תמצאו אותנו ב-FaceBook
טבע הדברים

טבע הדברים

ילדי טבע הדברים


שמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראל

מאת: צילה וזהר לפיד


צילום: זהר לפיד


 


באחד מימי חול המועד סוכות יצאתי לסיור באזור השומרון עם בית ספר שדה עפרה, כשגולת הכותרת הייתה העיר העתיקה שומרון. הביקור החוזר במקום לאחר שנים רבות של היעדרות העלה בי זיכרונות של טיולים ושוטטות בתחושת ביטחון ברחבי יהודה ושומרון בשנות ה-70, טיולים שבהם הרגשתי מעין חזרה בזמן לימי התנ"ך.

כיום האתר ברובו נמצא בשטח הרשות הפלסטינית, דבר המחייב תיאום וליווי צמוד של צה"ל.

שומרון, בירת ממלכת ישראל, נבנתה על ידי המלך עמרי בשנת 880 לפסה"נ. על פי ספר מלכים א' פרק ט"ז פסוק כ"ד, קנה עמרי את המקום מידי שמר: "וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר... שֹׁמְרוֹן". קרוב לוודאי כי היה במקום יישוב שקדם לייסוד העיר שומרון.

שומרון הייתה מרכז מינהלי-שלטוני של ממלכת ישראל בשל מקומה האסטרטגי-גאוגרפי, כשהיא ממוקמת על צומת דרכים: מאזור חוף הים, מקום ישיבתם של הפניקים, דרך הרי השומרון לדמשק, וממגידו ויזרעאל לבית אל וירושלים. העיר בנויה על גבעה בגובה 100 מ', השולטת על סביבתה (ו-560 מ' מעל פני הים).

סביב האתר ובתוכו מצויים כרמי זיתים המעידים כי זהו אזור חקלאי פורה שהיה כך כבר בימי בית המלוכה של ממלכת ישראל. בעת ביקורי בשומרון הייתה עונת המסיק בעיצומה, ומכל עבר ניתן היה לראות את מסיק הזיתים המשפחתי, ממש כמו בתקופות קדומות.

החפירות הארכאולוגיות בשומרון החלו בתחילת המאה ה-20. הן נערכו על ידי

משלחות בריטיות, בחסות ה-PEF (הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל), ולאחר מכן על ידי חוקרים מן האוניברסיטה העברית בירושלים, והם שמצאו את מרב הממצאים שהתגלו באתר. חלק מן הממצאים הועברו "לבריטיש מוזאון" בלונדון וחלקם מוצגים במוזאון רוקפלר בירושלים.

תכנית העיר הראשונה סורטטה על ידי רייסנר ופישר מאוניברסיטת הרווארד בשנים 1908-1910, ומאוחר יותר, בשנים 1931-1935, על ידי פרופ' סוקניק מן האוניברסיטה העברית. הטייל והגאוגרף דיוויד רוברט, שסייר במרחב שבין מצרים לירדן ותיעד את מסעותיו בספר THE HOLY LAND, הגיע באפריל 1839 לעיר שומרון. על פי ציוריו ניתן להתרשם כי חלק מן החומות והבניינים נותרו על תלם, כולל שרידי הקתדרלה הנוצרית שהוצבה ברום הרכס ונקראה "כנסיית התגלות ראשו של יוחנן המטביל", שהפכה למסגד בשנת 1187 עם כיבוש המקום על ידי צאלח א-דין ומיגור הצלבנים. המסגד משמש כיום את הכפר סבסטיה.

העברת הבירה על ידי המלך עמרי מן העיר תרצה, שהייתה בירת ממלכת ישראל (תרצה שכנה מצפון-מזרח לשכם ומזוהה עם המקום תל א-פרעה), למקומה של שומרון, סימלה עידן חדש בתולדות ממלכת ישראל, ותרמה ליציבות הממלכה לאחר תקופה של חוסר יציבות. כמו כן נועדה ההעברה להדק את הקשרים הכלכליים של עמרי וממלכתו עם הפניקים ששכנו לחוף הים התיכון, ובעיקר עם העיר צידון.

