כּאן קוֹל "ילדֵי טבע הדברים" מֵהספארי, שלוֹם רב לכוּלם!

הִנֵה החי-דשות לחוֹדש יוּלי כּפי שנִמסרוּ מֵהספארי.

כּתבנוּ מיכה מוד מדווח כּי לפני כחוֹדש הִגיעה לבֵית החוֹלים לחיוֹת בּר של הספארי ורשוּת הטבע והגנים עוֹפרת יחמוּר בּת שמוֹנה ימים בּלבד.                                            עוֹפרת היחמוּר הִגיעה לטיפּוּל חירוּם בּבֵית החוֹלים.

שלֹא כּמנהגו, מיהר ד"ר יִגאל הורוביץ, וטרינר הספארי וּמנהל בּית החוֹלים, לשחרר אותה מִבּית החוֹלים מיד לאחר הטיפּוּל, כדֵי שֶׁהפּקחים יוּכלוּ להשיב אותה לעדר.

מאז נוֹלדה הייתה עוֹפרת היחמוּר, החיה בּגרעין רבייה בּחי-בּר כּרמל, צמודה לאִמה. בּאחד מִן הימים, בּשעוֹת הבּוֹקר, הִבחינוּ הפּקחים בּחי-בּר כּי העופרה אֵינה חשה בּטוֹב. לאחר בּדיקוֹת מקיפוֹת וצילוּם רנטגן הִתבּרר כּי העופרה סוֹבלת משבר בּרגלה הימנית האחוֹרית. בּניגוּד לִשאר בּעלֵי החיים שמגיעים לטיפּוּל וּלאשפּוּז ממוּשך, העופרה הקטנה טוּפּלה, גובסה ובתוֹך שעוֹת אחדוֹת חזרה אל אִמה ואל העדר בּחי-בּר.

 

יחמוּר פּרסי הוּא בּעל חיים המצוי בּסכּנת הכחדה חמוּרה, ועל כּן הָיה חשוב כּל כך להחזיר את העופרה בִּמהרה לחי-בּר. הפּקחים וצוות בּית החוֹלים חששוּ שאִם תִישאר זמן רב מדיי בּאשפּוּז היא עלוּלה להידחות על ידֵי העדר.

מיכה מוד מוֹסיף וּמוֹסר שבּקרוב תחזוֹר העופרה לבדיקה וּלמעקב בּבֵית החוֹלים לחיוֹת בּר.                                                                                                       

כּתבנוּ מיצו מח מספּר לנוּ על מִקרֶה יוֹצא דוֹפן ורִאשוֹן מסוגו בּחצר האליגטורים שבּספארי. האליגטורים נמצאים בּדרך כּלל בּבּרֵיכה שלהם, נחים, שׂוֹחים ורק מדֵי פּעם מציצים ויוֹצאים החוּצה ולֹא מעוֹררים הִתרגשוּת גדוֹלה. יום אחד, כּאשר האליגטוֹר הזכר הוֹציא את רֹאשוֹ מן המים, הִבחין רוֹני מכנס, רֹאש ענף זוֹחלים, בּמשהוּ שוֹנֶה וּקצת מוּזר. על רֹאשוֹ של האליגטור, מעל עֵינוֹ השמאלית, נבט צמח מיִם קטן.

רוֹני לֹא האמין למראה עֵיניו, וקרא לכל המטפּלים וגם לצלם טיבור יגר שמיהר לִשלוֹף את מצלמתו וּלצלם את האליגטוֹר המשוּנֶה (כּדֵי שגם אתם תוּכלוּ לִראוֹת אוֹתוֹ).                                                                                                                      "אֵיך זֶה קרה?" שאלוּ כּוּלם את רוֹני בּתמיהה, ורוֹני שנִראה משוּעשע בּמִקצת השיב כּי כּכל הנִראֶה מעט בּוֹץ שנִכנס לתוֹך קפלוּלי העוֹר של האליגטוֹר וּתנאים טוֹבים של מיִם אפשרוּ לשתיל הקטן לנבּוט דווקא שם. מאז אוֹתוֹ יוֹם מגיעים כּוּלם, ילדים וּמבוגרים, וּמבּיטים בּוֹ בּהִשתאוּת.

רוֹני  הוֹסיף ואמר: "אני מניח שבּקרוֹב יִיבּוֹל הצמח החביב ולֹא יִהיה לוֹ זכר, אבל עד אז אפשר לֵיהנות מֵהמראֶה המלבּב הזֶה".

וּלסיוּם, כּתבנוּ העסוּק מינוֹ לד מספּר בּהִתרגשוּת כּי לאחרונה נוֹלדוּ בּספארי שני קוֹפֵי מקוק זנב-אריֵה נדירים בּיוֹתר.

שתֵי הנקבוֹת, יוּבל בּת ה- 12 ואפרת בּת החמש המליטו בּהפרש של יוֹם אחד זוֹ מִזוֹ.

המטפּלים של הקוֹפים שָׂמחוּ מאוֹד, אחרֵי שבּמשך תקוּפה ארוּכּה של כּמעט ארבּע שנים הם הִמתינוּ להמלטוֹת בּחצר.                                                                                 עכשיו, כשזֶה סוֹף-סוֹף קרה, אפשר לִנשוֹם לִרווחה. מקוקי זנב-אריֵה, אוֹ כּפי שֶׁהם נקראים גם מקוקי הרעמה, חיים בּאֵזוֹר הוֹדוֹ והם נחשבים לבעלי חיים בּסכּנת הכחדה. בּטבע נוֹתרוּ מֵהם כּ- 3,000 פּרטים בּסך הכּוֹל, שזֶה כּמוּבן מצב חמוּר מאוֹד.                              הסיבּה לכך היא הרס בּתֵי הגידוּל שלהם כּתוֹצאה מִכּריתת יערוֹת בּשל הפיכתם לאזוֹרים חקלאיים וליישוּבים לאדם.

מינוֹ לד מדווח שהשמחה בּספארי גדוֹלה. החצר שוקקת חיים, כּל הקוֹפים רוֹצים לגעת בּגוּרים וּמִתייחסים יפֶה מאוֹד לאימהוֹת. הם אפילוּ רוֹצים לִהיוֹת חברים שלהן יותר מִמה שרצוּ לִפנֵי כן.

אפרת, לדוּגמה, שֶׁהייתה נקבה נחוּתה בּקבוּצה, הפכה בּבת אחת לִנקבה אהוּבה וּרצוּיה. כּכה זֶה כּשיש תינוֹק קטן, כּוּלם רוֹצים לִהיוֹת בּחברתוֹ. יש בּחצר גם כּמה נקבוֹת שלֹא המליטו, וגם הן רוֹצוֹת לִהיוֹת קרוֹבוֹת לאימהוֹת הממליטות כּדֵי לִלמוֹד מהן אֵיך לטפּל בּגוּרים, וכך לִרכוש ניסיוֹן לעתיד.