השפעותיו של הציד לצורכי הרפואה הסינית

 

אמרה מפורסמת אומרת שגמל הוא סוס שתוכנן על ידי ועדה. לרבים מכם שמכירים ועדות (ודאי במציאות הישראלית) האמרה הזאת נשמעת הגיונית בהחלט, אבל הזואולוגים מצאו מספיק התאמות אצל הגמלים לבית גידולם, ואני לא בטוח שהאמרה אכן נכונה. מה שבטוח הוא שסוסוני הים הם דגים (כן, הם דגים) שתוכננו על ידי ועדה. עם ראש דמוי סוס, זנב לופתני כמו של קופים מסוימים וכיס כמו של קנגורו (אבל לזכר), קשה לחשוב על דרך אחרת פרט לוועדה, שתיצור שילוב מוזר כל כך. למרות השילוב המוזר הזה, התנהלותם האטית, מזגם השקט ועיניהם החקרניות של סוסוני הים הופכים אותם ליצור המתחבב בקלות על אנשים בכלל וילדים בפרט, והם אחד ממיני הדגים, אם לא ממיני בעלי החיים, המוכרים ביותר וגם החביבים ביותר בעולם.

יש כ-50 מינים שונים של סוסוני ים, וכולם מאכלסים אזורים של עשב ים, מנגרובים ושוניות אלמוגים באזורים הטרופיים והממוזגים בכל רחבי העולם, כולל כמה מינים החיים בחופי ישראל – גם בים התיכון וגם בים סוף. גודלם של הסוסונים (מהקדקוד ועד לקצה הזנב) נע משני ס"מ במין הקטן ביותר ועד לאורך של 30 ס"מ בערך במין הגדול ביותר. למרות הבדלי הגודל בין המינים השונים, כל המינים הם טורפים. סוסוני הים, שנעים לאט, אורבים לטרפם בינות לעשבי הים או האלמוגים ומחכים שמזונם, המורכב ברובו מסרטנונים קטנים, יחלוף לידם. כאשר ההזדמנות מגיעה הם שואבים את הסרטנונים אל הפה בתוך שבריר של שנייה. "אכזריותם" של סוסוני הים אולי פחות מוכרת, אבל על דרך הרבייה שלהם כמעט כולם שמעו או יכלו לנחש לפי הרמז בפתיחה – לזכר יש כיס כמו לנקבת הקנגורו. כן, אצל הסוסונים הזכר נושא את הצאצאים, או אם להיות מדויקים פחות - הזכר "בהיריון". לקראת הרבייה סוסוני הים יוצרים זוגות הנותרים יחד במשך מחזור רבייה אחד, ולעתים כמה מחזורי רבייה רצופים (אבל לא לכל החיים, למרות האמונה הרווחת). הקשר הזוגי מתוחזק על ידי שינויי צבע וריקודים משותפים, וכאשר שני בני הזוג מוכנים הם פורצים בריקוד חיזור שעשוי להימשך שמונה שעות. כאשר הנקבה מוכנה לכך היא מטילה את ביציה ישירות אל תוך הכיס של הזכר, ועתה הדאגה לביצים ולצאצאים עוברת לאב. האם קופצת מדי פעם לביקור ולריקוד משותף קצר, וזהו. האב, לעומת זאת, דואג לסביבה בטוחה ונוחה לביצים, ואחר כך לסוסונים הצעירים שבוקעים מהן בתוך כיסו למשך שבועיים עד ארבעה שבועות ואז, בדרך כלל בלילה, משחרר את הסוסונים הקטנים תוך מאמצי לידה גדולים שיכולים להימשך שעות. בהתאם לגודל הזכר ולמין, יוצאים מהכיס סוסונים במספר שנע מסוסונים אחדים ועד ל-1,500 סוסונים. הסוסונים הקטנים, שעד כה גדלו להם בסביבה המוגנת של הכיס, יוצאים כבר עצמאיים לחלוטין ולא יזכו עוד לטיפול מהוריהם.

