לאחרוֹנה הִגיעוּ שני טמרינים קֵיסריים לספארי. החוֹדש הם יצאוּ לרִאשוֹנה לחצר החדשה שלהם והִלהיבוּ את כּוּלם.

כּתבנוּ מיכה דש מספּר כּי ההִתלהבוּת קשוּרה בּעיקר לעוּבדה שֶׁהקוֹפים האלוּ נִראים כּמוֹ רס"ר צבאי. הם קטנים יחסית, וּמעל שְׂפתם העליוֹנה מִשתרבּב שָׂפם ארוֹך וּמרשים.

השפם המרשים הביא את החוֹקרים להעניק לקוֹף הזֶה את שמו טמרין קֵיסרי, על שמו של קֵיסר גרמניה וילהלם השני. בּספארי החליטוּ להִשתעשע וקראוּ לשני הקוֹפים התאוֹמים דוד ואלכס, על שמם של שני עוֹבדֵי הספארי, תאוֹמים, שאחד מֵהם מִתפּאר בּשָׂפם ארוֹך בּדוֹמֶה לשפמם של הטמרינים.

הטמרינים הקיסריים חיים בּקבוּצוֹת של שניים עד שמונה פּרטים (אם כי לפעמים נצפו בטבע קבוצות גדולות יותר, של עד 15 פּרטים) בּקבוּצה חיים כמה פּרטים שֶׁהם בּוֹגרים מינית, בּמיוּחד שני זכרים. הפּרטים בּקבוּצה מדורגים על פּי מין וגיל, כּאשר הנקבה המבוּגרת בּיוֹתר היא בּמעמד הגבוֹה בּיוֹתר. שני הזכרים מסייעים בּהמלטה ועוֹזרים לגדל את הצאצאים, שאר הפּרטים הצעירים יוֹתר עוֹזרים בּסחיבת הגוּרים. כּמוֹ מרבּית הקוֹפים, גם הטמרינים עוֹסקים שעוֹת רבּוֹת בגרומינג - ליטוּף הדדי שמחזק את הקשר בּין הפּרטים בּקבוּצה.

ההֵיריוֹן של הטמרינים נִמשך כּשלוֹשה חודשים וחצי. בּמהלך ההֵיריוֹן מִשקלה של הנקבה עולה ב-20 אחוז וּלמשקלו של הַזכר נוספים כּעשרה אחוזים, אוּלי כּהִזדהוּת של הזכר עם מצבה של הנקבה. אוּלם יש להניח שֶׁהסיבּה האמיתית לכך קשוּרה בּעוּבדה שעל הזכר מוּטלת משִׂימת סחיבת הגוּר לאחר ההמלטה, והוּא נִדרש לכוֹח רב יוֹתר. הנקבה מניקה את הגוּרים, וּבסיוּם מלאכת ההנקה היא מוֹציאה את לשוֹנה הארוּכּה וּמסמנת לזכר כּי הִגיעה העת לקחת מִמנה את ילדיה.

הטמרינים חיים בּיערוֹת טרופיים בּדרוֹם-מִזרח פּרו, צפוֹן-מערב בּוֹליביה, וצפוֹן-מערב בּרזיל. הם ניזוֹנים מִפּירוֹת, פּרחים וצוּף של מינים שוֹנים של עצים. מִשקלם הנמוּך מאפשר להם להגיע גם לִקצוֹת ענפים דקים שקוֹפים אחרים לֹא יכוֹלים להגיע אלֵיהם. את החלבּוֹן הם משיגים מאכילת חסרֵי חוּליוֹת, כּמוֹ חגבים, חיפּוּשיוֹת, פּרפּרים, עכבישים וּנמלים. הם גם אוֹכלים שרף עצים מִפּציעוֹת על עץ שיוֹצרים בּעלֵי חיים אחרים, כּמקוֹר לפחמֵימוֹת וּלמינרלים אחרים, וגם אוֹכלים בּעלֵי חוּליוֹת קטנים כּמוֹ לטאוֹת, אילניות וּבֵיצֵי ציפּורים. עוֹפר מטלון, מנהל מחלקת הטוֹרפים בּספארי סיפּר כּי בּגנֵי חיוֹת משלימים את התזוּנה שלהם עִם ג'לי מיוּחד שמגיע כּאבקה וּמהווה תחליף לִשׂרף העצים.

