כּתבתנוּ מינִי תקע סיפּרה שבּהתחלה הגיחה רגל אחת, וכבר אז נִראה שיש בּעיה ומשהוּ לֹא מִתקדם נכוֹן. בּשלב הזֶה קרא איציק פרנקו, רֹאש מחלקת הפּילים והג'ירפות, לווטרינר הספארי ד"ר יִגאל הורוביץ. קצת לאחר מִכּן יצאה גם הרגל השנייה של הג'ירף, שֶׁהחליט להגיח לעוֹלם דווקא בּשעת אחר צהריים מוּקדמת.
"לרוֹב אנחנוּ לֹא עדים להמלטוֹת של בּעלֵי החיים בּספארי", סיפּר איציק פרנקו בּהִתרגשוּת. רוֹב ההמלטוֹת מִתרחשוֹת בּלילה אוֹ בּשעוֹת הבּוֹקר המוּקדמוֹת, וכאשר המטפּלים מגיעים למקוֹם הם מגלים גוּר שנוֹלד שעוֹת אחדות לִפנֵי כן.
הפּעם, אומרת מיני, זֶה היה שונה. צוות המִרפּאה עקב בּדריכוּת אחר הִתקדמוּת ההמלטה, אוּלם לאחר כּחצי שעה נִראה שֶׁההמלטה לֹא מִתקדמת כּמצוּפּה (אוּלי הגי'רפה הרגישה שמשהוּ לֹא בּסדר, ולכן בחרה להמליט בּאוֹר יוֹם?...).
לאחר כּחצי שעה החליט ד"ר הורוביץ שֶׁהִגיע הזמן להִתערב ולקחת חלק פּעיל בּהמלטה של דִקלה, ג'ירפה בּת שבע שזוֹ ההמלטה השנייה שלה.
לאט וּבִזהירוּת הוכנסה דִקלה ל”אזוֹר הצר”, מקוֹם שאוֹתוֹ היא מכירה הֵיטב ואף אוֹהבת להיכּנס אליו. האזוֹר הצר הוּא מקוֹם האימוּן היוֹמי שלה ושל חברוֹתיה. הן מוּכנסוֹת לשם כּדֵי לִלמוֹד לציֵית להוֹראוֹת של המאמנוֹת. האימוּן נוֹעד להפחית את המתח שלהן, וגם לאפשר לטפּל בּהן בּדרך נינוֹחה.
כּאשר נִכנסה דִקלה לאזור הצר, ניגש ד"ר הורוביץ, והחל לסייע לה. מיד כּשבּדק אוֹתה הוּא הבין כּי הגוּר שלה נִמצא בּמצב בּעייתי - רגליו היו כרוכות סביב רֹאשוֹ, והפוּכוֹת מֵהרגיל בּהמלטה. לאחר שסוֹבב את הוולד החל הווטרינר לִמשוֹך אוֹתוֹ בּזהירות, אך תוֹך הפעלת כּוֹח רב.
וכך, בּמשך קרוֹב לחצי שעה הוּא משך וּמשך וסוֹבב אוֹתוֹ לכיוון המתאים. במשך דקות ארוּכּות לֹא היה בּרוּר אִם הוּא נוֹתר בּחיים. האִם הוּא נוֹשם אוֹ שמא לֹא שָׂרד? אלא שכּכל שֶׁההמלטה הִתקדמה, ורֹאשוֹ כּבר יצא החוצה, הם הִבחינוּ כּי הוּא מזיז את אוזניו והוּא בּחיים!
ההִתרגשוּת הייתה רבה והלחץ רב אף יוֹתר, אבל אז הוּא נפל על הקרקע מִגוֹבה של מטר ו-80 סנטימטרים (גוֹבה של אדם מבוגר), הרים את רֹאשוֹ, והאם הצעירה מיהרה ללקק וּללטף אוֹתוֹ.
שעה לאחר מִכּן הוּא כּבר עמד על רגליו, וּלאט לאט החל להִסתוֹבב בּחצר הקטנה שמשמשת בּתקוּפוֹת כּאלה למלוֹן היוֹלדוֹת של הג'ירפות בּספארי. השמחה גברה כּאשר הקטן החל לינוק מאמוֹ, והוא נִראה חזק וּבריא.
