כּל אַחת מֵההפסקות היא מִלחֶמת עולם עבוּרו, ולכן הוּא דואֵג לִהיות רוב הזמן לְיד הניקה, רכֶּזת השִכבה, כּי הוּא יודֵעַ שֶכָּל זמן שֶהיא שָׁם, לא יעֵזו לגַעת בּו.

גיתית, אחותו הַגדולה של יוני, רָאתה דֶרך הַחלון את יוני מַגיעַ בְּריצה, וּמרחוק ראתה שְנֵי בָּנים מֵהכּיתה שלו עוצרים, מִסתובבים והולכים לַכּיווּן השני. עוד יום עָבר בּהצלָחה ויוני הגיעַ הבַּיתה בּשָלום. יוני וגיתית חברים קרובים, אֲבָל הוּא כּל כּך הָיה רוצֶה שֶגיתית תִהיֶה אח ולא אחות, כּי לוּ היא הָייתה בֵּן, היא הָייתה יכולה לְהראות לאֵלֶה שֶמציקים לו מה זה להִתגרוֹת בּאחִיהָ הקטן. 

"יוני", היא אמרה לו כשֶנִכנס כּוּלו מִתנשף, "אנחנוּ חַייבים לעשׂות סוף לעניין הַזֶה".


כּשֶהֵם הגיעוּ לַמועדון, הם פּגשוּ את שֵם המדריך. שֵם הִסתכֵּל על יוני, וּכשֶגיתית סיפּרה לו על ההִתעללוּיות שֶאחיהָ עובֵר, הוּא חיֵיך ואמר: "מַצחיק, כּאילוּ שֶסיפּרת לי על הַילדות שלי..." וּשְנֵי האחים שׂמוּ לב שֶבְּעֶצם גם שֵם הוּא לא גדול מְמדים, אֲבָל הוּא נִראָה לָהם ענק עם הַחגורה הזהובה, וּבַדֶרך שבּה הוּא נע.

"גשוּ ליעֵל" הוּא אמר לָהם, "הֵירשמוּ אצלה, והיא תיתֵן לָכם חליפות שֶיַתאימוּ לָכם להיום. בַשיעוּר הבּא נדבּר על כּל הַדברים האחֵרים, כּמו כֶּסף, לְמשל".
רגע, אמר יוני לאחותו, "את יודַעת שלאימא אֵין כֶּסף..."


שֵם הֵבִין שֶיֵש בּעָיה ואמר: "כּשֶאמרתי שֶנדבּר על הכֶּסף, הִתכּוונתי שֶאקבֵּל אֶתכם בּלי כֶּסף, אֲבָל אַתם תעזרוּ לי בּסוף היום לסַדֵר את המועדון וּלהכין אותו לַשיעוּרים של מחר".

