בעונת החפירות של שנת 2010, שנוהלה על ידי ד"ר איילת גלבוע וד"ר אילן שרון, השתתפו כ-70 סטודנטים מרחבי העולם, ובעיקר מצפון אמריקה. פרופ' אפרים שטרן ניהל את החפירות בתל במשך 20 שנה, עד שנת1987. פרופ' אבנר רבן, שהתמקד בארכאולוגיה ימית, חשף שם שרידים של 10-12 אניות טרופות, ואף שלה עוגנים פניקיים והלניסטיים המוצגים במוזאון הארכאולוגי "המזגגה" שבטנטורה. החפירות התמקדו בצדו הדרומי של התל, בצמידות לחומה הדרומית שעוביה כ-2.5 מ'.

החומה נושקת לקו המים ולנמל הפניקי-הלניסטי (חלקו היה טבעי וחלקו מלאכותי). שטחי החפירה השנה חושפים בעיקר את תקופת הברזל הראשונה (900-1200 לפסה"נ, המקבילה לתקופת השופטים בממלכת ישראל), אך גם את התקופה הרומית באתר - במבנה הציבורי הגדול.

ההיסטוריה של  תל דור

העיר דור מוזכרת בתקופת רעמסס השני ברשימת היישובים ששכנו לאורך דרך הים, וכן בכתובת מימי רעמסס השלישי בהקשר לגויי הים. במגילת ון אמון מהמאה ה-11 לפסה"נ מוזכר שליט העיר דור - בדר מלך הסיכלים (הסיכלים היו מגויי הים, בדומה לפניקים ולפלשתים, ששכנו בצפון מישור החוף של הלוונט), אשר חלקם שדדו את המשלחת המצרית. שפתן של הקבוצות האתניות השונות הייתה כנענית, כשפתה של רוב האוכלוסייה באגן המזרחי של הים התיכון.

עם זאת, דור הייתה היישוב הדרומי של הממלכה הפניקית אשר הגיעה באחיזתה לסיציליה, ספרד וצפון אפריקה. מדרום שכנו הפלשתים. בתנ"ך מוזכרת דור כמה פעמים: בספר יהושע "מלך דור לנפת דור אחד"; בספר שופטים "ולא הוריש מנשה... את ישבי דור ואת בנותיה", ובתקופת שלמה דור מוזכרת כאחת הנציבויות. בשנת 732 לפסה"נ, לאחר כיבושי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור - ממשיכה דור לשמש מרכז לסחר ימי במערך הסחר הפניקי בים התיכון.

ההיסטוריון פוליביוס מזכיר את דור כעיר מבוצרת, ואילו בתקופה הרומית מתאר יוספוס פלביוס את דור כעיר משגשגת שבה רחובות, מבנים, תאטרון ומקדש גדול, כיאה לעיר רומית מתוכננת. למן מחצית התקופה הביזנטית העיר יורדת מגדולתה וננטשת בחלק מהזמן.

המבנה העיקרי שנחפר שייך לתקופת הברזל הראשונה, ב- 1050 לפסה"נ לערך. בתקופה זו מוצאים שרידי שרפה, ניפוץ כלי קרמיקה ומפולות. מעל לשכבות אלה נחשפו ממצאים מהתקופות ההלניסטית, ושימוש משני של עמודים ואבני גזית בתקופה הרומית. מתוך מכלול הממצאים במבנה נמצאה אבן חן  מגולפת הנושאת את דיוקנו של אלכסנדר מוקדון, שכל גודלה כסנטימטר רבוע. החריטה מדהימה בעיצובה ודיוקה.

כמו כן נמצאה טבעת ברונזה מהתקופה ההלניסטית, מן המאות השלישית והרביעית לפסה"נ, ובה מוטבעת דמותו של האל אפולו או של שליט מקומי, וכנראה שימשה כחותם.

ניתן לבקר באתר בהליכה קצרה דרך שפת הים של קיבוץ נחשולים, או בהליכה מחוף הבונים לאורך כמה קילומטרים.

 

בניית אגנים ירוקים עבור המים המוזרמים לירקון

לצורך שיפור המים המוזרמים לירקון ושמירה על איכותם הושלמה בימים אלה בניית מערכת של אגנים ירוקים בסמוך לנחל הירקון, בתחום העיר הוד השרון. במערכת האגנים הירוקים נשתלו כ- 15 מיני צמחים, אשר לצד תפקודם בשיקום נחל הירקון כחלק ממערך שיפור איכות המים והנוף, ישמשו גם כבית גידול לח שבו תתקיים פעילות של פנאי ונופש, מחקר וחינוך.

