תפריט ראשי

טבע הדברים

ילדי טבע הדברים

שלוֹם חברֶה,

לִפנֵי כּמה ימים הִתקשר אליי אחד מילדי טבע הדברים וסיפּר לי שֶׁהוּא בן 12, והוא ראה ילדים מִתעללים בּחתוּל, והוּא לֹא ידע מה לעשׂוֹת. "הִרגשתי שאני מוּכרח להִתערב" הוּא אמר, "אבל הם היוּ חמישה ילדים, והם היוּ יוֹתר גדוֹלים מִמני, ואם הייתי מִתערב הם היוּ פּשוּט מרבּיצים לי, ואוּלי אפילוּ זוֹרקים עליי את החתוּל".

"אז מה עשִׂית?" שאלתי אוֹתוֹ, "הרֵי אתה אוֹמר שמצד אחד רצית להִתערב, וּמִצד שני – חששת".

"צִלצלתי לאחי הגדוֹל, שֶׁהִגיע לשם בּתוֹך כּמה דקוֹת (אנחנוּ גרים ליד), וּכשֶׁהם ראוּ אוֹתוֹ (הוּא קצין בגולני) הם מיד בּרחוּ, אף על פי שֶׁהם היוּ כּמעט בּגוֹדל שלוֹ... ו... שכחתי, הוּא גם בּא עִם הכּלב שלוֹ. יש לוֹ כּלב זאב גדוֹל..."

"עכשיו הבנתי. אז מה השאלה?" שאלתי – "הרֵי ניצחתם בּקרב, לֹא?"

"הפּעם כן" הוּא אמר, "אבל מה אעשֶׂה בּפעם הבאה אִם אחי לֹא יִהיֶה בּביִת, ונגיד שאני אפילוּ לֹא אֶהיֶה קרוֹב הבּיתה? אתה הרֵי יוֹדע שֶׁיש חברֶה שמִסתוֹבבים עִם סכּינים, ואפילוּ בּלי – הרֵי חמישה כּאלֶה יכוֹלים לחסל אוֹתי בּקלוּת, אז מה אני אמוּר לעשׂוֹת?"

"אני יכוֹל לייעץ לך להִתקשר מיד למִשטרה, אבל אני מאמין שֶׁהשוטרים לֹא יִטרחוּ להגיע. אני יכוֹל לייעץ לך לבקש מִמבוּגרים שנִמצאים בּסביבה לעזוֹר, אולם סביר להניח שמרביתם לֹא יִרצוּ להִתערב וּלסכּן את עצמם, אפילוּ שיִהיֶה להם צר מאוֹד על החתוּל. אך אִם נצא מִתוֹך נקוּדת הנחה שֶׁהמִקרֶה הבּא לֹא יקרה בּימים הקרוֹבים, ונניח שֶׁהם לֹא תמיד חמישה חברֶה יחד – אוּלי כּדאי שתלך לִלמוֹד קראטֶה, אוֹ טאייקוון-דו, אוֹ כּל אמנוּת אחרת של קרב מגע; אני מניח שאז תדע להעריך את היכוֹלוֹת שלך. שם ילמדוּ אוֹתך מתי כּדאי לך להִתערב וּמתי לֹא, ואז תרגיש הרבּה יוֹתר בּטוּח. וזֶה בּכלל טוֹב, כּי זֶה גם ספּוֹרט, זֶה גם מפתח את הבּיטחוֹן העצמי, וּבעיקר – מי שבּטוּח בּעצמוֹ הוֹפך לִהיוֹת אדם טוֹב יוֹתר, וּפחוֹת תוֹקפן מאלֶה שצריכים להִסתוֹבב עִם סכּינים וּלהִתעלל בּחתוּלים כּדֵי להרגיש שֶׁהם חזקים. כּי הרֵי אלֶה שמִתעללים בּבעלי חיים – וּבחלשים מֵהם בּכלל – הם בּדרך כּלל ילדים חלשים שֶׁההִתעללוּת גוֹרמת להם להרגיש חזקים יוֹתר.

מה אתם חוֹשבים?