דוד ואלכס שֶׁהִגיעוּ מגן החיוֹת אולומוק שבּצ'כיה, מִסתגלים כּעת לחצר החדשה הפּתוּחה והיפה שלהם. מקוּבּל בּגנֵי חיוֹת להחזיק שני זכרים, ויִיתכן כּי בּעתיד נביא לספארי גם נקבה כּדֵי שיוּכלוּ להִתרבּוֹת.

כּתבתנוּ מיטי פל מספּרת כּי מזה שלוֹש שנים הפּילה מותק עוֹברת אימוּן יוֹמיוֹמי עִם הפילות האחרוֹת בּחצר. היא למדה בּמהלך השנים להרים את רגליה וּלאפשר למטפּלים הצמוּדים ולמאמנוֹת לטפּל בּהן. תהליך האימוּן אפשר למטפּלים לסייע למוֹתק בּטיפּוּלים רפואיים ללֹא טִשטוּש והרדמה, כּפי שֶׁהדבר נעשה בּעבר, לִפנֵי שֶׁהחלה תקוּפת האימוּן. האימוּן נעשׂה דרך קיר אימוּן מיוּחד שמאפשר לפילים לקבּל טיפּוּל, אבל גם מגן על המטפלים מפני הפּילים.

מִכּיוון שמותק סוֹבלת תמיד מִבּעיוֹת רפואיות וּמִפּצעים, נהגוּ המטפּלים בסיוען של מטפלוֹת אלטרנטיביות לִמרוֹח על כּפּוֹת רגליה מִשחה מיוּחדת שרקחוּ עבוּרה ובשיתופה. מותק בּחרה בּעצמה את המרכּיבים של המִשחה, כּאשר בּבית הלילה שלה פּוּזרוּ כמה תמציות רֵיח שהופקו מִצמחים. התמציות שנִבחרוּ למִשחה היוּ רק אלוּ שמותק עצרה לידן לאחר שֶׁהריחה אוֹתן וניכּר שאהבה את ריחן. מאחר שהפילות מטפלוֹת בּעצמן, המטפּלוֹת הכינוּ עבוּרה את המִשחה, הִכניסוּ אוֹתה לבוֹר בּחצר, וּמותק שטיילה בּחצר, מצאה את הבּוֹר, הכניסה את החדק שלה לתוכו, לקחה מֵהמִשחה וּמרחה על רגלה הפגועה.

גיא דנון המטפּל סיפּר כּי בּתקוּפה האחרוֹנה, מִכּיוון שמצב רגלה החריף, עטפוּ אוֹתה המטפּלים בּמשחוֹת, בּאנטיבּיוֹטיקה ועוֹד. בּמהלך הימים הללוּ המטפּלים לֹא משוּ מִמנה, והיא נתנה להם להִתקרב אליה ללֹא סוֹרגים וקיבּלה בּרוֹגע את כּל הטיפּוּלים שלהם נזקקה.

הנהלת הספארי וכל העוֹבדים נִרתמוּ לסייע למוֹתק במצוקתה, ורכשוּ עבוּרה מִשטח גוּמי מיוּחד לרִצפּת בּית הלילה שלה שיקל על הרגל בּלחץ מִשקלה, וכן מִזרן עבֶה שעליו תוּכל להישען. המטפּלים דאגוּ להכניס את רגלה לתוֹך אמבּטיה של פולידין, מי מלח וחוֹמרים טִבעיים שונים, וּבהדרגה הִגיעוּ לשלב שבּוֹ עמדה קרוֹב לשעה כשרגלה טבוּלה בּנוֹזלים הרפואיים.

מיטי דיוּוּחה כּי בּאחת הבּקרים מותק נִמצאה מתה בּבית הלילה שלה. למרות כּל המאמצים, הפּצעים והדלקוֹת הִכריעוּ את גוּפה. מטפליה הצמוּדים הִגיעוּ כדי להיפּרד מִמנה. בּקרב מטפלֵי הספארי הייתה תחוּשה של צער גדוֹל, ורבּים מֵהמטפּלים בּכוּ כּאשר שמעוּ שֶׁהפּילה הוותיקה שהִכּירוּ בּשנים האחרוֹנוֹת אֵיננה עוֹד. אבל כּמעט כּוּלם חשבוּ שמותק הייתה חוֹלה מאוֹד והסבל שלה היה רב. "עכשיו" אמר גיא המטפּל, "היא כּבר לֹא תִסבּוֹל, וזוֹ הקלה".

מותק נִקבּרה בּקצה השטח האפריקני הפּתוּח.