הפרא נראה כחמור גדול בעל ראש עבה המזכיר יותר סוס. על עורפו רעמה כהה ופס כהה הנמשך מהרעמה עד הזנב. הראם הלבן מוכר יותר לציבור בשל קרניו הארוכות והישרות, שיש אומרים שהן המקור לאגדות על קיומו של החד-קרן, שכן במבט מהצד נראה כאילו יש לו קרן אחת בלבד, ומרחוק הוא נראה כסוס לבן בעל קרן. הראם הלבן הוא גם סמלו של החי-בר, לאחר שהפך לדוגמה לשמירת טבע: מין שהיה על סף הכחדה מוחלטת - וניצל ממנה ברגע האחרון. מלבד הפראים והראמים החדשים הצטרפו לגרעיני הרבייה גם צעירים נוספים: גוזלים של יעני בר, שהשבתם לטבע טרם צלחה; בשמונים וקוצנים, שהם מינים של מכרסמים מדבריים; ואפילו צבונים שנולדו לצבי המדבר שבשמורה. את כל אלה אפשר לראות בימים אלו בשמורה, וניתן אף להצטרף לסיורים בשטח הפתוח ולצפות בהאכלת העדרים הנדירים. 

 

 

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הפיקו מולקולות חלבון זעירות מעץ הצפצפה שמתאימות לשימוש כהתקני זיכרון למחשב.

"מחשב כבן עשר שנים במצב טוב" - מודעה כזאת כנראה שלא נוכל למצוא באתר יד 2. המירוץ הטכנולוגי משאיר את המחשבים הישנים מאחור. במהלך העשורים האחרונים קיימת מגמה של הכפלת מספר הטרנזיסטורים (הרכיבים המבצעים פעולות לוגיות) על גבי מעבד המחשב בכל שנה שחולפת. מגמה זו מתארת את קצב מזעורם ודחיסתם של הטרנזיסטורים על שטחו של המעבד. עקב כך תהליך הייצור הופך למורכב ויקר יותר משנה לשנה. כעת חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו למצוא שיטה חדשה להוזלה משמעותית של עלויות המזעור ולהגדלת שטח הזיכרון המנוצל על ידי שימוש בחלבון המופק מעץ הצפצפה.

השיטה הקיימת כיום לייצור טרנזיסטורים בנויה על טכנולוגיה יקרה מאוד הדורשת דיוק רב, אך היא מוגבלת מבחינה פיזיקלית. פרופ' דני פורת ותלמיד המחקר יזהר מדאלסי מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית הצליחו להדגים שימוש ביחידה המשלבת יכולת זיכרון של מחשב עם יכולת לבצע פעולה לוגית בחלקיק זעיר ובאופן יציב. למערכת שפיתחו יש פוטנציאל להשתלב במערך זיכרון צפוף בשבבי מחשבים, ובכך להגדיל את שטח הזיכרון המנוצל בהתקני זיכרון. "המשמעות היא שהזיכרון של המחשב יהיה צפוף פי 1,000", אומר פרופ' פורת. "אם נבנה מערך של יחידות מסוג זה, ניתן יהיה להכניס יותר זיכרון בשטח נתון".

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Nanotechnology עשו החוקרים שימוש בחלבונים בקוטר של עשרה ננומטר שפותחו והותאמו לתפקוד כיחידות זיכרון וחישוב במעבדתו של פרופ' עודד שוסיוב, במסגרת עבודת הדוקטור של ד"ר ארנון הימן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של אוניברסיטה העברית. חלבונים אלו קיימים באופן טבעי בעצי הצפצפה, והם עמידים באופן יוצא דופן לתנאי סביבה קיצוניים.

לצורך בניית התקנים ננו-אלקטרוניים עברו החלבונים מוטציה מכוונת המאפשרת להם להיצמד למשטחים שונים ולחבר ננו חלקיק בתוכם. ניסויים שערכו החוקרים במעבדה הוכיחו כי ייצור מערכים מסודרים של חלבונים מסוג זה אפשרי. "לשימוש בחלבונים אלו יתרונות על פני התקני הזיכרון שבהם עושים שימוש כיום במעבדי מחשבים" אומר פרופ' שוסיוב. "היתרון המרכזי של מולקולות החלבונים הוא גודלן הזעיר, הקטן במידה ניכרת מגודלם של התקני הזיכרון שבשימוש כיום, ויכולת ההתארגנות העצמית שלהן למערכים מסודרים".

 

גילוי של תעודה עתיקה ביותר שנכתבה בירושלים / אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

המכתב נכתב בחצר המלך בירושלים במאה ה-14 לפסה"נ ומהווה הוכחה ראשונה לקיומה של ממלכה בירושלים באותה תקופה.

