תמצאו אותנו ב-FaceBook
טבע הדברים

טבע הדברים

ילדי טבע הדברים


סיפורים וטרינריים

מאת: דר אפי וגשל


צילום: מאיירת: ענבל שריד


גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)





קרא עוד...

לד"ר אפי שלום,


שמי נוּר וּכבר עֶשֶׂר שָנים שֶיֵש לי כֶּלב שֶשמו ג'מבּו והוּא מִגזע רועים אסיאתי. הוּא ממש לא אוהֵב חתוּלים. בכל פַּעם שֶיֵש חתוּל בֶּחצֵר הוּא מַתחיל לִרדוף אחרָיו ורוצֶה להרוג אותו. מה אֶפשר לעשׂות בְּקֶשר לזֶה? ועוד שאלה: לִפנֵי כּמָה חודשים אימא שלי ראתה נַחש בֶּחצֵר שלנוּ. אבּא שלי, שֶפַּעם אהב נחשים, רצה לִתפּוס אותו, ואז בּדקנוּ את סוּג הנַחש וגילינו שזה זעמן מטבּעות. צריך לעשׂות משהוּ בְּקֶשר לזֶה?


תודה

 

היי נוּר,

הרועֶה האסיאתי הוּא כֶּלב שמירה מעוּלה וחבֵר אמיתי. כִּשמו כּן הוּא, עוזֵר לרועֵי הצאן בּמֶרְכַּז אַסיָה בַּעבודתם עם הכּבשׂים וּמגֵן על העֵדר מִפּנֵי גנבים, זאבים וּשאָר פּולשים וטורפים. מִכֵּיוון שֶכּך, הטבע שלו הוּא כָּזֶה שֶהוּא יגרֵש מֵהטריטוריה שלו כּל פּולֵש מאַיֵים וגם כזה שֶלא כּל כּך מאַיֵים. החתוּלים הנִכנסים אל הֶחצֵר מאַיימים עלָיו ועל הטריטוריה שלו, ולכן הוּא מְסַלֵק אותם מיד. זה טבעו, הקודים ההִתנהגוּתיים שלו והגֵנים שֶלוֹ מורים לו לעשׂות כּך. וּבכל אופֶן, כיוון שֶעברוּ דוֹרות מֵאז שהוּא בּאמת הָיה כֶּלב רועים, כּיום אתה עבוּרו המנהיג, והוּא רגיש מאוד לַתגוּבות שלך בכל מה שֶהוּא עושֶׂה. אֲבל מֵאחר שאני מַניח שהוא חזק יחסית אליךָ, הייתי מַציע שאת האילוף יעשה אביךָ, או מישהו מֵהמשפחה שהוא מסְפיק חזק כדי להִשתלט עליו. אם בּכל פַּעם שֶהוּא יִרדוף או אפילוּ ייכּנֵס לכוננוּת רדיפה מוּל חתוּל תַגידו לו בשֶקט אך בטון מאַיֵים ונָמוּך: לא... ג'מבּו, פוּי... (כּי הוּא יודֵעַ לִשמועַ בקולכם אם אַתם כּועסים או לא – כּמו שבּלהקת כּלבים הכֶּלב הבּכיר שֶמאיים עושֶׂה את זה בּנהמה שקטה, אֲבָל מאַיֶימת), ואז לחצו את הקולר שלו כּלפֵּי מטה, כְּדֵי להוריד אותו למצב כּנוּעַ (וּבשביל זה צָריך כּוח, כשמְדובּר בּכלב מֵהסוג הזה). במֶשך הזמן הוּא יִלמַד שֶאתם לא אוהבים את זה שֶהוּא רץ אחרֵיהם. בדֶרך כּלל חושבים שֶכֶּלב מבוּגר לא ניתן לחנֵך או לאלף, אֲבָל בּהחלֵט אֶפשר. אני חוזֵר וּמַזהיר, ג'מבּו הוּא כֶּלב חזק בִּמיוּחד! אַל תנַסֶה לְאַלֵף אותו לבדךָ, כּי הוּא עלוּל לִנשוך אותךָ מתוך הִתלהבוּת או לִתקוף את הֶחתוּל.

הטוב בּיותֵר הוא להעביר אותו לִמאלֵף מִקצועי, שֶיעשֶׂה את זה בַּדֶרך המהירה והַנכונה בּיותֵר.

 

בנוגע לנַחש - זעמן המטבּעות הוּא נַחש לא ארסי ולא מסוּכּן. הוּא די דומֶה לנחַש הצפע, ולכֵן למַען הזהירוּת עדיף לא להִתעסֵק אתו. ההבדלים בֵּינו לבֵין נחש הצפע הם: הכּתמים שֶעל גבּו של הצפע מחוּבּרים, ואילוּ אֵצל הזעמן הם נִפרדים, הזעמן דק יותֵר יחסית לאורכּו מֵאֲשֶר הצפע, וּזנָבו של הזעמן מחוּדד. הזעמן הוּא אחד האוֹיבים המסוּכּנים בּיותֵר של הצפע, והוּא טורֵף צפעים, וּמֵאַחַר שֶהוּא מָהיר מֵהצפע בּהרבּה בדֶרך כּלל הצפעים נוטים להִסתלֵק מֵהטריטוריה שלו. הזעמן אוכל מכרסמים, וּכאמוּר – מַבריחַ צפעים, כּך שֶזֶה לא רע בִּכלל שֶהוּא הגיעַ לבקֵר. בּכל אופֶן, הוּא לא מהַוֶוה סכּנה.

