סמדר שלום, סימבה, הכֶּלב שלנוּ, שהוא בּן שמונֶה, סובֵל מִגֵירוּדים וגם יֵש לו קרָחות. סימבה מגָרֵד ונושֵך את כּפּות הרגלַיים וגם מֵעל הזנב, והאוזנַיים שלו חמות ואדוּמות. אֵיך אֶפשר לעזור לו ולהרגיעַ את הגֵירוּדים? מחַכּה לתשוּבה טל טל שלום, השלב הרִאשון בּטיפּוּל בגרד וּבאדמוּמיוּת הוּא אִבחוּן הסיבּות לכך, וּבהמשֵך – יש לתת טיפּוּל. כּאשר כּלבים סובלים מֵאלרגיות קָשות, קָשֶה לְעתים למנועַ את הגרד והאדמוּמיוּת גם בּטיפּוּל קפּדָני וּמסור. בדֶרך כְּלל תופעות של גרד אֵצל כּלבים קשוּרות לעונתיוּת וּבעיקר בּעונת הקַיץ. האלרגִיוֹת הנפוּצות בּיותֵר הן אלרגיה לְפרעושים וכֵן אלרגיה לְמזון. אלרגְיות לְפרעושים מִתבּטאות בְּגרד שֶהוּא עונָתי (בּדֶרך כּלל בַּקַיִץ), ואלרגיה לְמזון מִתבּטֵאת בְּגרד בּמֶשך כּל הַשנה. כּאשר נִכשלים בטיפּוּל בִּשתי האלרגיות ואֵין שיפּוּר, צריך לִשקול אבחָנה של אלרגיית עור אטופית שֶמאוּפיֶינת גם היא בּגרד וּבאדמוּמיוּת של העור המַחמירים לָרוב בּעונת האביב. הגורם לאלרגיית עור אטופית הוּא אלרגנים (חלקיקים מִזעריים) הנישׂאים בַּאוויר וּמעוררים תגוּבה אלרגית בּבעלֵי חַיים. אלרגנים נְפוצים כּוללים אבְקנים, קשׂקֶשׂת וּמַרכּיבים של דֶשא, עֵצים וּבדים. מאפיינֵי האלרגיה האטופית מופיעים לָרוב כּבר בּגיל צָעיר (שנה עד גיל שָלוש). אֵצל הכּלבים, אזורי הַגרד הַנפוצים כּוללים את הרגלַיים, הבֶּטן, האוזנַיים (ייתכנוּ דלקות אוזנַיים), העֵינַיים ואזור פּי הטבַּעת. בַּחתוּלים נפוצים גרד וְקרחות בַּפּנים וּבַגוּף, וכֵן תיתכֵן פּרִיחה בּעלַת אופי מגוּרגר. הטיפּוּל לַכּלבים יִכלול מַתן תרוּפה מיוּחֶדת בּאמצעוּת כּדוּרים, וּבַחתוּלים ניתן לטפֵּל לְעתים בִּזריקות שֶפּעילות לזמן רב יותֵר. בּמִקרים שֶבָּהם הטיפּוּל אֵינו עוזר, מוּטב לִשקול אִבחוּן מַעמיק יותֵר. ניתן גם לטפֵּל בּאמצעוּת מזונות רפוּאיים שֶעוזרים בּהפחתת תהליכֵי דלֶקת וּבחידוּש העור. גם בַּהתאָמה של המזון הרפוּאי, רצוּי להִתייעֵץ עם הוֶוטרינר שֶיַתאים את הַמזון לכלבּכם.

קלואי ו"העֵשׂב הקטן"

לִפנֵי כּחודש הגיעוּ אליי אוּדִי וּבִתו דנה עם כּלבּתם קלואי –  בוקסרית יפֵהפייה בּת שמונָה חודשים.