אז עם אבות כה דואגים ומסורים ומאות (בממוצע) סוסונים עצמאיים המגיחים מכיס אביהם בכל מחזור רבייה, ניתן היה לחשוב כי האוקיינוסים והימים שוקקים סוסוני ים צבעוניים. זה היה כך. פעם. הסוסונים שוכנים באזורי חופים רדודים – האזורים הימיים החשופים ביותר לפעילות אנושית, החל מתיירות, דרך זיהום או פיתוח, והרס בתי הגידול הללו גורר אחריו גם פגיעה בסוסונים. אבל הפגיעה האנושית הזאת אינה הפגיעה האנושית החמורה ביותר בסוסונים. בני האדם לוכדים עשרות מיליוני סוסוני ים בכל שנה, 20-25 מיליונים בערך (זו לא טעות, אלה המספרים) לצורך השימוש בהם ברפואה הסינית המסורתית. לפי הרפואה הסינית המסורתית סוסוני ים יכולים לרפא כמעט הכול, החל מאין אונות (כמובן) ועד לבעיות עור, אסתמה, בעיות בבלוטות הלימפה, בעיות מפרקים, בעיות לב ורמות גבוהות של כולסטרול. בנוסף, בשל הבסיס של הרפואה הסינית המסורתית הרואה בתרופות ובמזון כמשלימים זה את זה, אנשים צורכים סוסוני ים כמזון מחזק (tonic food). אל תטעו – הכוונה בצריכה לטובת רפואה סינית מסורתית אינה אומרת שסוסוני ים נצרכים אך ורק בסין או במזרח הרחוק. לפני כשנתיים נתפס בפולין משלוח לא חוקי של 14 טונות (!) של כדורים המכילים סוסוני ים טחונים. אז אם אפילו הפולנים מחליפים את מרק העוף בסוסוני ים, המצב באמת חמור. ניסיונות לווסת את הסחר העולמי בסוסוני ים, להקים מיזמי דיג בר-קיימא ולהחליף חלק מהפרטים הנלכדים בטבע בפרטים המגודלים בשביה, הצליחו רק באופן חלקי. מדינות רבות עדיין מסרבות לחתום על האמנה המסדירה את הסחר, וסוחרים רבים מעדיפים לשלם פחות עבור סוסונים המגיעים מהטבע לעומת אלו המגיעים מהשביה. בנוסף, הלחץ על הסוסונים בטבע גדל, שכן היכולת לייצר כדורים מאבקה של סוסוני ים מאפשרת שימוש גם בפרטים קטנים שלא היו נלכדים בעבר.

חשוב לציין כי המאבק לא צריך להיות ברפואה הסינית או בתקפותה. המאבק צריך להיות בצריכה הגדולה של סוסוני ים מהטבע ולמען סחר מפוקח ובר-קיימא. ואם אתם צרכנים של תרופות סיניות מסורתיות, אתם יכולים לעזור להם בכך שתבדקו אם מרכיבי התרופות שאתם רוכשים כוללים יצורים קטנים וחמודים (וגם יצורים גדולים) שהולכים ונעלמים מהעולם. וכדי שתוכלו ליהנות מסוסוני ים חיים אתם לא צריכים לחפש אותם בים (קשה מאוד למצוא אותם שם) אלא להגיע לגן החיות התנ"כי, לתצוגת "סיפורה של טיפה", ולצפות בסוסונים הקטנים בתצוגה שלהם. תוכלו לראות את הצבעים המגוונים שלהם, לעתים אפילו לצפות בריקודים של אחד או יותר מהזוגות, ואם תזכו להגיע בזמן להאכלה (פעמיים ביום – אז יש סיכוי לא רע) תוכלו לראות כיצד הם שואבים את המזון לתוך פיהם הקטנטן. ולנו נותר לקוות שגני החיות והאקווריומים ברחבי העולם לא יהיו המקום האחרון שבו ניתן לראות סוסוני ים חיים.