ארכאולוגים ופילולוגים מהאוניברסיטה העברית חשפו שבר של לוח טין המהווה את המסמך הכתוב הקדום ביותר שהתגלה אי פעם בירושלים. המסמך כתוב בכתב יתדות אופייני למאה ה-14 לפסה"נ בשפה האכדית, שפה שהייתה מקובלת באותה תקופה לתכתובות דיפלומטיות בין ממלכות. 

השבר התגלה במהלך חפירות ארכאולוגיות שנערכות בעפל בירושלים בראשות ד"ר אילת מזר. גודלו של השבר 2.0 X 2.8 ס"מ, עוביו כסנטימטר אחד והוא מהווה חלק מהשוליים השמאליים המרכזיים של לוח מלבני. צורתו של הלוח תואמת את צורתם של לוחות טין אחרים שנתגלו במזרח הקדום ואשר שימשו לכתיבת מסמכים ומכתבים בתקופת הברונזה המאוחרת.

"למרות גודלו הקטן של השבר ומספר הסימנים המועט, ניכר בבירור שהוא כתוב בכתב יתדות, כתב של מסופוטמיה הקדומה ובשפה האכדית, ששימשה שפת תקשורת בין-לאומית ברחבי המזרח הקדום באותם ימים", אומר פרופ' וואין הורוביץ, מומחה לאשורולוגיה מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית השותף למחקר.

כ-380 לוחות התגלו בארכיון של פרעה אמנחתפ הרביעי, המכונה אחנאתון, שחי במאה ה-14 לפסה"נ באל-עמרנה שבמצרים. הארכיון באל-עמרנה מכיל מכתבים שנשלחו אל פרעה על ידי המלכים שהיו נתונים לשליטתו בערי הממלכה בכנען ובסוריה, ובהם מתוארים יחסי הכוחות הסבוכים ביניהם. המכתבים מכילים מידע רב בנושאי מינהל, משפט, דמוגרפיה, סחר, דת ולשון. בארכיון זה נמצאים גם שישה מכתבים המיוחסים לעבד חבה מלך ירושלים ("אורושלם").

תוצאות הפיענוח של פרופ' הורוביץ וד"ר טקיושי אושימה מאוניברסיטת לייפציג לכתב היתדות שמופיע על הלוח מעלות כי הלוח הוכן על ידי סופר בדרגה גבוהה מאוד בחצר המלוכה באותה תקופה. "הסופר שכתב את הלוח היה איש מקצוע מעולה ומיומן כמו סופריו של פרעה" אומר פרופ' הורוביץ. "מטיב הטקסט ומהשוואה עם לוחות מאותה תקופה שהתגלו במזרח הקדום עולה כי השבר הוא חלק ממכתב שכנראה נכתב על ידי סופר של מלך בירושלים במאה ה-14".

מהממצאים ניתן לשער שהלוח הוא חלק מחליפת מכתבים שנערכה בין מלכים, ככל הנראה בין מלך ירושלים, ייתכן עבד חבה, לבין פרעה אמנחתפ הרביעי. ממחקר של פרופ' יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב נמצא כי מוצא מכתביו של המלך עבד חבה באזור ירושלים. בדיקה שערך פרופ' גורן להרכב הטין של שבר הלוח מעלה גם כי מוצאו הוא מאזור ירושלים והרכב השבר אינו תואם את הרכבי הטין של תעודות שנכתבו במצרים או בממלכות אחרות מהתקופה. מכך ניתן להסיק כי השבר שנמצא הוא עותק הארכיון של מכתב שנכתב בירושלים ונשלח כנראה למלך מצרים.

"שבר הלוח מהווה עדות נאמנה למעמדה של ירושלים כעיר ממלכה מרכזית, כפי שהיא מצטיירת ממכתבי אל-עמרנה" אומרת ד"ר מזר. "במעמדה זה ממשיכה ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת את מעמדה של העיר מהמחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ כעיר ממלכה חשובה ביותר בהר המרכזי הנזכרת בתעודות מצריות מהתקופה.

 

ישנם חוקרים הטוענים כי ירושלים לא הייתה מיושבת בתקופת הברונזה המאוחרת ואת עירו של המלך עבד חבה יש לחפש במקום אחר" אומרת ד"ר מזר. "ואולם, שבר הלוח שהתגלה הוא סנונית ראשונה המעידה על קיומו של ארכיון מלכותי בירושלים, ועם מכתבי אל-עמרנה הדבר מעיד על קיומה של חצר מלכות בירושלים בתקופה זו". זאת ועוד, לטענת ד"ר מזר, ניתן לשער שקיומה של ירושלים כעיר ממלכה בתקופה זו יכול לשפוך אור גם על מעמדה בהמשך הדורות, עת נבחרה לבירת הממלכה בימי דוד המלך במאה העשירית לפסה"נ.

