כּאן קוֹל "ילדֵי טבע הדברים" מֵהספארי שלוֹם רב! הִנֵה החי-דשות לחוֹדש מרס כּפי שנִמסרוּ מֵהספארי!

כּתבנוּ מינוֹ לד מספּר בּהִתרגשוּת כּי את מה שאֵירע בּאוֹתוֹ לילה גוֹרלי, עֵינת מטלון מִבּית החוֹלים לחיוֹת בּר של הספארי ורשוּת הטבע והגנים לֹא תִשכּח כּנִראֶה לעוֹלם.

עוֹפר יעקֹב, הפּקח של רשוּת הטבע והגנים, הביא לבֵיתה שני דרבנים קטנים.

מִמבּט רִאשוֹן הבינה עֵינת כּי מדוּבּר בדַרבָּנים שנוֹלדוּ שעוֹת אחדות קוֹדם לכן.

בּאוֹתוֹ הלילה מצא יעקֹב , על הכּביש הסמוּך לכּפר הגלילי פּקיעין דַרבנית דרוסה' פּצוּעה בּאוֹפן קשֶׁה מאוֹד בּבּטנה. הוּא הִתקרב אליה, ולא האמין למראה עֵיניו.

בּטנה של הדרבנית הייתה פּתוּחה, וּלצדה שכבוּ שנֵי גוּרים קטנטנים מחוּבּרים לאמם המתה בּחבל הטבּוּר.

הפּקח לקח אוֹתם לווטרינר משבֵי ציון, ד"ר שלוֹמי עמיאל, שניתק אוֹתם מחבל הטבּוּר והעניק להם טיפּוּל רִאשוֹני.

לאחר יממה הוּחלט להעביר אוֹתם לבֵית החוֹלים לחיוֹת בּר של הספארי ורשוּת הטבע והגנים, לידיה האמונוּת של עֵינת מטלון שטיפּלה בּעבר בּלֹא מעט גוֹזלים וגוּרים קטנטנים.

עֵינת בּדקה אוֹתם, וגילתה כּי מדוּבּר בּשתֵי נקבוֹת. היא מיהרה להכין להן חלב חם בּבקבּוּק, ואז הִתפּנתה לשקול אוֹתן.

משקלה של כּל אחת מהן היה כ-400 גרם, מה שחיזק את ההשערה כּי התאוֹמוֹת הקטנוֹת היוּ עתידוֹת להיוולד זמן קצר אחר כך בּאוֹפן טִבעי, אִם אמם לֹא הייתה נדרסת שעוֹת אחדות קוֹדם לכן. גם העוּבדה שלשתי הדרבניות היוּ כּבר קוֹצים קטנים ועֵיניים פּקוּחוֹת חיזקה את ההשערה הזאת.

מאז אוֹתוֹ הלילה הן נמצאוֹת אצל עֵינת. בּבקרים היא מביאה אוֹתן לספארי וּבלֵילוֹת היא מכוונת שעוֹן מעוֹרר כּדֵי לקוּם בּזמן וּלהאכיל אותן בכל שלוֹש שעוֹת.

את הצרכים עוֹשׂוֹת השתיים מעל האסלה בּבֵיתה של עֵינת, וּמדֵי יוֹם היא מקפידה לנקוֹת להן בחוֹמר חיטוּי את אֵזוֹר הטבּוּר.

הדַרבָּן המצוּי הוא המכרסם הגדוֹל בּיוֹתר בּיבּשת אסיה, והיחיד מבין מִשפּחתוֹ המצוּי בּאוֹפן טִבעי בּיִשְׂראל. הוּא נִקרא כּך בּשל הקוֹצים הארוּכּים המכסים את גוּפוֹ.

אוֹרך גוּפוֹ של הדרבן כ-60-70 סנטימטרים. זמן הפּעילוּת העיקרי שלוֹ הוּא בּלילה. לרוֹב יוֹצא זוּג הדרבנים ממאורתו כדֵי לחפּשׂ מזוֹן. אִם יש גוּרים הם מִצטרפים לזוּג הבּוֹגרים, והמִשפּחה כּוּלה תרה יחדיו אחר מזוֹן. בּקיִץ מנוּצל הלילה כּוּלוֹ לאיסוּף מזוֹן, ואילוּ בּחוֹרף החיפּוּש אחר המזוֹן מִתקצר. הדרבנים הם אוֹכלֵי עשֶׂב, צמחים, פּקעוֹת ושוֹרשים, ויש להם חוּש רֵיח מפוּתח. כדי לִמצוֹא את מזונם הם מרבּים לחפוֹר בּאדמה. נקבת הדרבן ממליטה בּין פּעם לפעמיים בּשנה, בּדרך כּלל בּאביב וּבסתיו. משך ההֵיריוֹן של נקבת הדרבן הוּא כּשלוֹשה חודשים. לרוֹב נוֹלדים שנֵי גוּרים בּכל המלטה. ההמלטוֹת מתבצעות בּמחילוֹת. כּל אחד מֵהגוּרים תוֹפס צד אחד מִגוּפה של הנקבה, ויוֹנק רק מִמנוּ בּמהלך שלוֹשת חודשֵׁי היניקה.

