לד"ר אפי שלוֹם,

יש לנוּ בּגינה שנֵי ארנבוֹנים שגרים בּבית עץ קטן עִם חצר קטנה וּמוּגנת.  הם עוֹשִׂים את צרכֵיהם על מצע הקש שבּבֵיתם הקטן. קראתי פּעם שאפשר

להרגיל אוֹתם לעשׂוֹת את צרכֵיהם בּפינה מסוּימת. אשְׂמח לדעת.

תוֹדה רבּה,

נויה

היי נויה,

על אף שלֹא רבים מודעים לזֶה, הארנבוֹן הוּא בּעל חיים מאוֹד מאוֹד אינטליגנטי, שבּעזרת טיפּוּל נכוֹן וּתזוּנה נכוֹנה יכוֹל האריך ימים.

יש לי בּמִרפּאה ארנבוֹן שאני מטפּל בּוֹ והוּא כּבר בּן 16 שנים!

בּדומה לחתוּל העוֹשֶׂה את צרכיו בּארגז חוֹל ושוֹמר על היגיֵינה, כּך ניתן להרגיל גם את הארנבוֹן.

כּל מה שצריך הוּא לנקוֹת הֵיטב את רצפת הבּיִת של הארנבונים, וּלהעמיד בפינה ארגז לִצרכים (כּמוֹ של חתוּל) וּבתוֹכוֹ מצע סוֹפג של נסוֹרת אוֹ נסוֹרת דחוּסה. הארנבוֹנים יעשׂוּ שם את צרכֵיהם, ורצפת הבּיִת תִישאר נקייה. חשוּב שלֹא למלא את הבּיִת בּקש, כּי אז יִהיֶה להם קשֶׁה להבחין הֵיכן השירוּתים.

כּמוֹ שֶׁהִזכּרתי, תזונת הארנבוֹנים חשוּבה מאוֹד לאוֹרך החיים שלהם ולאֵיכוּתם, וּלבריאות הַשיניים שלהם. הם צריכים לאכוֹל תערוֹבת מסחרית, חציר בּקיה, אספּסת אוֹ תִלתן, וּמעט ירקוֹת לתוֹספת ויטמינים.

ד"ר אפי שלוֹם,

הייתי עִם אחיי והוריי בים, ופגשנוּ שם הרבּה מאוֹד מדוּזוֹת. מה הסיבּה שֶׁהמדוּזוֹת מגיעוֹת דווקא בּקיִץ? יש מדוּזוֹת שאפשר לגעת בּהן ולֹא להיצרב? ועוֹד שאלה: האִם קיפודי ים מסוּכּנים מאוֹד? מה קוֹרֶה אִם בּטעוּת נדקרים מֵהם?

תוֹדה

אביתר

היי אביתר,

אכן תחילת הקיִץ היא העונה שבּה המדוּזוֹת מגיעוֹת לחוֹפֵי ארצנוּ.

המדוּזה הנפוֹצה בּחוֹפֵי ארצנוּ נקראת חוטית נוֹדדת, והיא בּכלל לֹא שייכת לים התיכוֹן וּמקוֹרה בּים סוֹף. היא הִגיעה לאחר שחפרוּ את תעלת סואץ וּבעצם חיבּרוּ את ים סוף לים התיכוֹן.

לקח לה כּמעט 100 שנים להִתבּסס בּים התיכוֹן, ואני זוֹכר שבּילדוּתי היוּ מעט מאוֹד מדוּזוֹת בּחוֹפֵי הארץ.

כּעיקרוֹן המדוּזוֹת חיוֹת בּלב ים, ושם הן גם מִתרבּוֹת; אבל בּחודשים החמים, בּעקבוֹת שינוּיים בּזִרמֵי המיִם הן מגיעוֹת בּהמוֹנֵיהן לקִרבת החוֹפים.

יש באוקיינוסים מינֵי מדוּזוֹת שניתן לגעת בּהן, אבל לֹא בחוטית הנוֹדדת שלנוּ, עדיף לֹא להִתקרב אליה ולֹא לגעת בּה.

בנוגע לקיפודי הים, הם לֹא מסוּכּנים מאוֹד' אבל אִם בּטעוּת נדקרים מֵהם הבּעיה העיקרית היא שקצֶה הקוֹץ שלהם נִשבּר ונִשאר בּעוֹר ואז נוֹצרת בּעצם תגוּבה דלקתית לגוּף הזר הזֶה. זֶה כוֹאב ויש גם חום, אך בדרך כּלל לֹא יותר מִזֶה.

בּמִקרים קיצוניים יש תגוּבה אלרגית חזקה יוֹתר, ואז צריך לפנוֹת לעזרה רפוּאית.