שֵם צירף אותם לַקבוּצה שֶרק הִתחילה בשבוּעַ האחרון, וּבמיוחד עבוּרם חזר בִּקצָרה על ההסבֵּר: "בקונג-פו לומדים להילחֵם, גם בּידַיים רֵיקות וגם בּכלי נשק. כּשֶנִלחמים בּידַיים רֵיקות לומדים להִשתמֵש בּכל חלְקֵי הגוּף כדי להִתגונֵן.
סִגנונות רבּים בקונג-פו הִתפּתחוּ בּהשראת בּעלֵי חַיים: נמֵר אֵימתָני, עגוּר עדין, קוֹף פּרוּעַ וּמַצחיק, גְמל שלמה מדוּיק, נַחש מִתפּתֵל ועוד ועוד. בַּסִגנונות של בּעלֵי החַיים  מחקים הלוחמים את הלחימה של החיוֹת ואת האופי שלהן כְּדֵי להילחֵם בּצוּרה טִבעית וַחֲזָקה. סִגנונות החיוֹת מיוּחדים, לִפעמים מצחיקים, אֲבָל עלולים לִהיות  מסוּכּנים".
כּבר בַּשיעוּר הראשון הֶעמיד שם את הַילדים זה מוּל זה, בּלי להִתייחֵס לַשאֵלה אם הַיריבים בּאותו גודל, ואם מדובר בּבן או בּבת.
בּסוף השיעוּר יוני הִרגיש טוב. הוּא הִרגיש שֶהוּא בִּתחילָתהּ של דֶרך חדשה. אמְנם זה לא אומֵר שהגדולים מֵהכּיתה לא ינסוּ להִתעלֵל בּו מחר, אֲבָל הוּא הבין שֶהוּא בַּכּיווּן הנכון.
"יוני" הוּא שמע את שֵם קורֵא לו, "שים לב. אַחד הַדברים הַחשוּבים בּיותֵר בקונג-פו, הוּא הבּיטחון העצמי. אנשים אחֵרים, וּבִמיוּחד ילדים, יודעים להרגיש אם מִי שֶעומֵד מוּלם מפחֵד מֵהם או לא, והבּיטחון העצמי הוּא גורֵם הרתָעה לָאחרים. אני לא מִתכּוון שֶכּבר מחר בַּבּוקר תעמוד מוּלם ותַפגין בּיטחון עצמי בַּידע שֶעדַיין לא רכשתָ, אֲבָל אנחנוּ נעשֶׂה את התרגיל שהמאמֵן שלי עשׂה כּשֶאני הגעתי אלָיו בּאותו מַצב..." הבּעת הפָּנים של יוֹבֵל היית כשל מי שנזכר באירוע שהיה נקודת מפנה בחייו.
מחר בַּבּוקר, בשמונֶה, ממש לִפנֵי תחילת הלימוּדים, כּשֶתִתקרֵב לבֵית הסֵפֶר, אני אבוא עם החליפה שלך קשוּרה בַּחגורת זהב, וכבדֶרך אַגב אקרָא לךָ ואתֶן לךָ את החבילה".
ואכֵן, למחרת בַּבּוקר, כּשֶיוני הגיעַ לבית הספר וה"בִּריונים" הִתקרבוּ אלָיו, הופיעַ שֵם, שבּחוּלצת הטריקו שלו נִראָה כּמו נמֵר שְרירי. "יוני" הוּא קרא והִתקרֵב אלָיו, "האימוּן אתמול הָיה מוּצלח מאוד... הָייתי חַייב לקַחַת את גַיְא הבַּיתה בַּמכונית אחרֵי הקרב שלכם... אַגב, אתה עוד מִתאמֵן בריצה הבַּיתה בּכל יום אחרֵי הלימוּדים?" הוּא הושיט לְיוני את הַחליפה כּשהַחגורה הַזהובה קשוּרה מֵעל, נָתן לו "כּיף", כּמו שְנֵי חברים, קרץ לעברו, והלך...

הייתם צריכים לִראות את הבּעת הפָּנים של שְנֵי הבִּריונים מֵהכּיתה. יוני הֵניחַ את התיק והַחֲליפה על השוּלחן, יצא לסיבוּב ריצה מָהיר סְביב בֵּית הסֵפֶר, ועם הצִלצוּל חזר והִתיישֵב בַּכּיתה.
בּאותו יום לא נִזרקוּ עלָיו, משוּם מה, כּדוּרֵי נייר... אך בַּהפסקות הוא הִמשיך להִסתובֵב בּקִרבָתהּ של הניקה הרכֶּזת, כּדֵי לא לשנות כּלוּם מִמִנהָגו. זה שֶהֵם יודעים שֶהוּא לוחם קונג-פו מנוּסֶה לא אומֵר שֶהוּא צריך לשנות משהוּ משגרת יומו...
וּבסופו של יום הלימוּדים לָקַח יוני את חליפת הקונג-פו שלו, וּפרץ בּריצה מהירה לכיווּן הבַּית.
גיתית, שֶהִסתכּלָה דֶרך החלון, הִבחינה שֶאף אֶחד לא רץ בּעִקבותָיו...

בַּמִסגֶרת
מה המַטָרה בּלימוּד קונג-פו?
בקונג-פו לא לומדים רק אֵיך לִהיות לוחמים חזקים, מהירים וקטְלניים, אלא גם אֵיך לִהיות אנשים טובים יותֵר: אֵיך להִתנהֵג ואֵיך להימנע מִלהיכּנֵס לַצרוֹת. לוחם קונג-פו אמיתי לְעולם לא יִתנהֵג בּבִריונוּת, לא יַרבּיץ סתם, ולא ינַסֶה לִפגועַ בקטן או בחלש ממנוּ. לוחם קונג-פו אמיתי יעזור לחלשים ויִימנע מֵהִתנהגוּת אלימה, גם כּאשר הוּא כּועֵס מאוד וחושֵב שֶהוּא צודֵק. לוחם קונג-פו אמיתי תמיד יִשאף לִמצוא את דֶרך השלום ולא את דֶרך האלימוּת.