 

 

 

לד"ר אפי שלום,

יש לי שְנֵי ארנבים שֶקיבּלתי לא מִזמן. בכל פַּעם אנחנוּ משחררים אותם בֶּחצֵר וּמשחקים אִתם. רציתי לדַעת מהי הדֶרך הטובה בּיותֵר לְגדֵל ארנבים.

תודה

שִירה

 

לשִירה שלום,

אני מניחַ שאת מִתכּוונת לארנבונים מבוּיתים המוּחזקים על יְדֵי האדם מזֶה אלְפֵי שנים. ההבדֵל בֵּין ארנבון וארנבת הוּא שהארנֶבת חיה בַּבּר. היא רזָה יותֵר מֵהארנבון, פּרוותהּ קצָרה יותֵר, ורגלֶיהָ ואוזנֶיהָ ארוּכּות יותֵר משל הארנבון. הארנֶבת חוּמה והיא לא חַיַית מחמד. הארנבונים שמנמנים יותֵר, בגוונים של לָבן, שָחור וחוּם, ופרוותם רכּה וּמלֵאָה. הארנבונים הם חיוֹת מחמד מועדפות. אֵצל הארנבונים יש מִספָּר רב של גזעים וּמדֵי שנה מִתקַיימות בּרחבֵי העולם תערוּכות יופי לארנבונים. הַגזעים השונים של הארנבונים נִבדלים בּגודלם, בּצִבעם, בּפרוותם וּבמִבנה גוּפם.

אורך החַיים הממוּצע של ארנבון הוא שש עַד שְמונֶה שָנים. הגזעים הננסיים עשׂוּיים להגיעַ גם לגיל 15.

 

הֲזנַת ארנבונים

ארנבונים הם בּעלֵי חַיים צִמחוניים, ויֵש להקפּיד על הזָנה נכונה. הנוחַ בּיותֵר הוּא לתֵת לָארנבונים מזון מוּכן בּכּוּפתאות, שֶמהַוֶוה בעבורם דיאטה מאוּזֶנת וּמוּשלֶמת. מוּמלץ מאוד שֶבחֵלק ניכּר מֵהדיאטה של הארנבון יהיה חציר (אספֶּסת לְמשל). המזון הַזֶה מאפשֵר לָהם לשַיֵיף את השינַיים (שינֵי הארנבון גדֵלות כּל חַיָיו) וּבכך למנועַ מֵהן לִפצועַ את פּיו. ניתן להוסיף גם כמוּיות קְטנות של מזון טָרי , כּגון ירקות ירוּקים או גזר. אם ההזָנה טוֹבה וּנכונה, תוספות ויטמינים וּמינרלים אֵינן נחוּצות. בּנוסף, יש להקפּיד תמיד שיהיו להם מַים נקיים וּטריים לִשתייה.

דבר מעניֵין הוּא שהארנבונים נוהגים לֶאכול את הקקי של עצמם, כּהשלָמה לַתזוּנה שלהם, כדי לִספּוג בּגוּפם רכיבים חיוּניים שֶעברוּ עיכּוּל.

בּאופֶן עקרוני ניתן להחזיק ארנבונים בֶּחצֵר, אֲבָל הם יִהיוּ פּחות ידידוּתיים לאנשים מֵאֵלֶה המוּחזקים בַּבַּיִת ונִמצאים בּמגע קָרוב יותֵר עם בְּנֵי הבַּית.

מוּמלץ שהכּלוּב לא יִהיֶה מעֵץ, כיוון שהארנבון יָכול לכרסֵם אותו. קָשֶה גם לִשמור על ניקיונו של כּלוב עץ. יש להקפּיד על אזור מוּגן מרוּחות וגֶשם.

תחתית הכּלוּב יכולה לִהיות עשויה רֶשת מתֶכת צפוּפה, מרוצפת או יצוקה. עדיף שֶזֶה לא יִהיֶה על האדָמה, כּי הארנבון יחפּור בּהּ, והיא עלוּלה לשמש מצע להעברַת מחלות.

יש לִדאוג למַצע קש וקוּפסאות המלָטה מוּגנות, וּלנקות את הכּלוּב מֵההפרשות לפָחות אַחת לשבוּעַ.

אם הארנבון מוּחזק בַּבַּיִת, גודל הכּלוּב צריך לִהיות מוּתאם לגודל הארנבון ולמִספּר הארנבונים בַּכּלוּב. מוּמלץ שאורך הכּלוּב יהיה לפָחות פּי שלושה מֵאורך הארנבון, רוחבו פּי שנַיים מֵאורך הארנבון וגובהו לפָחות פּי שנַיים מִגובהו. יש לִדאוג שהכּלוּב יִהיֶה יבֵש וּלהִשתמֵש בּמצע סופֵג, כּגון גִזְרֵי נייר או קש, וּלהחליפו בַּתדירוּת הנִדרֶשת. אֶפשר להרגיל ארנבון להִשתמֵש בּארגז צְרכים.

בהצלָחה!



 

גיליונות קודמים


סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 171
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 172
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 173
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 174
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 175
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 176
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 177
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 178
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 179
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 180
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 181
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 182
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 183
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 184
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 185
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 186
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 187
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 189
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 190
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 191
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 192
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 193
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 194
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 195
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 196
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 197
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 198
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 199
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 200
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 201
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 202


סיפורים וטרינרייםסיפורים וטרינריים