קניית שומרון על ידי עמרי דומה לפעולת דוד, שקנה את גורן ארונה היבוסי בירושלים ובחר לקבוע בה את בירתו, אף על פי שלא הייתה קשורה במסורות שבטיות קדומות.

המלך עמרי מלך רק שש שנים, ועם זאת המעבר של עיר הבירה ואוכלוסייתה מתרצה לעיר שומרון חייב בנייה של חומות מסביב לעיר ובניית מבני ציבור. אחאב, בנו של עמרי, מלך בין השנים 852-871 לפסה"נ, עד ליום מותו בשדה הקרב ברמות גלעד במלחמתו נגד הארמים. יש אומרים שבתקופתו נבנו חומות הסוגרים (חומות כפולות וביניהן חדרים ומחסנים), אך יש המייחסים את בניית החומות לירבעם השני, שמלך כ-100 שנים מאוחר יותר. על פי הממצאים בנה אחאב את מכלול חדרי הארמון והמקדשים לאלי הבעל והעשתורת הצידונים, בהשפעת אשתו איזבל הצידונית. מאות נביאי הבעל והעשתורת נהנו מחסות בית המלוכה, ואילו מזבחות ה' נהרסו ונביאיו נרדפו ונקטלו.

בתקופה הישראלית העיר הייתה בנויה משני חלקים: העיר העליונה והעיר התחתונה. בעיר העליונה - החקרה או האקרופוליס, נבנו ארמונות המלוכה והמקדשים. הם היו מוקפים בחומת הסוגרים, ובנויים מאבני גיר מסותתות בסגנון ראשים ופטינים. על אחאב נאמר שהיה בונה ערים וארמונות כמו במגידו וחצור, אך עשה הרע בעיני ה'. איזבל הובילה חלק רב מן המהלכים, כמו אירוע כרם נבות היזרעאלי, כשהמשפט המבוים נגדו היה לצנינים בעיני העם, ועליו הוכיח אליהו את אחאב: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?".

העיר התחתונה, שברובה לא נחפרה, השתרעה בשיפולי הגבעה לכיוון מערב, ואת מכלול העיר הקיפה חומה נוספת. ביצורי העיר עמדו לה בעת המצור הארמי שלא הצליח להבקיע את החומות. בספר מלכים א' פרק כ' פסוק א' נאמר: "וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם, קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ, וְסוּס וָרָכֶב; וַיַּעַל, וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן, וַיִּלָּחֶם, בָּהּ". למרות ביטחונו המופרז של מלך ארם ודרישותיו המפליגות מאחאב, אחאב לא נכנע לו, והשיבו: "וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ, אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א' כ', י"א).

גם בימי המלכים יהואחז ויהואש הטילו הארמים מצור על שומרון אך לא יכלו לה עקב מערך הביצורים המסיבי של העיר, וכל זאת למרות הרעב הכבד ששרר בעיר הנצורה.

תקופת פריחה נוספת לממלכת ישראל ולשומרון הייתה בימי המלך ירבעם השני  בן יואש, אשר מלך בשנים 748-784 לפסה"נ, והרחיב את גבולות הממלכה מדמשק ועד נחל ערבה, וכן טיפח את קשרי המסחר עם הארצות השכנות. מעשיו הכעיסו את הנביא עמוס, אשר תיאר בלשון בוטה את עושרם וביטחונם העצמי הרב של עשירי שומרון ואציליה הבוטחים בהר שומרון. בספר עמוס פרק ד' פסוק א' נאמר: "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים".

המלך יהוא תפס את המלוכה ופקד לכרות את ראשיהם של כל צאצאי בית עמרי, ובכך חיסל את שושלת בית עמרי והשתלט על ממלכת ישראל ובירתה שומרון. בשנים שלאחר מכן שלטונם של מלכי שומרון היה רעוע, והם התחלפו תכופות עד לכיבוש העיר על ידי אשור.

