גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)

דידי השקנאי ניסה להמריא, אבל משהוּ כּבד מאוֹד החזיק אותו צמוּד לִפנֵי הים, וגם היה לוֹ קשֶׁה מאוֹד לִנשוֹם. הוּא הִסתכּל ימינה, על אחיו ניסו, וּממש לֹא זיהה אוֹתוֹ. ניסו, שֶׁהיה תמיד לבן כּמוֹ שלג, היה עכשיו שחוֹר כּמוֹ הלילה, ודידי ידע שכּבר לֹא לילה, כּי השמש זרחה, וכי הוּא הִרגיש צוֹרך עז להמריא שוּב, לעוף מעל המצוק וּלחפּשׂ דגים. בּעצם, הוּא גם היה רעב מאוֹד...

"היי, דידי", הוּא שמע את ניסו קוֹרא לוֹ, "ראית כּמה אתה שחוֹר? ואתה יוֹדע מה, אני לֹא מצליח להזיז את הכּנפיים, ואני מרגיש כּל כּך כּבד, וקשֶׁה לי לִנשוֹם, ו... הסתכּל סביב, כּל המיִם הכּחוּלים שלנוּ הם כּעת מיִם שחוֹרים, ויש להם כּזֶה מין רֵיח... דידי, אני חוֹשב שיש לנוּ בּעיה..."


"יש גם נפט מִתחת לאדמה בּיבשה, אבל רק בּמקוֹמוֹת שֶׁבּהם היה פּעם ים, כּי הנפט נוֹצר מִשאריוֹת של בּעלֵי חיים ימיים שנרבדו (שהצטברו בשכבות) על קרקעית הים, ושהוּ שם מיליוני שנים בּלחץ חזק מאוֹד. לכן סביר הרבּה יותר לִמצוֹא נפט דווקא מִתחת לים.
אִם אתה זוֹכר" המשיכה יעל בּהסבּר, "כּדור הארץ בּנוּי מִקרוּם שמִתחתיו יש לבה שכּל הזמן רוֹתחת בּחום נוֹראי.  עוֹבי קרוּם כּדור הארץ מִתחת לאוֹקיינוֹסים דק בּהרבּה מֵהעוֹבי של הקרוּם בּיבשה, והנפט כּלוּא בּשכבוֹת חמוֹת מאוֹד, כּי הוּא קרוֹב יותר ללבה החמה. כּדֵי להגיע לנפט צריכים לחדוֹר דרך שכבוֹת שבּהן כּלוּא גז, וּכמוֹ שאתה יוֹדע, חום גבוֹה יכוֹל לִגרוֹם לגז להִתפּוֹצץ. וּמה שקרה בּבּאר הזֹאת, הוּא שֶׁהנפט הרוֹתח שיצא מֵהשכּבה התחתוֹנה יותר שבה הוּא היה כּלוּא - עבר דרך הגז, והגז פּשוּט הִתפּוֹצץ דרך כּל הצינוֹרוֹת, פּוֹצץ גם את האסדה וגרם למוֹתם של 11 בּנֵי אדם שֶׁהיוּ עליה, וּמאז הנפט השחוֹר פּשוּט זוֹרם ישר לים. וכיוון שֶׁהנפט הכּלוּא חם מאוֹד, הוּא גם מִתפּרץ בּכוֹח רב מאוֹד החוצה".
"עד כּאן – הבנתי", אמר גדי, "אבל אִם מצליחים לִקדוֹח בּעוֹמק כּזֶה, וּמצליחים לשמור על האסדה שלֹא תזוּז – למה לֹא מצליחים לסתום את הבּאר ולֹא לתת לנפט לִפרוֹץ מתוכה?"

"פּשוּט מאוֹד, מפני שלחברוֹת הנפט יש רצוֹן גדוֹל מאוֹד להוֹציא את הנפט, לכן הן מפתחות טכנולוגיות חכמוֹת כּדֵי לִקדוֹח בּעוֹמק הים. וּכשאתה רוֹדף אחרֵי הכּסף, פּחוֹת חשוּבה השאלה מה יקרה אִם... והם אוֹמרים – אִם יקרה – כּבר נִמצא דרך להִתגבּר על זֶה, והעוּבדה היא שאֵין להם ממש מוּשג אֵיך לעצור הִתפּרצוּת של נפט רוֹתח בּעוֹמק רב כּל כּך".