כּעת, ימים לאחר היוולדו, הג'ירפון מִסתוֹבב בּחצר וּמרגש את כּל מי שצוֹפֶה בּוֹ. ללֹא ספק השלב הקריטי עבר בּשלוֹם, ואז הִגיע הזמן לכנס את ועדת השמוֹת של הספארי לִבחירת שם ליוֹרש העצר. בּספארי, כך מדווחת מיני, מקוּבּל לתת לגוּרים שמוֹת שמתחילים בּאוֹת הרִאשוֹנה של שם אִמם. בּמִקרֶה הזֶה בּאוֹת ד'. מִתוֹך אלפֵי השמוֹת שֶׁהִגיעוּ אל הספארי דרך הפייסבוק, הטלפוֹנים והמיילים עלוּ לשלב הגמר שלוֹשה שמוֹת: דבש, דאקטארי ודוליטל. דאקטארי הוּא דוֹקטוֹר בסוואהילית, ונִראה לוועדה שֶׁהשם הזֶה מתאים לגוּר מִשוּם שכּך אפשר לִלמוֹד על מי שֶׁהִציל אוֹתוֹ, הדוֹקטוֹר של הספארי. אוּלם לבסוֹף הוּחלט שֶׁהשם שיינתן לוֹ הוּא דוליטל, על שם הווטרינר הידוּע שנהג לשׂוֹחח עִם מטופליו, החיוֹת, וזֹאת גם כּמחווה לדוליטל של הספארי שסייע לדִקלה בהמלטתה ועזר לה להביא לעוֹלם ג'ירפון יפה וּמתוֹק שכּבר מִתנשא לגוֹבה הבּלתי ייאמן של מטר ו-90 סנטימטרים. "שיו, אני לֹא מאמינה" קראה מיני, "מטר ו-90?, אני כּזֹאת נמוּכה לידוֹ... ממש מיני מיני".
סיפּוּר מרגש אחר שאירע החוֹדש קשוּר בּטיפּוּל ייחוּדי שאירע בּבית החוֹלים לחיוֹת בּר.
לבית החוֹלים הִגיעה שקנאית שנִפגעה בּטבע. בּגוּפה הִתגלוּ הרבּה מאוֹד קליעים קטנים של רוֹבֶה ציִד. אבל הבּעיה העיקרית שלה הייתה שֶׁהיא הייתה חוֹלה בּאנמיה. אנמיה היא מחלה שמי שיש לוֹ אוֹתה, חסרוֹת לוֹ הרבּה כּדוּריוֹת דם אדוּמוֹת – הנוֹשְׂאוֹת את החמצן בּדם לכל אזוֹרֵי הגוּף. כּתבנוּ מיחוֹ לה הִגיע לבית החוֹלים ודיווח כּי בּעקבוֹת האנמיה השקנאית הייתה חלשה מאוֹד וכִמעט לֹא רצתה לאכוֹל.
צוות בּית החוֹלים לחיוֹת הבּר החליט לטפּל בּה בּדרך מיוּחדת. לחדר הטיפּוּלים של בּית החוֹלים הוּבא שקנאי גדוֹל, שגם הוּא שהה בּאוֹתה תקוּפה בּבית החוֹלים אלא שמצבוֹ היה טוֹב מאוֹד. הוּא היה חזק וגדוֹל, ווטרינר הספארי החליט לקחת מִמנוּ מנת דם וּלערוֹת (להחדיר) אוֹתה לשקנאית החוֹלה.
השקנאי טוּשטש ונִלקח דם, שלאחר מִכּן הוּעבר בּאינפוּזיה לגוּפה של השקנאית. יוֹם לאחר תרוּמת הדם השקנאית כּבר הייתה הרבּה יוֹתר חזקה, והמטפּלים שָׂמחוּ לגלוֹת שֶׁהיא גם החלה לאכוֹל. כּעת ממתינים בּבית החוֹלים שֶׁהיא תתחזק ותוּכל לשוּב אל הטבע.