נקבת העיטם שהגיעה מאירלנד מוכנה לשוב לטבע

בשנות ה-50 העיטמים כמעט נעלמו משמי ישראל, אך בשנים האחרונות אנשי רשות הטבע והגנים עושים מאמצים להחזירם לטבע.

בסוף שנות ה-70 החלה רשות הטבע והגנים בפרויקט השבת דורסים לטבע, שמרכזו בשמורת הטבע חי-בר כרמל. כחלק מהמאבק להצלתם של דורסים בסכנת היעלמות משמי הארץ נעשים בחי-בר כרמל מאמצים רבים ליצירת גרעיני רבייה בשבי של מינים בסכנת הכחדה, במטרה לנסות ולהחזירם לטבע.

בשנה האחרונה ספג פרויקט השבת העיטמים לבני-הזנב מכה קשה, כאשר זוג עיטמים שהושב לטבע במסגרת התכנית ואף החל לקנן באזור חדרה, מצא את מותו בהרעלה זדונית שכוונה ככל הנראה נגד תנים שפגעו בתוצרת חקלאית. במקביל להרעלה הצליח זוג עיטמים לבני-זנב המקנן בשמורת החולה להביא לעולם גוזלים, הראשונים שבקעו בטבע במזרח התיכון מזה 50 שנה, אבל הם לא שרדו. לאחר שנת הפסקה חודש לאחרונה הפרויקט, והיום הוצמד לנקבת עיטם לבן-זנב צעירה שהועברה לישראל מגן חיות באירלנד, משדר GPS משוכלל - לקראת שחרורה לטבע בקרוב. העיטמה הצעירה תצטרף לגוזל נוסף ששוחרר לאחרונה, ושבקע בגרעין הרבייה בחי-בר כרמל. הגוזלים שהו במהלך החודשים האחרונים בכלוב אקלום רחב ידיים בשמורת החולה, כדי שיתרגלו לתנאים באזור.

אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, אומר שלצערו יש שלל גורמים לא טבעיים שפוגעים בסיכויי ההצלחה של הדורסים בכלל בארץ - מהרעלות זדוניות, דרך אבדן בתי גידול ועד למקרים של חמיסת קנים וציד במדינות שכנות. ישראל היא מהמדינות המצטיינות בעולם בהשבת מינים לטבע, ובשנה שעברה היינו אמורים לחגוג שתי הצלחות - אולם אלו הפכו למקרים קשים ועצובים. במקרה הראשון, כאמור, הורעל למוות זוג העיטמים שהושב לטבע במסגרת הפרויקט, והמקרה השני הוא מות שני הגוזלים בשמורת החולה ממחלה. כדי שהעיטמים ישרדו בשמי הארץ, על מדינת ישראל להתעורר ולאמץ את התכנית שהציגה רשות הטבע והגנים לפתרון בעיית ההרעלות המכוונות והלא חוקיות, שפוגעת בעיטמים, בנשרים ובמינים נדירים נוספים, בטרם יהיה מאוחר מדיי. רק פתרון מערכתי שיכלול מתן פתרונות לחקלאי, טיפול בהיעדר הסניטציה ביישובים חקלאיים, אכיפה כנגד שימוש לא חוקי בחומרי הדברה והסברה, יוכל להציל את הדורסים בישראל.

עיטם לבן-זנב נחשב לדורס הגדול במדינת ישראל: הוא בעל מוטת כנפיים שיכולה להגיע עד ל-180 ס"מ, ומראה מרשים ביותר שגרם לכמה מדינות להציב את העיטמים כציפור הלאומית וכסמל המדינה, וביניהן גם ארצות הברית והרשות הפלסטינית. העיטם לבן-הזנב הוא דורס טריטוריאלי וצייד מעולה, הניזון לרוב מדגים, מצבי ביצה ואפילו מגורי יונקים קטנים. עד אמצע שנות ה-50 פיארו העיטמים את שמי הארץ ודגרו בשמורת הטבע החולה ובעמק בית שאן, אך לאחר ייבוש החולה נפסק הקינון והעיטמים נכחדו כמעט לחלוטין בישראל. 

 

 

הצעת מחקר בתחום האוקיינוגרפיה, שמובילה ד"ר סיגל אברמוביץ' מהמחלקה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יחד עם ד"ר אהובה אלמוגי לבין מהמכון הגאולוגי, פרופ' ברק חירות מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה ופרופ' מיכאל קוצ'רה מאוניברסיטת ברמן, גרמניה, זכתה לאחרונה למימון בהיקף של כחצי מיליון יורו לשלוש שנים מטעם משרד המדע והטכנולוגיה בישראל, יחד עם משרד המדע הגרמני (BMBF-MOST).

המחקר עוסק בהשפעות שינויי אקלים על התנאים האוקיינוגרפיים בסביבה החופית, ומטרתו לבדוק את השפעת התחממות הים על פורמיניפרים, שהם יצורים חד תאים ימיים, בוני שלד. הפורמיניפרים נפוצים מאוד במגוון סביבות ימיות וידועים ברגישותם הגבוהה לשינוי סביבה, ולכן מהווים כלי יעיל וחשוב לניטור הסביבה הימית ולמחקרים אוקיינוגרפיים ככלל.