הגוּרים נוֹלדים מפוּתחים - בּתחילה שערותיהם רכּוֹת, ואחר כּך הן מתקשות בּמהירות לקוֹצים המשמשים להגנה. מהר מאוֹד רוכשים הגוּרים כּוֹשר תנוּעה. בּימים הרִאשוֹנים נוֹתרים הגוּרים בּמאוּרה, כּאשר הוריהם יוֹצאים לִפנוֹת ערב לאכול. בּהמשך מִצטרפים הגוּרים להוריהם בּחיפּוּש אחר מזוֹן. בּין בּנֵי הזוּג מִתקיֵים שִׁוויוֹן מלא בּכל הנוֹגע לטיפּוּל והגנה על הצאצאים. הזכר שוּתף פּעיל בּטיפּוּל בּצאצאים, והוּא נִמצא אִתם מחצית מֵהזמן - תוֹפעה יוֹצאת דוֹפן אצל היונקים. כּשאחד הגוּרים בּוֹכֶה, הוּא הרִאשוֹן שירוּץ אליו להרגיעוֹ. כּאשר הנקבה יוֹצאת ללקט מזוֹן - הוּא נשאר לשמור על הגורים.

בּימים הקרוֹבים ימשיכו הגוּרוֹת הקטנטנוֹת להִסתוֹבב בּין רגליהם של עֵינת ובני מִשפּחתה. בּנוסף לבקבּוּקֵי החלב תוֹסיף עֵינת לתפריט של הגוּרוֹת גם פּירוֹת וירקוֹת, וכאשר יתחזקוּ אנחנוּ מקוִוים להעביר אוֹתם לשיקוּם ממש בּאֵזוֹר שבּוֹ הם נמצאוּ. לאחר שיתאקלמו יוּכלוּ לשוּב בּהצלחה אל הטבע.

כּתבתנוּ מיקה טן שדיווחה בּחוֹדש שעבר על ההמלטה המרגשת של סוריני הלביאה, מוֹסיפה כּי החוֹדש חוסנו בּהצלחה הגוּרוֹת הקטנוֹת שקיבּלוּ את השמוֹת סוואנה, סהרה וסמבורו.

השלוֹש קיבּלוּ חיסוּן מרוּבּע, חיסוּן נגד תוֹלעים וגם הזרקה של צ'יפ אלקטרוֹני כּדֵי שניתן יִהיֶה לזהוֹת אוֹתן, וּלאחר החיסוּנים הן נִשקלוּ.

"זֶה אֵירוּע מוּזר מאוֹד וּקצת מלחיץ" אמרה אימא שלהן, סוריני, שעברה את החיסוּנים בּעצמה כּשֶׁהייתה גוּרה קטנה, "פּתאוֹם הִגיע אמנוֹן המטפּל, והוֹציא אוֹתי החוצה לשטח הפּתוּח, שם חיכו בּסבלנוּת ד"ר יִגאל הורוביץ הווטרינר וכל הצוות שלוֹ. ראיתי שכּוּלם מִתרגשים וּמִסתכּלים עליי בּמין מבּט מרחם כּזֶה, והכי מצחיק שהם אמרוּ כּל הזמן 'אֵיזוֹ מתוּקה', 'אֵיזוֹ מקסימה', ממש הִתלהבוּ מִמני. אחרֵי כּמה דקוֹת שלף יִגאל מזרק, ולִפנֵי שֶׁהִספּקתי לִשאוֹג הוּא הִזריק לי זריקה ישר מִתחת לעוֹר. לֹא עברה דקה וּכבר קיבּלתי את הזריקה השנייה, וּבסוֹף זריקה קצת רצינית יותר וּמעט יוֹתר כּוֹאבת.

אחרֵי שֶׁהכּוֹל עבר, הִניחו אוֹתי על מִתקן מצחיק כּזֶה שנִראה קצת כּמוֹ נדנדה, ואז הם אמרוּ שהמשקל שלי  שִׁבעה קילוגרמים ו- 250 גרם".

עכשיו, לאחר החיסוּנים והשקילה, מתחיל תהליך החיבּוּר. המטפּלים מחברים בּין האם והלביאות הקטנוֹת לבֵין שאר הקבוּצה. בּתוֹם התהליך שיִימשך כּמה שבוּעוֹת יצאוּ הלביאות לשטח הפּתוּח של האריוֹת בּספארי, ואז כּוּלם יוּכלוּ לֵיהנות ממתיקותן.