לד"ר אפי שלוֹם,

שמי בּרק ויש לנוּ הרבּה יוֹנים על החלוֹן. מה ההבדל בּין יוֹן ליוֹנה?

תוֹדה

 

 

היי בּרק,

צבעיו של היוֹן בּוֹלטים וּבוֹהקים יוֹתר, והוּא גם גדוֹל יותר מֵהיוֹנה. בּנוֹסף, בּמיוּחד בּתקוּפה זוֹ של האביב וההִתחדשוּת הוּא עסוּק בּמרץ בּחיזוּר וּבגִרגוּר, וניתן לצפוֹת בּיון מחזר אחרֵי בּת זוּגוֹ ולדעת בוודאות מי הוּא מי. לאחר מִכּן הם בּוֹנים קן, כּאשר שנֵיהם מִשתתפים בּמלאכת בנייתו, בּדגירה וּבטיפּוּל בּגוֹזלים.

 

 

לד"ר אפי שלוֹם,

שמי רביד ואני עוֹד מעט בּת עשֶׂר. יש לנוּ בּיִת עִם חצר גדוֹלה, ואני מאוֹד רוֹצה לגדל בּה תרנגוֹלוֹת.

האִם תרנגוֹל נחשב כּחיית מחמד? יש לנוּ כּלב קטן בּחצר, האִם התרנגוֹלוֹת יִסתדרוּ אִתוֹ והוּא אִתן?

מה בּדרך כּלל תרנגוֹלוֹת אוֹהבוֹת לֶאכול וכמה פּעמים בּיוֹם אמוּרים להאכיל אוֹתן?

מחכּה לִתשוּבוֹת.

 

היי רביד,

כּעיקרוֹן מוּתר לך לגדל בּחצר עוֹפוֹת כּגוֹן תרנגוֹלוֹת, זֹאת כּל עוֹד אֵין הפרעה לשכנים. הבּעיה היא שֶׁהתרנגוֹל נוֹהג לִקרוֹא בּקוֹל גדוֹל מוּקדם בּבוֹקר (ואצלוֹ הבּוֹקר יכוֹל לִהיוֹת בּשעה ארבּע, ולִפעמים הוּא יכוֹל להחליט שגם בּשעה שלוֹש אחר הצהריים הִגיע הזמן להִתעוֹרר), והוא עלול להפריע את מנוּחת השכנים. יש לקחת את זֶה בּחשבּוֹן. אִם אתם גרים בּקיבּוּץ אוֹ בּמוֹשב אוֹ אִם החצר מרוּחקת מֵהשכנים, קרוב לוודאי שיִהיוּ לכם פּחוֹת בּעיוֹת אִתם. בּמִקרֶה שתרנגוֹלים אוֹ בּעלי חיים אחרים מפריעים לִמנוּחת השכנים הם רשאים לדרוש מִכּם לפנוֹת אוֹתם, ואִם לֹא תעשׂוּ כּך – העירייה חייבת לְהרחיקם. כּמוּבן שאתם יכוֹלים להִסתפּק בּתרנגוֹלוֹת ללֹא תרנגוֹלים, ואז הבּעיה העיקרית אינה קיימת.

בּעיה נוֹספת עלולה לִהיוֹת עִם הכּלב שעשׂוּי לִראוֹת בּתרנגוֹל עיסוּק משעשע וּלרדוף אחריו ולהטרידו. זֶה תלוּי בּכּלב ותלוּי בּתרנגוֹל. פּעמים רבוֹת השילוּב מצליח, והכּלב אינו מטריד את התרנגוֹל. בּנוֹסף, לתרנגוֹל יש יכוֹלת תעוּפה וּמקוֹר חזק, והוּא יכוֹל גם להגן על עצמו אוֹ לִברוֹח. אבל אִם הכּלב מציק לתרנגוֹל ורוֹדף אחריו כּל הזמן, לֹא ניתן להחזיק אותם יחד.

את התרנגוֹלים מאכילים בּתערוֹבת מיוּחדת שאפשר לִרכוש עבוּרם בּחנוּיוֹת של בּעלֵי חיים. בּנוֹסף הם אוֹכלים מעט ירק וּמעט לחם. הם אוֹכלים לאוֹרך כּל היוֹם ארוּחוֹת קטנוֹת. בּלילה הם ישנים. חשוב לֹא לִשכּוֹח לתת להם גישה חופשית למיִם טריים תמיד.

 

שלוֹם ד"ר אפי,

קראתי בּחוֹדש הקוֹדם את הכתבה על העכּביש - הצמירן המפוּספס. אני בּת 12 ולֹא מפחדת מעכבישים. אתמוֹל ראיתי עכּביש על הקיר. הם נמצאים בּפּינוֹת של הקיר ולִפעמים קוֹפצים אוֹ סתם עוֹמדים בּלי לזוּז. האִם הם יכוֹלים להזיק אוֹ לעקוֹץ אוֹתי? הצבע שלהם שחוֹר, אפוֹר וחוּם.

תוֹדה

סתיו

 

 

שלוֹם סתיו,

כּל הכּבוֹד לך שאת לא מפחדת מעכבישים, מה גם שבּאמת אֵין סיבּה לפחד מֵהם. רוֹב עכבישי ארץ יִשְׂראל חברוּתיים ואֵינם מסוכנים, עוֹקצים אוֹ מזיקים. הם מפחדים וחוֹששים מִבּנֵי האדם הרבּה יותר מאשר אנחנוּ מֵהם. ניתן להִתבּוֹנן בּהם ולִלמוֹד עלֵיהם ולֹא כּדאי להציק להם וּלגעת בּהם. בּסך הכּוֹל הם גם טוֹבים לסביבה כּיוון שֶׁהם ניזוֹנים מחרקים אשר חלקם עוֹקצים וּמזיקים, כּגוֹן יתוּשים וּזבוּבים. העכּביש שאת מתארת הוּא עכּביש קפצן, שאֵין בּוֹ כּמוּבן שוּם סכּנה, ויתרה מִזֹאת, בּתקוּפת החיזוּר הוּא נוֹהג לִרקוֹד בּפנֵי זוּגתוֹ וּמעניק מוֹפע יפֶה. בּכל מִקרֶה – כּל עוֹד לֹא נוֹגעים בּהם – העכבישים בּהחלט נוֹשֵׂא מעניֵין לִצפייה.