שלא תואר קודם לכן ושהדגיש רכיב לוונטיני שאליו מראות זיקה גנטית הדוקה רוב הקהילות היהודיות, ויותר מ- 90 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בת ימינו. הראיות הגנטיות, כעת ברמת הגנום הרחב, עולות בקנה אחד עם העדויות ההיסטוריות המקובלות על מוצאו של העם היהודי ועל מבנה האוכלוסייה שלו.

"היהודים בני ימינו מורכבים מאוסף של קהילות שחבריהן ברחבי העולם מזדהים זה עם זה מכוח מסורת דתית, היסטורית ותרבותית משותפת", מסביר ד"ר בהר. "ראיות היסטוריות מציעות מוצא ראשוני משותף במזרח התיכון, ולאחריו הגירות מרובות שהובילו להקמת קהילות יהודיות באירופה, אפריקה ואסיה - במה שמכונה יהדות התפוצות. מחקרים גנטיים קודמים הראו שיתוף שושלות אבהיות עם אירועים מייסדים מרובים עבור שושלות אימהיות - אבל לא בחנו את מוצא היהודים ברמת הגנום כולו ועל פני הקשת הרחבה של יהדות התפוצות".

הכול דבש: חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דבורים מזן טורקי בכוורות מתקופת המקרא

אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

הממצאים מרמזים על ייבוא דבורים מטורקיה למטרות גידול מסחרי

מחקר בראשות ביולוגים וארכאולוגים מהאוניברסיטה העברית מצא כי כבר בתקופה המקראית גידלו בארץ ישראל דבורים בקנה מידה תעשייתי. הממצאים מעידים על כך כי למטרה זו ייבאו הכוורנים המקראיים דבורים בעלות מזג נוח מטורקיה. 

קבוצת ארכאולוגים בראשות פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית חשפה בשנת 2007 בתל רחוב שבעמק בית שאן מכוורת מתקופת המקרא. המכוורת שנמצאה תוארכה למאה העשירית-ראשית התשיעית לפסה"נ, ונחשבה לעתיקה ביותר שנמצאה אי פעם בעולם. המכוורת כללה להערכת החוקרים בין 100 ל-200 כוורות שהכילו יותר ממיליון דבורים, ושכנה בתוך השטח העירוני של תל רחוב. מיקום המכוורת בתוך השטח העירוני הפתיע את החוקרים מאחר שדבורים ידועות כתוקפניות ביותר, בעיקר כאשר פותחים את הכוורות, למשל לצורך רדיית הדבש.

לאחר סיום החפירה הועברו שרידים שנאספו מתוך הכוורות לבדיקה במעבדתו של פרופ' גיא בלוך, מומחה להתנהגות ואבולוציה של דבורים מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית. ממצאי הבדיקות, אשר התפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי PNAS, מספקים עדות ברורה לכך שאכן מדובר בכוורות עתיקות – בתוך הכוורות נמצאו שרידים של חלות דבש ושל דבורים מפוחמות.

בשרידים שנמצאו במכוורת היו דבורים בוגרות בעלות מבנה גוף קשיח, שרידי זחלים וגלמים שלהם מעטפת גוף רכה, כ-17 שרידי כנפיים וכמה עשרות שרידי רגליים. בשיתוף מומחים מגרמניה ומברזיל ביקשו החוקרים לסווג ולזהות את זן הדבורים על פי השרידים שנמצאו. להפתעתם, הממצאים הראו כי הדבורים שבתל רחוב שונות מהדבורה הסורית המקומית אשר תחום תפוצתה המקורי כלל את ארץ ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. הדבורים מתל רחוב לא תאמו גם את זן הדבורה המצרית, אשר תחום תפוצתה דרומי לזה של הדבורה הסורית, וגם לא את זן הדבורה הפרסית, שכנתה של הדבורה הסורית מצפון ומצפון-מזרח. החוקרים הגיעו למסקנה כי שרידי הדבורים דומים ביותר לדבורה האנטולית אשר שוכנת במרכז טורקיה. ממצאים אלה מעלים את השאלה – מה עושה דבורה טורקית בארץ ישראל?

הסבר אפשרי שהעלו החוקרים הוא שתחום התפוצה של זני הדבורים לפני 3,000 היה שונה מהידוע כיום. אף על פי שלא ניתן לשלול הסבר זה, החוקרים לא מצאו כל עדויות או מחקרים התומכים בכך. הסבר נוסף הוא שהכוורנים מתל רחוב ייבאו דבורים בעלות תכונות עדיפות על פני הזן המקומי. "ייבוא דבורים נראה כרעיון מועיל מאחר שהדבורה הסורית ידועה כדבורה רגזנית ותוקפנית ביותר, ולכן סביר להניח שקשה היה להחזיק כוורות רבות עם דבורים אלה בתוך יישוב צפוף" אומר פרופ' בלוך. לדבריו, הדבורה האנטולית מייצרת פי חמישה עד שמונה יותר דבש, היא יותר רגועה ויותר קלה לגידול מסחרי, ולכן כנראה הייתה מועדפת לגידול בשטח עירוני.