יש חוסר בהירות בנוגע לכיבוש העיר שומרון על ידי מלכי אשור. בספר מלכים הובאו שני תיאורים על המצור, אך לא ברור אם מדובר במסע כיבוש אחד או שניים. כמו כן, מוזכר כי מלך אשור עלה על ערי ישראל ורק אחר כך הטיל מצור על העיר שומרון, וכן לא ברור מי הגלה את תושבי שומרון, האם שלמנאסר החמישי או סרגון השני? במקורות חוץ-מקראיים, כגון "הכרוניקון הבבלי", מוזכר שלמנאסר החמישי שכבש את שומרון, ואילו בכתובות אשוריות מלכותיות מוזכר סרגון השני ככובש העיר.

בעקבות מרידת העיר שומרון נגד אשור בימי הושע בן אלה, נאסר הושע על ידי שלמנאסר  החמישי, שצר על העיר במשך שלוש שנים  (722-725 לפסה"נ), עד שהבקיע את חומותיה והגלה את כל תושבי העיר והיישובים שמסביב לעיר (מעל 27,000 תושבים), לאזור מסופוטמיה. 

סרגון השני, מלך אשור שעלה למלכות אחרי שלמנאסר, השלים כנראה את תהליך ההגליה של תושבי שומרון בשנת 722. תהליך ההגליה וחילופי האוכלוסין נועדו למנוע תסיסות ומרידות בקרב האוכלוסייה המקומית.

במסע מחודש של ממלכת אשור בממלכת יהודה (כיבוש העיר לכיש) כבש סנחריב בשנת 701 לפסה"נ את כל ערי יהודה, אך לא את ירושלים: "עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב' י"ח, י"ג).

מלך אשור בנה מחדש את העיר שומרון ויישב במקום אוכלוסייה פגאנית מאזור בבל, אשר במהלך השנים קיבלה על עצמה את הדת היהודית. "וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ" (מלכים ב' י"ז, כ"ד). על פי כמה דעות זה היה הגרעין הראשוני שממנו צמחה העדה השומרונית, שלאחר מכן העבירה את מרכזה לעיר שכם ולהר גריזים. השומרונים מוזכרים פעם אחת  בספר מלכים ב' פרק י"ז פסוק כ"ט: "וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם".

ממצאים חשובים מתקופת מלכי ישראל בשומרון התגלו באזור החקרה, והם כוללים כלי חרס משובחים המעידים על רמת קדרות גבוהה. כלים אלה מכונים "כלי שומרון". ממצא חשוב נוסף הוא אוסף האוסטרקונים (חרסים שעליהם כתבים) המחופים בצבע אדום עם גלזורה. בכתבים מצוינים משלוח של כדי יין ושמן, הן לתאורה והן לרחצה, תאריכים לימי מלכות המלך, שמות מקבלי המשלוח למשפחותיהם כגון: שמידע, אביעזר, שראל וחגלה, וכן שמות מקומות המזוהים כולם באזור השומרון בתחום שבט מנשה - גבע, אלמתן, חצרת ושכם.

זמנם של האוסטרקונים מיוחס לימי יואש או ירבעם השני, במחצית השנייה של המאה השמינית לפסה"נ. חשיבותם ההיסטורית בציון שמות המשפחות והמקומות ששמותיהם לא השתמרו עד היום. ייתכן שהרישום על האוסטרקונים היה לצורך מפקד אוכלוסין, וכך מקבלים תמונת מצב של האוכלוסייה הכפרית בתחום הר אפרים. ב"בית השן" שבחקרה נמצאו עבודות אמנות משנהב מן התקופה שבין המלך אחאב למלך ירבעם.

הממצאים מתחלקים לשלוש אסכולות:

1. האסכולה הסורית - עם השפעה כנענית-מקנית-מצרית.

2. האסכולה הפניקית - שהושפעה מן האמנות המצרית.