במסגרת בתוך הכתבה

הסיבות להכחדת בעלי חיים ברחבי העולם הן רבות ומגוונות. האיומים על מקומות החיות השונים מורכבים מלחצים רבים, ובני האדם הם המרכיב המרכזי. ברשימת הלחצים והאיומים המוכרים הפועלים על מקומות החיות השונים בולטת בשנים האחרונות תופעת הסחר בבעלי חיים וב"מוצריהם" לטובת הרפואה הסינית המסורתית, המקובלת בעיקר בחלקים נרחבים ביבשת אסיה.

הסחר בסוסוני הים הוא רק ביטוי אחד לתופעה הזאת, שהיא כיום חובקת עולם. בסחר הזה מעורבים הרבה כסף ופשיעה. הקרנפים באפריקה הם דוגמה בולטת לסכנה המרחפת על עתיד המין בשל הלחצים המופעלים לספק חומרי גלם לתעשיית התרופות במזרח. קרן הקרנף נחשבת במזרח הרחוק לחומר גלם לייצור מגוון תרופות, ועם ההכחדה בפועל של הקרנפים באסיה (שלושה מינים קיימים במספרים קטנים ביותר, וסכנת הכחדה ממשית לשני מינים מתוכם) התגבר מאוד ציד הקרנפים באפריקה. קרן קרנף, הניצוד באפריקה, עשויה להימכר בסופו של דבר בשווקים במזרח הרחוק גם תמורת 100,000 דולר ויותר. התמריץ הכלכלי הוא כה גדול, עד שהסוחרים לוקחים סיכונים הולכים וגוברים. מעבר להפעלת כנופיות ציידים מאורגנות ברחבי אפריקה והעולם החלו הסוחרים לפרוץ למוזאונים ואוספים מחקריים שבהם נמצאות קרני קרנפים, ועל רבים מאוספים אלו הושמה שמירה.

אבל לא רק קרנפים ולא רק באפריקה מתגלגלים סכומים כאלה המעודדים הרג וציד של בעלי חיים וגורמים להכחדת מינים. רבים מאמינים כי תרופות המיוצרות מעצמות טיגריסים הן סגולה למרפא, לבריאות ואריכות ימים. ציד הטיגריסים באסיה הוסיף נדבך נוסף להפיכת המין הכל כך מיוחד ויפה למין המצוי בסכנת הכחדה, וההערכה העולמית מדברת כיום על כ-3,000 טיגריסים מכל המינים, שנותרו בעולם. הדוגמאות למינים הנמצאים בסכנת הכחדה בשל הצריכה הגוברת למטרות שימוש ברפואה סינית מסורתית, כולל מינים מוכרים פחות כמו הפנגולין, רבות מאוד.

במסגרת בתוך הכתבה

סוסוני הים בגן החיות התנ"כי מוצגים במתחם "סיפורה של טיפה" שנפתח בגן החיות לפני כשנתיים. המתחם הזה היה ניסיון ראשון להציג מקומות חיות מימיים בגני החיות בישראל, בדגש על האתגרים העצומים העומדים בפני בני האדם לשימורם בישראל ובעולם כולו. "סיפורה של טיפה" מציג דגים ממקומות חיות מייצגים מרחבי העולם ומישראל, לצד התופעות שעלינו להתמודד עמן כדי לשמור עליהם. בעיות כגון ירידת מפלס המים בכינרת, זיהום נחלים בארץ, דיג ספורטיבי, דיג יתר, תיירות והקמת סכרים, באות לידי ביטוי בתצוגה.

המתחם בירושלים הוא מעין "מתאבן" לקראת הקמת אקווריום ראשון מסוגו בישראל, המתוכנן לקום בשטח ההרחבה של גן החיות התנ"כי. קבוצת סוסוני הים בגן החיות התנ"כי נהנתה מ"מזל של מתחילים", ושבועות אחדים לאחר הפתיחה הגיחה לאוויר העולם (יותר נכון למי העולם) קבוצה ראשונה של סוסוני ים במכל רבייה מאחורי הקלעים. מקבוצה זו שרדו כמה סוסונים שכבר גדלו ועברו לתצוגה של "הגדולים", ואנחנו מקווים שבקרוב יגיחו לעולם סוסוני הדור השני בגן החיות.