שבר הלוח נמצא בתוך מילוי אדמה מתחת למפלס הרצפה של מגדל גדול מהמאה העשירית לפסה"נ. השבר נחשף במהלך סינון רטוב של מילוי האדמה שנעשה באתר הסינון בעמק צורים המנוהל על ידי ד"ר גבי ברקאי וצחי צוויג.

המחקר המלא מתפרסם ב- 12 ביולי בכתב העת Israel Exploration Journal. החפירות בעפל ופרסומן מומנו על ידי דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק, המממנים גם את פעולות השימור והכשרת האתר לביקורי קהל הנעשים על ידי רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

 

לא למדינת הולילנד / דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע

כ-1,000 איש מכל רחבי הארץ השתתפו בהפגנה נגד הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ובעד הפרדה של תחום הרישוי מתחום התכנון, שהתקיימה למרגלות מתחם הולילנד בירושלים. בהפגנה היו נציגים מעשרות ארגוני סביבה, חברה ותכנון, נוער ופוליטיקה וחברי הכנסת מאיר שטרית, איתן כבל, ניצן הורוביץ, אריה אלדד ודב חנין.

ההפגנה התקיימה אחרי ארבעה שבועות רצופים שבהם הציבה החברה להגנת הטבע משמרות מחאה וחילקה חומר הסברה נגד הרפורמה בכל רחבי הארץ, מקצרין בצפון ועד חצבה בדרום, כולל בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ומודיעין. במתחם ההפגנה היו פעילויות לכל המשפחה עם מדריכי החברה להגנת הטבע, הוצבה עמדת החתמה על עצומה נגד הרפורמה וכתיבת גלויות אישיות לראש הממשלה נתניהו, שיישלחו אליו לאחר האירוע, והיה קיר גרפיטי שבו כל אזרח כתב את דעתו על הרפורמה.

בסוף ההפגנה עלו לבמה נציגים מ- 32 ארגונים שונים וחתמו על עצומה שבה נכתב: "אדוני ראש הממשלה, אנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק מערכת התכנון והרישוי בישראל. אנו סבורים כי יש להמשיך ולקדם בשלב ראשון את החקיקה בתחום הרישוי, המהווה חסם ביורוקרטי עיקרי שבו נתקלים אזרחי המדינה, ולפצל מן החקיקה הנוכחית את פרק התכנון, על שלל בעיותיו, אשר יידון בנפרד".

ניר פפאי, ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע: "אני מוריד את הכובע בפני המאות הרבות של האנשים, שלמרות החום, העובדה שהיה זה סוף שבוע העבודה ובמהלך החופש הגדול, מבינים את האיום שהרפורמה במתכונתה הנוכחית מטילה על כל אחד מאתנו והגיעו לירושלים כדי להביע את מחאתם. ההתנגדות לרפורמה במתכונתה הנוכחית משותפת לארגונים מתחומים שונים ומגוונים, למפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית, לבני נוער ולאזרחים ותיקים יותר ולאלפים רבים של תושבים מכל רחבי הארץ, שחתמו על העצומה בעד רפורמה אחרת, אחראית, ולא זו המקודמת כיום. אנו קוראים לראש הממשלה להקשיב לרחבי הלב של הציבור ולקדם רפורמה אחרת, שתהיה מקובלת על כולם".

בתמונות: ההפגנה. צילם: אביב נווה

 

 

פינת אימוץ:

ג'ולי וליה

בנות חודשיים וחצי, שובבות, אוהבות כלבים, צעצועים וליטופים.

תהיינה גדולות.

 

שבתאי

כבן שלוש, חברותי ואוהב, מצוין עם ילדים בפרט ואנשים בכלל.

יישאר קטן בגודלו.

 

אפרוחי

כלבה יפהפייה כבת שנה וחצי. בעלת אופי נפלא, סבלנית, קשובה, רגישה ואוהבת.

דוביק

גור כבן חודשיים וחצי, סיים כבר לינוק.

רגוע ואוהב, ומחפש משפחה אוהבת. יהיה גדול מאוד.

קרן:

כבת חצי שנה, הגיעה מתחנת הסגר לאחר שנמצאה ברחוב.

תישאר קטנה.