בּינתיים הִגיעוּ גדי ויעל עִם דידי וניסו, השקנאים, למקוֹם שם רחצוּ את העוֹפוֹת. הם מסרוּ את שנֵי האחים לידיה של החברה שֶׁהייתה עסוּקה בּרחיצת העוֹפוֹת, וחזרוּ לאסוֹף עוֹד שקנאים.
"אתה הבנת את זֶה?" שאל דידי את ניסו "הם כּל כּך רוֹצים להוֹציא את הנפט מֵהאדמה, עד שלֹא אכפּת להם מה יקרה עִם הים, עִם בּעלֵי החיים שחיים בּוֹ, ואתנוּ..."
הם עמדוּ בּשקט והִניחוּ לצעירים לִרחוֹץ אוֹתם. פּרט לחוֹמר הדביק והלֹא נעים שֶׁהיה עלֵיהם – הם די נֶהנוּ מֵהרחצה, מֵהמיִם, וּבעיקר מֵהטיפּוּל. הם לֹא תיארוּ לעצמם שבּנֵי אדם יכוֹלים לִהיוֹת כּאלֶה נחמדים...

ג'ו, הבחור האמריקני שרחץ את דידי, וטניה, מִתנדבת מרוּסיה שרחצה את ניסו, גם הם דיבּרוּ על הנפט והזיהוּם.
"תגיד" שאלה טניה את ג'ו, "אֵיפֹה הייתה הממשלה שלכם כּשֶׁהחברה הבּריטית הזֹאת, שקוֹראים לה 'בריטיש פטרוליום', קדחה בּלב המִפרץ? מה, הממשלה לֹא בּוֹדקת אִם החברה הכינה דרך להִתגבּר על תקלוֹת לִפנֵי שנתנוּ לה אישוּר לִקדוֹח?".

" אוֹמר לך את האמת" ענה לה ג'ו, "הבּעיה הגדוֹלה בּיוֹתר אצלנוּ, האמריקנים, היא שאנחנוּ ממש שבוּיים בּכוֹח הנפט. הנפט בּעצם מניע את גלגלֵי הכּלכּלה העולמית, ובגלל זֶה למדינוֹת הערביוֹת שבשטחן יש נפט – כּמוֹ ערב הסעוּדית אוֹ לוּב – יש כּל כּך הרבּה כּוֹח. הצרה השנייה היא, שאצלנוּ, כּדֵי להצליח להיבּחר לנשִׂיאוּת המִתמוֹדדים צריכים אוֹ לִהיוֹת מיליונרים, אוֹ שיִהיוּ להם תוֹרמים מיליונרים, כּי מסע בּחירוֹת אצלנו נמשך שנה לפחוֹת, וּבמהלך השנה הזֹאת המוּעמדים צריכים לעבוֹר את כּל המדינוֹת בּארצוֹת הבּרית, וּלהוֹפיע בטלוויזיה, וזֶה עוֹלֶה המוֹן כּסף. אנשֵׁי הנפט יוֹדעים את זֶה, והם יוֹדעים שכּדֵי שיִיתנוּ להם רישיוֹנוֹת לִקדוֹח נפט, בּלי לדרוש מֵהם תכניוֹת שיראוּ מה הם יעשׂוּ בּמִקרה שֶׁהבּאר תִתפּוֹצץ, כּמוֹ שקרה כּאן, כדאי להם להיות חברים של המִתמוֹדדים. וכשאלֶה מצליחים לִזכות בּנשִׂיאוּת, אוֹ אפילוּ מקבּלים תפקיד חשוּב אחר בּמִמשל, הם מצליחים לקבּל רישיוֹנוֹת קידוּח בּקלוּת רבה יותר".

