קורנית מקורקפת, היא מין נפוץ למדי של משפחת השפתניים. היא פורחת בשלהי הקיץ ומזמינה מינים רבים של מאביקים שנדחקים את בין שפתיה לאסוף צוף מתוק. הקורנית איננה מעוניינת שבעלי חיים יאכלו את העלים שלו ועל כן לעלים טעם מיוחד, נפלא כתבלין או כתוספת למאכלים אבל בתור מזון עיקרי גם אנחנו לא היינו אוהבים אותו. השם המסחרי במטבח של הקורנית הוא טימין, כשמה הלטיני למרות שכבר ראיתי מתכונים שמתייחסים לקורנית בשמה העברי.
צעדה זריזה על גבעות הכורכר של החוף מעוררת גלי ריח בעלי ארומה של משהו טעים. חזרו מיד לשביל, שהרי בשמורות טבע אסור לסטות ממנו. קורנית מקורקפת הוא צמח תבלין, בעל פריחה ורודה, ה"זעתר" של השרון. פחות נחשבת מהאזוב המצוי של אזור ההר אבל עדיין ראויה לשימוש ולהתייחסות. הקורנית הייתה ידועה כבר בתקופת המשנה ושמשה למאכל ולתיבול: "חבילי אזוב והסיאה והקורנית קוטם ואוכל" (תוספתא, שבת ט"ו, י"ב). הטימין גדל אצלנו ובשאר ארצות הים התיכון, בטבע בעיקר בגבעות הכורכר הסמוכות לחוף וגם פנימה יותר, מזרחה.
הקורנית היא צמח ים תיכוני במקורו, לבריטניה היא הובאה רק בשנת 1596 ומאז מגדלים אותה בגינות בכל אירופה וגם באמריקה, נהנים מיופיה ומטעמה. בבית הגידול הים תיכונית היא נדחקת הצידה וגדלה על אדמות גירניות, חופי ים ומפנים דרומיים. היא נדחקת גם בעונת הפריחה, בדומה למינים רבים הגדלים בחוף, הקורנית מאחרת בפריחה ופורחת בעיצומו של הקיץ ועל כן היא צמח דבש חשוב וצמח נשמה המנחם את הבוטנאים בעונה שמתמעטים בה הפרחים.
אני ממליצה על הטימין כצמח גינה, מדי פעם הוא מעשיר את התבשיל או מפתיע בפריחה הורודה שלו ובתמורה דורש מעט מאוד מים. עם כל ההסתייגויות מהמלצות על צמחי מרפא שמלוות אותי לטימין יש הרבה מאוד אזכורים בתחום. הטימין מכיל salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין). בנוסף משמש הטימין לשימור מזון ולמניעת התקלקלות והרי זה תפקידם הראשון במעלה של צמחי התבלין.
הקורנית גדלה אצלי בגינה. ייחור שמשכתי לפני שנים מתמיד ומצמיח עלים כבר יותר מעשר שנים. ואני מתבלת בו הרבה פעמים את התבשילים, במיוחד כאשר אני חשה בצורך להוסיף מגע של עלים טריים. אני משתמשת בטימין הרבה למתכונים צמחוניים, למשל דלאורית אפויה בקורנית, הולך אצלי מצוין וקל להכין, וכמובן בפיצה, תוספת של קורנית משדרגת אותה באופן ניכר. ואם כל העת ליבי לצמחונים הפעם משהו לבשריים: קבב. שעיקרו של הקבב הוא בשר, בצל וירק. וגם את הצמחוניים אני זוכרת: פיתה מתובלת בקורנית, אפשר לשדרג לפיצה.
קבב קורנית
חומרים:
בשר טחון
אגד ענפים ועלים של קורנית
בצל
שמן (זית) לטיגון
לתיבול: מעט קינמון, אפשר גם מלח ופלפל.
הכנה:
קוצצים את הבצל, דק דק. מוסיפים כמות נדיבה של קורנית, תבלינים לפי הטעם, יוצרים קציצה בצורה מוארכת ומטגנים.
פיתה:
חומרים:
ענף של קורנית
קמח
מים
מעט שמן זית (לא חובה)
הכנה:
לשים את הקמח והמים לבצק, כבר בשלב הזה אפשר לערבב עלים של קורנית בבצק, נותנים לו לנוח, מיצרים עיגולים ומשטיחים לפיתה. מורחים בשמן ומתבלים בעלי קורנית אופים על מדורה ולעת מצוא אפשר גם בתנור או על מחבת ברזל.
עונות לאיסוף ולהכנה: כל השנה.