לד"ר אפי שלוֹם,

יש לי אקווריום וּבוֹ שלוֹשה דגים: דג זהב, דג נקאי ודג כּסוף.

הִסתכּלתי בּהם וראיתי שֶׁהעֵיניים שלהם בּצדדים, ולֹא הבנתי אֵיך הם מִסתכּלים קדימה.

הדג הנקאי כּל הזמן בּמִסתוֹר, ואני לֹא מבינה למה. הדגים גרוּ אצל סבתא שלי ועברוּ לגוּר אצלנוּ. רוֹב הזמן הם נמצאים בּאוֹתה פּינה באקווריום.

האִם הם עצוּבים?

תוֹדה

גפן גוֹנן

היי גפן,

אתה אכן צוֹדק, ראיית הדגים אֵינה דוֹמה לראייה שלנוּ. האמת היא שחוּש הראייה הוּא לֹא החוּש הכי מפוּתח אצלם כּמוֹ אצל היונקים, וּבִמיוּחד קוֹפֵי האדם והאדם. להם יש חוּש אחר מאוֹד מפוּתח שנִקרא קו הצד. בּשנֵי צדֵי הגוּף יש להם חריץ קטנטן עשיר בּתאֵי עצב, וּבעזרתוֹ הדג מרגיש תנוּעוֹת בּמיִם ואפילוּ תנוּעוֹת מזעריות. כך הוּא יכוֹל להִתמצא גם בּלילה, לאתר טוֹרפים ולִמצוֹא את מזוֹנוֹ. הראייה של הדגים היא לֹא תלת-ממדית כּמוֹ שלנוּ, והם רואים בּכל צד משהוּ אחר, וּבכל זֹאת מרבּית הדגים רוֹאים את הנעשֶׂה לִפנֵיהם.

חוּש אחר המפוּתח מאוֹד אצל חלקם הוּא חוּש הריח. גם בּמיִם ניתן להריח, אמנם לֹא כּמוֹנוּ, כּי המיִם מעבירים רֵיח בּצוּרה שוֹנה, אבל כּרישים, למשל, מצוידים בּאֵיבר הרחה משוּכלל העשׂוּי לחוּש בּפרוּדוֹת קטנטנוֹת של דם מִמרחק של קילוֹמטרים רבים בּמיִם, וּבעזרתוֹ הם מכוונים את דרכּם גם בּאפֵלה לִמקוֹרוֹת המזוֹן שלהם.

הנקאי הוּא כּנִראֶה דג פּעיל לילה, וּכשאתה ישן הוּא בּוודאי יוֹצא לוֹ ממחבואו לחפּשׂ מזוֹן וּלנקוֹת על ידֵי כּך את קירוֹת הָאקווריום.

אני לֹא חוֹשב שֶׁהדגים נמצאים בּאוֹתה פּינה מפני שֶׁהם עצוּבים, יִיתכן שזה האֵזוֹר המועדף עליהם מסיבּוֹת מגוונוֹת: מקוֹם האכלה מועדף, שם יש זרימת מיִם וחמצן, מִסתוֹר וכדוֹמֶה.

 

 

ד"ר אפי שלוֹם,

לִפנֵי כמה שבוּעוֹת נפטר מיקי, החתוּל האהוּב שלנוּ, מִמחלת סרטן המעי הגס, בּהיוֹתוֹ בּן שמונה שנים בּלבד. היה לנוּ מאוֹד עצוּב.

רצינוּ לדעת קצת על המחלה הזֹאת אצל חתוּלים; מִמה היא נִגרמת ואֵיך ניתן למנוֹע אותה אוֹ לטפּל בּה.

תוֹדה

בּנוֹת מִשפּחת פוקס

 

שלוֹם בּנוֹת מִשפּחת פוקס,

הִצטערתי לִקרוֹא על החתוּל שלכן. מחלת הסרטן היא מחלה קשה, וּלאבּד חבר קרוֹב ממש בּאמצע חייו זֶה קשֶׁה מאוד.

סרטן המעי הגס הוּא דווקא מחלה לֹא כּל כּך נפוֹצה בקרב חתוּלים, והיא יוֹתר נפוֹצה בּכלבים. זה מתחיל מפּוֹליפּ שמִתפּתח לגידוּל ממאיר היכוֹל לִשלוֹח גרוּרוֹת לאֵיברים אחֵרים.

הסימנים לזיהוּי המחלה הם: הרזיה, צוֹאה רכּה, דם בּצוֹאה, חוֹסר תֵיאבוֹן, קוֹשי בּמתן צרכים ועוֹד סימנים דוֹמים. אִם מצליחים לאתֵר את הַמחלה בּזמן, הטיפּוּל המועדף הוּא הוֹצאת החלק החוֹלֶה של המעי בּניתוּח. לרוֹב, אִם אין גרורות זֶה יִפתוֹר את הבּעיה. אִם המחלה כּבר בּשלב מִתקדם ויש גם גרורות, כּמוֹ שאני מאמין שקרה אצל מיקי, ניתן  לעתים לעזוֹר בּטיפּוּלים כימותרפיים ואף לנתּח, אבל התוֹצאה היא לֹא טוֹבה כּמוֹ בּניתוּח בּשלב מוּקדם יוֹתר.

  

לד"ר אפי שלוֹם,

יש לי תוּכּי קוֹקטֵייל, והוּא בּן שמונה. אני יוֹדע שאבוֹקדוֹ ושוֹקוֹלד הם רעלים קטלניים עבוּר הקוקטיילים, ואני מעוּניין לִשאוֹל מה ניתן לעשׂוֹת כּאשר תוּכּי אוכל בּטעוּת מאכל כּזֶה והאִם קיימים עוֹד מאכלים מסוּכּנים עבוּרוֹ? נוֹסף לכּך, מהם סימנֵי מחלה עבוּר התוּכּי שלי?

תוֹדה, קוראל

 

שלוֹם קוראל,

אתה אכן צוֹדק, קיבתם של התוּכּים היא כּה קטנה שמאכלים שאנחנוּ, בּנֵי האדם, אוֹכלים, עשׂוּיים לִגרוֹם להם להרעלה.

בּמִקרים רבים התוּכּי פּשוּט ימוּת. בּמִקרים אחרים הוּא יראה סימנֵי מחלה. שלֹא כּמוֹ אצל יוֹנקים, אצל תוּכּים סימנים של אֵין-ספור מחלוֹת דוֹמים. בּדרך כּלל הציפּוֹר יוֹשבת ולֹא זזה, היא נפוחה, לֹא מסדרת את הנוֹצוֹת, לֹא אוֹכלת אוֹ שוֹתה, מִתבּוֹדדת ועֵיניה חצי עצוּמוֹת. בּמקרה של הרעלה מִמזוֹן עלולים לִהיוֹת גם שִׁלשוּל והקאוֹת. בּמִקרֶה כּזֶה יש לִפנוֹת ללֹא דיחוּי לווטרינר הַמטפל גם בּתוכים, שייתן ודאי תרוּפוֹת נגד, נוֹזלים וטיפּוּל תוֹמך כּגוֹן שטיפת קֵיבה.

שים לב, גם עגבניות וּפטרוֹזיליה עלוּלות לִהיוֹת מִסוּכנות, וכן ביסְקוויטים וּמאכלים מתוּקים.