"אבל הרֵי הנשִׂיא אובמה לֹא היה מיליוֹנר, ואנחנוּ גם יוֹדעים שאת כּל התרוּמוֹת שלוֹ הוּא קיבּל דווקא מֵהאנשים הפּשוּטים – הרבּה אנשים שכּל אחד מֵהם תרם קצת" אמרה טינה.
"נכוֹן", השיב לה ג'ו "קוֹדם כּול – מרבּית הבּארוֹת והחברוֹת קיבּלוּ אישוּרים לִקדוֹח כבר בתקופות הקוֹדמוֹת, בּעיקר בּתקוּפה של הנשִׂיא בּוש, שֶׁהמִשפּחה שלוֹ מעוֹרבת מאוֹד בּעִסקֵי נפט. הקידוּח הזֶה שֶׁהִתפּרץ קיבּל אמנם אישוּר בּתקוּפה של אובמה, אבל אובמה כּנשִׂיא לֹא יוֹדע ורוֹאֶה את הכּוֹל בּעצמוֹ, וּמי שמנהל את הפּיקוּח על חברוֹת הנפט הוּא שר הפּנים שמוּנה על ידֵי אובמה. אבל זֶה לֹא מוֹריד מאחריוּתוֹ של הנשִׂיא אובמה".

"אז מה" שאלה טניה, "הם לֹא יצליחוּ אף פּעם לעצור את הדליפה?"
"הם ניסוּ לפוֹצץ את פּתח הבּאר, כּך שאוּלי כּתוֹצאה מֵהפּיצוּץ יִקרסוּ דופנות הבּאר פּנימה, והבּוֹץ יִסתוֹם את הזרימה, אבל הלחץ של הנפט היה חזק יוֹתר. אחר כּך ניסוּ לסתום את הבּוֹר עִם כּמוּיוֹת גדוֹלוֹת של בּוֹץ, אבל גם זֶה לֹא הִצליח. לִפנֵי כּמה ימים הם חשבוּ שֶׁהם הִצליחוּ להִתגבּר על זרם הנפט, אבל רק לכמה ימים, כי לחץ הנפט הִתגבּר שוּב... בּינתיים הם הביאוּ למִפרץ אניוֹת ששוֹאבוֹת את הנפט, מפרידוֹת אוֹתוֹ מִמֵי הים, וּמוֹבילוֹת אוֹתוֹ מִשם למכלֵי ענק. אבל כּל הדברים האלֶה הם פּתרוֹנוֹת זמניים, והם יִהיוּ חייבים לעצור את הזרימה. הצרה היא שֶׁהם עדיין לֹא ממש יוֹדעים אֵיך".

ג'ו וטינה סיימוּ לִרחוֹץ את דידי וניסו, והשניים הוכנסו לִכלוּב ענק שֶׁהיה מוּתקן על משאית. בּכלוּב הם פּגשוּ את מרבּית חברֵי הלהקה שלהם, וזֶה די שימח אוֹתם לִראוֹת שמרביתם בּסדר.
ניסו הִתקרב ללילי, השקנאית המבוּגרת שֶׁהייתה חברה של אימא שלוֹ. "היי לילי" הוא אמרּ, "ראית אולי את אימא שלנוּ?"
לילי הִבּיטה בניסו וּבדידי והוֹרידה את הרֹאש. "ראיתי" היא אמרה, "היא לֹא החזיקה מעמד... אני מִצטערת..."

דידי וניסו היוּ עצוּבים. "מי בּכלל צריך את הנפט הזֶה?" מִלמל ניסו בּשקט.
"המשאית שאנחנוּ נוֹסעים בּה כּעת..." הם שמעוּ את אחד השקנאים האחרים אוֹמר...
אחרֵי כּמה שעוֹת, כּשֶׁהמשאית עצרה ירד הנֶהג וּפתח את דלתוֹת הכּלוּבים. "אתם מוּזמנים לעוּף, אִם בּא לכם..."

הדליפה הזֹאת, כּך אוֹמרים, היא הדליפה הגדוֹלה בּיוֹתר שאֵירעה אי פּעם, והיא נחשבת לאסוֹן האקולוגי (שפּוֹגע בּסביבה) החמוּר בּיוֹתר.