 

הקולחים המוזרמים לנחל הירקון הם חלק עיקרי ממקורות המים של נחל הירקון. הרעיון המרכזי העומד מאחורי בניית מערכת האגנים הירוקים הוא שקולחים אלו יעברו, טרם כניסתם לירקון, שיפור איכות משמעותי נוסף על תהליך הטיהור המבוצע במתקן הטיפול בשפכים, המטהר כאמור את השפכים לקולחים באיכות גבוהה.

שיקום הירקון

התכנית לשיקום גוף המים של הירקון, "גאולת הירקון", מכילה מרכיבים שעם יישומם תתקיים בנחל מערכת אקולוגית בת-קיימא, שתוכל לספק לנחל ולציבור את השירותים כפי שנקבעו בתכנית האב של הירקון. התכנית שגובשה נגזרת מנתוני מציאות בעייתיים:

1. שפיעת מי המעיינות בירקון פסקה כבר לפני עשרות שנים עקב ירידת מפלס מי התהום באזור המעיינות, כתוצאה משאיבת יתר בקידוחי ההפקה בראש העין.

2. באגן ההיקוות של הירקון פועלים מתקנים לטיפול בשפכים, שלאורך עשרות שנים ייצרו קולחים ברמה נמוכה, ואלה הוזרמו לאפיק הירקון וגרמו לפגיעה קשה במערכת האקולוגית.

3. הסביבה האורבנית האינטנסיבית והפעילות החקלאית בסביבת הנחל משפיעות לרעה על איכות מי הנגר שזורמים אל הנחל. בנוסף, תקלות במערכות איסוף השפכים גורמות לכך שלעתים, ובעיקר באירועי גשם, זורמים לנחל שפכים דרך מערכות הניקוז העירוניות.

4. פעולות הריסוס נגד יתושים גרמו לפגיעה נוספת ומתמשכת במערכת האקולוגית, כולל הרס של צמחיית הגדות לאורך קילומטרים רבים.

מקורות המים לשיקום הירקון ואיכותם

החלטת הממשלה מינואר 2003 כוללת הגדרה של מקורות המים לשיקום הירקון: בקטע הנקי – מקור מים שפירים (מי קידוחים מאקוויפר ההר) לצורכי שמירת טבע, בקטע התיכון – מקורות קולחים באיכות "ועדת ענבר", ובקטע המלוח – גלישות מים מהקטע התיכון בספיקה מוגדרת. כמויות המים שמוקצבות לשיקום הירקון רחוקות מלהספיק. שפיעת המעיינות הטבעית הייתה 25,000 מ"ק לשעה, והקצאת המים לקטע הנקי עומדת על 400 מ"ק לשעה.

המקורות העיקריים של קולחים, כמוגדר בהחלטת הממשלה, הם שניים: מט"ש (מרכז טיהור שפכים) כפר סבא/הוד השרון ומט"ש רמת השרון. המשמעות היא, ללא חישוב של איבודים, שבירקון יזרמו בשנים הקרובות כ-1,750 מ"ק לשעה אחרי שכל מקורות המים יתאחדו בנחל. ספיקה זו נמוכה מהמינימום שנקבע בתכנית האב - כ-2,500 מ"ק לשעה, ומשמעותה שיכולת הירקון להתמודד עם זיהומים תישאר נמוכה והמאמץ חייב להתרכז בשמירה על איכות המים שזורמים אל הנחל ובמניעת זיהומם.

תפקיד האגנים הירוקים

למערכת האגנים הירוקים כמה תפקידים בשמירה על הסביבה והנחל:

1. שיפור איכויות הקולחים – אל המט"שים מגיעים שפכים באיכויות משתנות, והרכבי מזהמים שונים ומשתנים. לכן יש לצפות לכך שאיכות הקולחים לא תהיה אחידה. תפקיד מערכת האגנים הירוקים הוא לנטרל את התנודות הצפויות באיכויות הקולחים המוזרמים מן המט"ש כמקור מים לנחל. האגנים הירוקים מפחיתים בעיקר את הריכוזים החריגים בחומרי הדשן, כמו אמוניה וזרחן, ואת העומס אורגני.