נוסף לכך, בחפירות נמצאו עדויות לקשרי מסחר ענפים עם ארצות במזרח הים התיכון, וכן עדויות ארכאולוגיות לכך שבעת העתיקה הייתה טכנולוגיה להעברת נחילי דבורים בתוך כדים או בכוורות נישאות. כתובת אשורית מן המאה השמינית לפסה"נ מזכירה הבאת דבורים מהרי הטאורוס שבדרום טורקיה למרחק של 400 ק"מ דרומה, טווח קטן רק במקצת מזה שבין דרום טורקיה ותל רחוב. לדברי פרופ' בלוך, ייבוא דבורים מזנים לא תוקפניים הוא גם הפתרון שבו בחרו חלוצי ענף המכוורת בארץ ישראל: "לאחר שורה של ניסיונות כושלים, וכנראה גם כואבים, לבסס את ענף המכוורת על גידול בקנה מידה מסחרי של הדבורה הסורית הרגזנית, הוחלט בסופו של דבר לייבא דבורים מזנים אירופיים אשר להם אופי נוח יותר ותנובת דבש גבוהה יותר" אומר פרופ' בלוך. 

"המחקר מלמד שגידול הדבורים היה מתוחכם בהרבה ממה שהיה נהוג לחשוב עד כה", אומר פרופ' מזר ומוסיף כי "הממצאים מאירים באור חדש את האמרה הידועה ארץ זבת חלב ודבש - מקובל לחשוב שהמושג דבש במקרא מתייחס בעיקר לדבש פירות ולא לדבש דבורים, אבל העובדה כי המכוורת התעשייתית נמצאה בתוך שטח מיושב מעידה על הערך הכלכלי הרב של הדבש והדונג של הדבורים בתקופת המקרא".

 

 

 

הריסוס יוחלף למען השדמית אדומת-הכנף / עומרי גל, דוברות רשות הטבע והגנים

 במסגרת שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, חקלאי עמק החולה והחברה להגנת הטבע, יוחלף חומר הריסוס המשמש את מגדלי הבוטנים באזור, כדי שהציפור הנדירה שדמית אדומת-כנף תוכל להמשיך בקינונה.

פרטים של שדמית אדומת-כנף - ציפור בסכנת הכחדה - מגיעים מדי קיץ לישראל כדי לקנן ולהביא לעולם את הדור הבא. השדמיות רגילות לקנן על הקרקע בבתי גידול לחים, אך התמעטותם של אלו בישראל ובעולם כולו הובילה לירידה במספרן. בית הגידול האחרון והיחיד שנותר לשדמיות בישראל הוא עמק החולה, שם הן מקננות בשטחי חקלאות של בוטנים ותירס, הנותרים לחים כל העונה ועל כן מחליפים את בית הגידול המקורי של הציפור. אולם ריסוס השדות פוגע בקנים, הנמצאים על הקרקע וגם נתונים לסכנת דריסה תמידית. רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע יממנו את החלפתם של חומרי הריסוס שבהם נעשה שימוש בשדות הבוטנים שבאזור לחומרים יקרים יותר -  אך כאלו שאינם מצריכים ריסוס של כל שורת גידולים בנפרד אלא מאפשרים ריסוס מגבוה של 18 שורות בו-זמנית - עובדה המקטינה משמעותית את הסכנה לקני השדמיות.

לפני כחודש הוצף שטח בעמק שבו קיננו שדמיות אדומות-כנף, והקנים ננטשו. בעקבות זאת מימנה רשות הטבע והגנים סקר באזור, אשר זיהה את תחילת קינוני המילואים של המושבה, והחלה היערכות מהירה להגנה על אותם קנים. טליה אורון, אקולוגית מרחב גליל עליון ברשות הטבע והגנים: "בעקבות אבדן של שטחי גידול לחים טבעיים ניתן למצוא מושבות של שדמיות אדומות-כנף רק בשטחים חקלאיים מצומצמים בעמק החולה, שבהם יש תנאים נוחים יחסית לקינונן של השדמיות, אך גם שם תפוצת המין הולכת וקטנה ונעה בין 50 זוגות מקננים בשנה, לשנים שבהן אין כלל קינונים. מלבד הבעיה הזאת, השדמיות הן דוגרות קרקע ומקימות את קניהן על הקרקע, עובדה החושפת את הקנים לסכנות של הצפה או דריסה על ידי כלים חקלאיים. כדי לעבור לריסוס של כמה שורות יחד (במקום כלי מכני שיעבור שורה אחר שורה) יש לרכוש חומר הדברה יקר יותר, לכן פנינו לחקלאי והצענו לו שאנחנו נממן את החומר היקר יותר ונסמן את אזורי הקינון - והוא מצדו יירתם לשינוי וישמור על הקנים שבשטחו, ופנינו גם לדן אלון ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע באזור. יחד מיהרו להירתם למשימה ולסייע במימון החומר היקר ובמעקב אחר המשך הקינון. אנחנו מקווים כי שיתוף הפעולה יימשך גם בעתיד- וכך נוכל לשמור על הציפור היפהפייה הזאת".

אימוץ

נועה

כלבה שועלית כבת שנה, זקוקה לאהבה, מגע ושגרה.

אדי

כבן שנה, אוהב מאוד ילדים וטיולים ,

מחפש מישהו שייתן לו המון אהבה.

אושר

שועלית כמעט בת שנה, שצפויה להכניס אושר רב לביתו של מי שיאמץ אותה.

זיק

גור כבן שלושה חודשים, נמצא ביום העצמאות מסתובב מבוהל לבדו.

צמא לחום ואהבה.

ליבי

הכלבה ננטשה יחד עם חתולה בדירה ללא אוכל ומים, ונערך מבצע חילוץ מורכב להצלתן.

מחפשת בית חם לגדול בו. תהיה גדולה.