בעשורים האחרונים עלתה מאוד המודעות החברתית והמדעית לתופעת ההתחממות הגלובלית. התחזית המדעית המקובלת צופה שבעשורים הקרובים טמפרטורת האוקיינוסים תעלה בקצב של 0.2 מעלות צלסיוס לעשור. מודלים אקלימיים ותצפיות שדה מצביעים על עליית טמפרטורות בים התיכון, כחלק מאותה מגמה. במהלך 44 השנים האחרונות נמדדה עלייה של 1.28 מעלות צלסיוס בים התיכון, מרביתה בשנות ה- 80. קצב ההתחממות בים התיכון נאמד כיום ב-0.067 מעלות צלסיוס לשנה, כמעט כפול מהתחזית הגלובלית.

טמפרטורת מים הנה גורם חשוב המשפיע על המטבוליזם של יצורים רבים. היא מכתיבה את קצבן של תגובות ביוכימיות כגון סינתזת חלבונים, ולפיכך משפיעה על מצב האורגניזם ככלל, ועל קצב הגידול וההתרבות שלו.

במחקר הנוכחי ייעשה שימוש בכתם החום מול חופי חדרה, שנוצר כתוצאה מפעילות תחנת הכוח, כמודל לחיזוי תוצאות תהליך התחממות עתידי. כתם החום יוצר שיפוע חום במים של עד עשר מעלות יותר מתנאי הסביבה הטבעית, לאורך החוף באזור. המחקר יכלול אפיון אקולוגי של מאספי הפורמיניפרה, ניסויי מניפולציות טמפרטורות במעבדה ואפיון גנטי של המינים. המחקר יאפשר לאפיין את תגובת האורגניזמים הימיים לתופעת ההתחממות ויתרום להבנה של מנגנוני הישרדות של מינים במצבי עקת חום, ולחיזוי של אילו מינים יוכלו לשרוד בעתיד של אוקיינוסים חמים יותר.

 

 

הנשר הסרבי שטופל בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי הושב לטבע

לפני כחודשיים נמצא ליד קיבוץ להבות הבשן נשר פצוע. בדיקת הטבעות שעל רגליו הראתה כי הנשר הוא גוזל שבקע וסומן בסרביה. פקחי רשות הטבע והגנים העבירו את הנשר לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי, שם אישרו צילומי הרנטגן את חששותיהם: בגופו של הנשר נתגלו פציעות ירי רבות. לאחר שטופל בבית החולים הועבר הנשר לאקלום בחי-בר כרמל. בתחילת ינואר הושב הנשר הסרבי הצעיר לטבע בחי-בר כרמל, כאשר ברקע מעודדים אותו אנשי השמורה ומיליצ'ה ויוויץ', הקונסולית של סרביה בישראל.

אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, מספר שמזה זמן מה אנחנו יודעים שישראל מהווה מוקד לנשרים מדרום-מזרח אירופה, שנצפים פעם אחר פעם בתחנות האכלה ברחבי ישראל. מבצעי הסימון והטיבוע, בבלקן כמו בישראל, מאפשרים לנו לדעת מהיכן הגיע כל נשר, ואנחנו יודעים שתחנות ההאכלה שאותן אנחנו מתפעלים בסיועה של חברת כיל מבטיחות את דור העתיד של נשרי ישראל - וגם של נשרי הבלקן. אך אליה וקוץ בה: במזרח התיכון קיימת תופעה של ירי בעופות נודדים, ובמיוחד בדורסים, בניגוד לכל אמנות שמירת הטבע בעולם. העופות הללו מגיעים לבית החולים לחיות בר, ובמקרים המשמחים - מושבים לטבע בסיומו של תהליך טיפול ושיקום לא פשוט. מדי שנה מגיעות לבית החולים מאות חיות בר פצועות, רובן עופות, ויש חשיבות גדולה לבית החולים בכל הקשור להצלת חיות בר בסכנת הכחדה.

לצד פציעות ירי, יש עוד הרבה בעיות לעופות שנודדים לישראל - וגם לנשרים הישראלים, אשר משחרים למזון בכל המזרח התיכון. בראשן עומדת בעיית ההרעלות, אשר קיימת במידה רבה גם בישראל, וקשורה הדוקות להיעדר סניטציה ביישובים חקלאיים, דבר המוביל לעלייה במספר הטורפים והמזיקים ולעלייה במספר ההרעלות. לאחרונה כונסו בישראל מומחים בין-לאומיים להצלת נשרים, ביזמת תכנית "פורשים כנף" המשותפת לרשות הטבע והגנים, לחברת החשמל ולחברה להגנת הטבע, ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה הבין-לאומי יוביל גם לקידום הטיפול בהרעלות בישראל.

 

מאדי

בת שנה,

גדולה ויפהפייה,

עדינה וחברותית.

הכלבה המושלמת לבית אוהב (עם או בלי ילדים).

מחוסנת ומעוקרת.

 

 

 

סופי

בת שנתיים וחצי,

מתוקה וחביבה.

קטנה בגודלה.

מחוסנת ומעוקרת.

 

 

 

קוקו

כלבלב שוקולדי,

כנראה מעורב בפוינטר.

שמח ושובב.

יהיה גדול.

מחוסן ומסורס.

 

 

סנופקין

צ'יוואווה מעורב בן שנה וחצי,

עדין, זעיר ומתוק.

מחוסן ומסורס.

 

 

אפי

בת שנה,

דובונית במראה ובאופיה.

מקנאים מראש במי שיתכרבל אתה מתחת לפוך.

מחוסנת ומעוקרת.