2. פירוק והרחקת תרכובות אורגניות מורכבות – מט"ש, באופן פעולתו, איננו מפרק ומרחיק את כל תרכובות החומרים האורגניים שהאדם עושה בהם שימוש, אשר מגיעות לשפכים. בבית הגידול הביולוגי המתפתח באגנים הירוקים מתפתחות אוכלוסיות חיידקים מגוונות שביכולתן לפרק תרכובות אורגניות מורכבות, כמו שאריות חומרי הדברה, חומרים ממוצא תרופתי, הורמונים וחומרי צבע. תרכובות אלו, כאשר הן מגיעות אל הנחל, פוגעות באופן כרוני או אקוטי במרכיבי המערכת האקולוגית של הנחל, ולכן חשיבותם של האגנים הירוקים ב"הכשרת" המים המושבים כ"מים חיים" לנחל.

3. שחזור בית גידול לח איכותי – באזור הירקון היו בעבר שטחי ביצות נרחבים ושטחים מוצפים לפרקי זמן שונים. בתי גידול לחים אלו היוו חלק חשוב ובלתי נפרד מהמערכת האקולוגית של הנחל. הורדת מפלסי מי התהום והצמצום בשפיעת המעיינות לאורך השנים, בנוסף לפעולות ניקוז באזור, גרמו להיעלמותם של בתי הגידול הלחים. פיתוח מערכת האגנים הירוקים מהווה שחזור מקצת מן "החוליה החסרה" במערכת האקולוגית של הירקון.

4. מוקד ללימודי אקולוגיה של בתי גידול לחים – מערכת האגנים הירוקים כבית גידול לח, תשתלב בפארק שעתידה להכשיר עיריית הוד השרון, ואשר יהיה מוקד ללימודי שיקום נחלים, אקולוגיה וסביבה.

 

קוף  אורנג-אוטן נולד בספארי / שגית הורוביץ, דוברת הספארי

אחרי עשר שנים ללא המלטות בחצר קופי האורנג-אוטן, דווקא רוחל'ה, קופת האורנג-אוטן בת ה-41, המליטה בחודש שעבר גור קטן.

בשנים האחרונות נעשו בספארי מאמצים עילאיים לריבוי קופי האורנג-אוטן, בין השאר הובאו מגרמניה שתי נקבות צעירות, טוסי וסיסי, בתקווה שיתרבו ובניסיון להגדיל את הקבוצה. אבל דווקא רוחל'ה המבוגרת, היא זו שהצליחה להביא לעולם גור קטן ובריא.

הפעם האחרונה שבה נצפתה בספארי המלטה מוצלחת של קוף אורנג-אוטן הייתה בשנת 2000, לפני עשר שנים בדיוק. גם אז הייתה רוחל'ה האם המאושרת, אלא שאז היא הייתה בסך הכול בת 31, עובדה שגרמה למטפלים להאמין כי עוד נכונות לרוחל'ה המלטות מוצלחות. אולם מאז, היא המליטה פעמיים מוקדם מדיי ולדות ללא רוח חיים, והמטפלים חששו כי רוחל'ה לא תמליט עוד.

ההמלטה הנוכחית של רוחל'ה היא שמחה גדולה שמביאה עמה תקווה גדולה מאוד. בספארי מקווים כי בעקבות ההמלטה של רוחל'ה תתעבר גם טוסי, הנקבה הנוספת בקבוצה.

כיום מצב האורנגים בטבע הוא בכי רע. על פי הערכות נותרו בטבע מתת-המין הסומטרי, כמו אלו החיים בספארי, כ-7,300 פרטים, ובגני חיות יש בסך הכול כמה עשרות קופי אורנג-אוטן.

WAZA  - הארגון העולמי לגני חיות ואקווריומים, הודיע כי אם לא תיפסק הפגיעה באורנגים, הנגרמת כתוצאה מכריתת יערות לצורך חקלאות שמן הדקלים, בעוד עשר שנים לא ניתן יהיה לצפות בקופי האורנג-אוטן בטבע, ובתוך 20 שנה הם ייכחדו לחלוטין גם מגני החיות.