"יצאנוּ לטַיֵיל עם קלואי בפארק הַיַרקוֹן", סיפּרה דנה, "קלואי הִשתובבָה, קָפצה וְרצה, נִכנסה ויָצאה מִבֵּין העֵצים והשׂיחים, כּשֶלפתע הֵחלה להִשתעֵל וּלכחכֵּחַ ללא הפסָקה. חזרנוּ הבַּיתה, נתנוּ להּ לִשתות וּלהירגע –  אֲבל דָבר לא עָזר. קלואי הִמשיכה בּשיעוּלים וּבְכחכוחים, וּככל שֶעָבר הַזמן הם אף הֶחמירוּ והִתווספוּ אלֵיהם פּליטות לֵיחה קצפית. לאחר מִכּן הִבחנוּ שקלואי פּולֶטת קֶצף עם מְעַט דם בּתוכו. בּשלב זה כּבר לא הִמתנוּ יותֵר והגענוּ בִּמהירוּת לַמִרפָּאה".

בָּחנתי את קלואי. אכֵן, בּכל כּמה דקוֹת הִשתעלָה שיעוּל וּפָלטה קֶצף וּמעט דם. הִקשבתי לרֵיאותֶיהָ בַּסטטוסקופּ ושמעתי קולות רֵיאה מוּגבּרים. בְּדיקת הדם הָייתה תְקינה לחלוּטין. החשד המידי הָיה שֶמשהוּ מַפריעַ לקלואי בּמערֶכת הנשימה ואף פּוגֵעַ בּריריות (ולָכֵן הלֵיחה והדימוּם). בּצילוּם רנטגן לא ניתן לִראות מִמצא מיוּחד, ולכֵן פּניתי לִבדיקָה ברונכוסקופית. הבּדיקה הזאת מְערֶבֶת מַכשיר הנִקרא ברונסכוסקופ –  מין מצלמה קטנטנה המורכבת על קצה של חוט קשיח המשמש מעין עַיִן ארוּכּה שֶדרכּהּ ניתן להִסתכֵּל לְתוך קְנה הַנשימה. לאַחַר מאמץ, הִצלחתי בּעזרת מִכשוּר מיוּחד לִמשוך משם "עֵשׂב קטן" שהתגלה כקָצֶה של מלען גָדול בּאורך של כַּחמישה סנטימטרים. מלען הוּא מין עֵשׂב קוצָני שֶנפוץ מאוד בָּאביב וּבַקַיִץ. רק לאחר שֶהוצֵאתי את המלען נִרגעה קלואי והשיעוּל שלהּ פָּחת בּהרבּה. הִשארתי אותהּ כּמוּבן להשגָחה בַּמִרפָּאה, וְנתתי לה טיפּוּל תומֵך של נוזלים לַווריד וחמצן. לאַחַר כמה שעות שחררתי אותהּ לבֵיתהּ שמחה וטוֹבת לב.



המלענים נוטים להִיכּנֵס לִמקומות שונים בַּגוּף, מִלבד לָרֵיאות  – בּעיקר לָאוזנַיים, לָאף, וּלהיתפס בָּעור שבין כּפּות רגלַיהם של כּלבים. מלען שֶחודֵר לתוך הרֵיאות הוּא תופָעה נדירה של "הקדים קנה לוושט". קלואי פָּשוּט לעסה עֵשׂב ושָׁאפה אותו לְתוך רֵיאותֶיהָ. אִם היא לא הָייתה מְקבּלת טיפּוּל מִידי, הָייתה מִתפּתַחת בּמקום דלקת רֵיאות חֲריפה וְסביר להניחַ שקלואי לא הָייתה שׂורֶדֶת.

כּדאי להימנע בָּאביב וּבַקַיִץ מִטיוּלים עם הכּלבים בּשׂדות קוצים וּבאזורים עם שׂיחים סבוּכים. כּך נַעביר בשלום את הקַיץ מִקוצים וּמלענים.

שלכם סמדר