3. אמנות האימפריה החתית.

השנהבים יובאו מן המרחב שבין מסופוטמיה, פניקיה ומצרים, ונמצאו גם בחפירות מגידו וחצור. גילוי אוסף השנהבים מעיד על העושר והרהבתנות של מלכי שומרון, ובמיוחד אחאב, המוצאים חיזוק במקור המקראי. בספר מלכים א' פרק כ"ב פסוק ל"ט נאמר: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה", ובספר עמוס פרק ו' פסוק ד' נאמר בתוכחה: "הַשֹּׁכְבִים עַל-מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל-עַרְשׂוֹתָם".

העיר שומרון חוותה כיבוש נוסף בתקופה ההלניסטית, הכיבוש של אלכסנדר מוקדון

בשנת 332-331 לפסה"נ. מרידת השומרונים נגד הכיבוש גררה הרג והגליית חלק מן התושבים. אלכסנדר מוקדון הושיב בעיר חלק מחיילי הלגיון המקדוני, וכך הפכה העיר לנוכרית. הוא ביצר את העיר ובנה חומות ומגדלים מסיביים בשעריה המערביים והמזרחיים. החומה נשענת על החומה מן התקופה הישראלית, אך היא מסיבית יותר (קוטר המגדל 13 מ' וגובהו 8.5 מ', והוא מן המרשימים מן התקופה ההלניסטית בארץ ישראל).

בשנת 108 לפסה"נ כבש יוחנן הורקנוס החשמונאי את העיר שומרון במסגרת כיבושיו

להרחבת ממלכת החשמונאים, והחריב אותה. רק בתקופה הרומית נבנתה העיר מחדש, עם כיבוש המרחב על ידי פומפיוס בשנת 63 לפסה"נ.

הבנייה התבצעה בעיקר בתקופתו של הורדוס, שקיבל את העיר במתנה מידי הקיסר אוגוסטוס, ולכן קרא את שמה סבסטי - שם המקביל לאוגוסטוס. מכאן נשמר השם של הכפר הערבי סבסטיה.

בשנת 25 לפסה"נ, השנה ה- 13 למלכותו, ייסד הורדוס את העיר מחדש. שטחה של העיר בתחום החומות היה כ-640 דונם. הורדוס בנה מקדש לאוגוסטוס - האוגוסטיאון, מקדש הרודיאני לאלה קורה, תאטרון, אצטדיון, פורום גדול שבו נמצאו כותרות קורינתיות ורחוב מסחרי שהיו בו שדרות של כ-600 עמודים מקורים (סטוים) בסגנון דורי. אמת מים הוליכה מים אל העיר מראס נקורה. כמו כן נתגלו כלי חרס מיובאים שהכילו יין מאיי יוון, בעיקר מן האי רודוס, ומטבעות מן המאה הראשונה לפסה"נ ועד המאה השלישית לספירה.

זו הייתה עיר רומית על כל מרכיביה הארכיטקטוניים, כפי שהיה מקובל בכל אחת מן הערים הרומיות במזרח. הורדוס התחתן עם מרים החשמונאית בעיר שומרון, כדי להאדיר את חשיבותה בעיני העם. כ-200 שנה מאוחר יותר חידש הקיסר סוורוס את המקדשים והמבנים בעיר ושיווה לה מראה חדש. בתקופה הביזנטית נבנתה בראש הגבעה הכנסייה שנקראה "כנסיית התגלות ראשו של יוחנן המטביל". על פי המסורת, ראשו של יוחנן המטביל הובא לקבורה במקום. בתקופה הצלבנית, במאה ה-12, נבנתה הכנסייה מחדש בסגנון קתדרלה.

מן התקופה הזאת ואילך החל בשומרון תהליך של שקיעה תוך דילול באוכלוסייה ובכלכלה. מבניה המפוארים נבזזו לבנייה משנית ביישובי הסביבה הערביים, והעיר ננטשה.



 


שמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראל
שמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראלשמרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראל