מאת: ילדי טבע הדברים
צילום: ---
ד"ר אפי שלום רב,
אני בּת תשע ויֵש לי חתוּל, ואח שלי מִתעלֵל בּו.
אימא שלי לא כּל כּך רוצה שֶהוּא יישאֵר, אֲבָל אני מאוד אוהֶבת אותו.
אז בּעֶצם השאלה שלי היא: אֵיך אֶפשר לשכנֵעַ אותם שֶיַסכּימוּ שֶהֶחתוּל יישאֵר?
ויֵש לי עוד שאלה: אנחנוּ טסים לחו"ל, אז אֵיך אֶפשר לקַחַת אתנוּ
את שתי הכּלבות שלי?
שִירה חצור
היי שִירה,
אני מִצטעֵר לִקרוא שֶלא כּל בְּנֵי המִשפָּחה אוהבים את הֶחתוּל. יש הפרדה בֵּין לא לֶאֱהוב בּעלֵי חַיים וּבֵין להתעלל בּבעלֵי חַיים חסְרֵי ישע, שֶזה מעשֶׂה רע שנחשב לעבֵרה פּלילית בִּמדינת יִשׂראֵל. חשוּב מאוד שההורים שלךְ ידעוּ שֶאחיך מִתעלֵל בֶּחתוּל וילמדוּ אותו את המִשפּט שֶמופיעַ על השער של "ילדֵי טבע הַדברים" – מֵאחורֵי כּל זוּג עֵינַיים יש נשָמה!
לא סיפּרת לנוּ אם אחיך מבוּגר או צָעיר מִמך. אם הוּא צָעיר מִמך – הסבּירי לו שֶאסוּר להִתעלֵל בּבעלי חיים, ולמדִי אותו לֶאֱהוב את הֶחתול. אם הוּא מבוּגר מִמך – היעזרי בּהורייך.
אִמרי להורים שֶאת קשוּרה מאוד לֶחתוּל ואוהֶבת אותו, ושֶנוכחוּתו בּבית גורֶמת לך אושר ושִׂמחה. בּסך הכּול חתוּל הוּא בּעל חַיים די עצמָאי, שֶחוּץ מֵאהבה ואוכל דורֵש מעט מאוד. לא צָריך להוריד אותו לצרכים שָלוש פּעמים בַּיום כּמו כֶּלב, והוּא לא מַפריעַ. הוּא בּעל חַיים מאוד אינטליגנטי ונָקי, התורֵם לניקיון הבַּית והֶחצֵר, כּי יָדוּעַ שבּמָקום שם חַיים חתוּלים – אֵין חוּלדות, נחשים וּמזיקים אחרים. בַּהנָחה שההורים מאוד אוהבים אותך, הם יאהבוּ גם את מִי שאת אוהֶבת - ובמִקרֶה הַזֶה הֶחתוּל. וּמִכֵּיוון שֶהורים אוהבים רוצים שלילדֵיהם יִהיֶה טוב ושֶיִהיוּ שׂמחים, אני מַאמין כּי ניתן להגיעַ להסכֵּם שבּו הֶחתוּל יישאֵר בַּבַּיִת וכוּלם יִהיוּ מאוּשרים.
כּמוּבן שֶאֶפשר לקַחַת את הכּלבים, וגם את הֶחתוּל, אִתכם לחו"ל. השאלה היא לכמה זמן אַתֶם טסים. אם לִזמן קָצר – עדיף לִמצוא לָהם מקום זמני אֵצל חבֵרים או בני מִשפָּחה. אם לִזמן ארוך – ממש אֵין בּעָיה לקַחַת אותם אִתכם. הִתייעצו עם הוֶוטרינר שלכם, והוּא יַסבּיר לָכם בּדיוּק מה צריך לעשׂות.
ד"ר אפי וגשל שָלום,
שמי תָמיר ואני גר בּמושב בַּצָפון. יש בָּאזור שלנוּ הרְבֵּה מאוד שפַנֵי סלע, ושאלתי היא: האם אֶפשר לְגדֵל אותם כּחיוֹת מחמד וּמה ההבדֵל בֵּין שפן סלע לשפן רגיל?
היי תָמיר,
שפַנֵי הסלע החמוּדים הם חיוֹת בּר בּאֶרץ יִשׂראֵל. החזקת חַיית בּר בּבַית מהווה עבֵרה על החוק וּמוּתֶרת רק בפינות חַי מסוּדרות וּבגנֵי חיוֹת.
שפַנֵי הסלע שונים מאוד מן "השְפַנים הרגילים", שֶהֵם בּעֶצם ארנבונים שֶמוצאם מֵאֵירוֹפָּה. אלה בּעלי חַיים אחֵרים לגמרֵי, אף על פי שֶהַרְבֵּה אנשים טועים וקוראים לָהם בּשמות דומים. זה אמְנם קָשֶה להאמין, אֲבָל שפַנֵי הסלע הם קרובֵי מִשפָּחה רחוקים של הפּילים... והֵם קרובים אלֵיהם יותֵר מֵאשר לָארנבונים...
בִּלבּוּל זה בֵּין שְנֵי הַמִינִים הִשתרֵש גם בּספרוּת וּבַשירה, וּבשירֵי ילדים רבּים, כּמו "לַשפן יש בַּיִת" ו"השפן הקטן", הכּוונה היא בְּעֶצם לָארנבון.
סוברים כּי הסיבּה לַבִּלבּוּל היא שהשפן אֵינו חַי בּאֵירוֹפָּה, ולָכֵן הַיהוּדים בּאֵירוֹפָּה, שֶלא הִכּירוּ את השפן, המוּזכּר בתנ"ך בּצָמוּד לָארנֶבת, חשבוּ שהכַּוונה היא לָארנבון.
לשפן פּרווה חוּמה קצרה וקָשה, רגלַיים קצָרות ואוזנַיים קטנות, ואילוּ לארנבון אוזנַיים ארוּכּות וּפרווה רכּה מאוד בּמִגוַון צבעים ואורכים. היריון נקֵבת שְפן הסלע אורך בֵּין שישה לשִבעה חודשים, שבּסופם נולדים שנַיים עַד ארבָּעה גוּרים. הגוּרים נולדים מפוּתחים יחסית: עֵינֵיהם פּקוּחות עם היוולדם, וגם פּרוותם שלֵמה.
הגוּרים מסוּגלים לאכול מזון מוּצק שבוּעַיים לאַחַר לידתם, והֵם נִגמלים מֵחֲלֵב אמם עשׂרה שָבוּעות לאַחַר לידתם. בִּסביבות גיל שָלוש שָנים הם מַגיעים לממדים של שפן סלע בּוגֵר. שְפני הסלע מַגיעים לבגרוּת מינית בּגיל 16 חודשים, ותוחֶלת חַיֵיהם היא כעֶשֶׂר שָנים.
אֵצל הארנבונים, הנקֵבה מַמליטה עַד שְמונה גוּרים, ההֵיריון אורך כּחודש והגוּרים נולדים חסְרֵי פּרווה ועצוּמֵי עֵינַיים והֵם יונקים בּמֶשך כּחודשַיים.
קרא עוד...גיליונות קודמים
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 171
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 172
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 173
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 174
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 175
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 176
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 177
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 178
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 179
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 180
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 181
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 182
סיפורים וטרינריים - - - גיליון - 183