גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)

לכל אחד מֵאתנוּ יש משהוּ שֶטבוּעַ בּדָמו, משהוּ שֶהוּא נולד אִתו, שֶהוּא לא יכול בִּלעדָיו. יש כּאֵלֶה שֶלא יכולים לשֶבֶת רגע אֶחד בשֶקט, ויש כּאֵלֶה שֶרק תושיבוּ אותם מוּל הטֶלוויזיה, והֵם לא יזוּזוּ מִמקומם כּל היום. יש כּאֵלֶה שֶתמיד קר לָהם, ויֵש כּאֵלֶה שֶלא יכולים לִשמועַ מוּסיקה בּלי להתחיל להִתנועֵעַ, לזוּז, לִרקוד.

כּמו שֶלִבְנֵי האדם, כִּפרטים –  יש תכוּנות מאפיינות, כּך גם לעמים שונים. לְמשל, שַׂמְתם לב שֶרוב אֵלֶה שֶמנצחים בּאליפוּיות העולם בריצה למרחקים ארוּכּים מְקורם מֵאַפרִיקָה, בּעיקר מֵאֶתיוֹפּיָה וקניה? לָמה? כּנִראֶה מפני שהחַיים שם פּיתחוּ בּגוּפם סבילוּת מיוּחֶדת, או אוּלי רֵיאות יעילות בִּמיוּחד, או אוּלי שרירים שֶצורכים פּחות אֶנרגיה כּדֵי לפעול.

בּמֶשך מאות שנים הֶעבירוּ את האפריקנים מִמָקום למָקום בָּעולם כַּעבדים. כּך הֵביאוּ אותם לארצות הבּרית, לאָמֶרִיקָה הדרומית, ואפילוּ לארצות ערב העשירוֹת. מַרבּית תושבֶיהָ של בּרָזִיל הם צאצָאיהם של אלה שֶהוּבאוּ לשם כַּעבדים. קָשֶה לִהיות עֶבד, וּכשֶאֵין לךָ סיבּה לִחיות, כּי מִתנהגים אֵלֶיךָ כּאילוּ הָיית עוד חֵפץ שימוּשי בַּבַּיִת, הדבר הַיחיד שֶנִשאר לךָ הוּא מה שֶיֵש לךָ בַּלֵב. ולַעֲבָדִים הָייתה, למרות הכּאֵב, מוּסיקה בַּלֵב.