 

תעודת חוקים הכתובה בסגנון חוקי חמורבי נחשפה בתל חצור / אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית

קבוצת ארכאולוגים בראשות פרופ' אמנון בן-תור וד"ר שרון צוקרמן מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית חשפה באתר החפירות בתל חצור תעודה מהמאה ה-18-17 לפסה"נ, שעליה כתובים חוקים בסגנון חוקי חמורבי הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו. זו הפעם הראשונה שבה נמצאה בישראל תעודה המתייחסת לחוקי חמורבי.

"התעודה שחשפנו כוללת חוקים שעניינם חלקי גוף ונזקים" אומר פרופ' בן-תור. "חוקים אלה דומים לחוקים באותו עניין הכלולים בקודקס חמורבי, וכן לחוקים הקשורים בנזקי גוף מסוג 'שן תחת שן' הנזכרים בספר שמות". 

"זו הפעם הראשונה שנמצאה בישראל תעודה הכתובה בסגנון חוקי חמורבי", מציינת ד"ר שרון צוקרמן. חמורבי, מלך בבל, שחי במאה ה-18 לפסה"נ, חוקק והנהיג קודקס חוקים שהוא הנרחב ביותר בין חוקי המזרח הקדום. ידוע כי החוקים שימשו השראה לחוקי המקרא הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו.

תעודת הטין, שנמצאה בשני חלקים, כתובה בכתב יתדות בשפה האכדית, שפה שהייתה מקובלת באותה תקופה לתכתובות דיפלומטיות, והיא מכילה כ-20 מילים. המילים, שפוענחו עד כה על ידי פרופ' וואין הורוביץ, מומחה לאשורולוגיה מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, הן "אדון" ו"עבד", ומילה הקשורה לחלקי גוף, כנראה "שן". להערכת החוקרים, הטקסט כתוב בשפה ובסגנון של חוקי חמורבי.

בתקופת הברונזה התיכונה הייתה חצור בקשר עם ערים וממלכות שכנות במזרח הקדום, בסוריה ובמסופוטמיה, ביניהן ממלכות כמו בבל ומארי. "התעודה שנמצאה מאשרת את מה שידוע לנו על חצור ממסופוטמיה ומסוריה", אומר פרופ' הורוביץ. "כלומר, שבחצור ישבו סופרים שיצאו ממסורת הסופרים של זמנן, מסורת שהייתה מקובלת בבבל ובסוריה".

התעודה שנתגלתה היא חלק מסדרה של תעודות מתקופת הברונזה התיכונה, בין המאה ה-18 למאה ה-16 לפסה"נ, שהתגלו באתר החפירות בתל חצור. יחד עם הגילוי העכשווי נחשפו בחפירות בתל חצור 19 תעודות בכתב יתדות – המספר הגדול ביותר של תעודות שנחשפו בחפירות בישראל באתר אחד. התעודות הראשונות נתגלו כבר בעת חפירות שנערכו באתר בשנות ה-50 וה-60 בידי משלחת בראשותו של הארכאולוג פרופ' יגאל ידין המנוח. התעודות הנוספות נתגלו על ידי משלחת קרן זלץ לזכר יגאל ידין בראשות פרופ' בן-תור וד"ר צוקרמן בחפירות בתל חצור. רוב התעודות התגלו באזור הארמון, והתעודה הנוכחית התגלתה בסריקה מקרית בשטח שליד הארמון.

בתעודות הנוספות שנמצאו בחפירות בחצור במהלך השנים ניתן למצוא גם מילון דו-לשוני, תעודות משפטיות וכלכליות, טקסטים הקשורים בהגדת עתידות, טקסט ששימש להוראת חשבון, לוח הכפל ועוד. "המגוון הגדול של תעודות מעיד על כך שחצור הייתה בזמנו מרכז חשוב של מינהל ולימוד, וכן על כך שפעלה בה אסכולת סופרים מן השורה הראשונה" אומר פרופ' בן-תור.

הארכאולוגים מעריכים כי הם עומדים בפני חשיפת מבנה מונומנטלי בן התקופה הכנענית, שבו  עשויות להימצא תעודות כתובות נוספות. זאת ועוד, הארכאולוגים החופרים בחצור מעריכים כי במקום התקיימו שני ארכיונים, מן המאות ה-18-17 ו-14-13, שטרם נמצאו. החפירות בחצור נערכות מטעם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.