גרסת pdf של הכתבה (קבצים אלה הם גדולים ולוקח להם זמן להטען)

משֶׁה עמד וצפה לעבר השמים, כּמוֹ שֶׁהוּא ואחיו רגילים לעשׂוֹת. הוּא לֹא ידע מה בּדיוּק הוּא מחפּשׂ שם ולמה, כּי הרֵי הוּא ואחיו חיים בּספארי בּרמת גן, וכאן הרֵי אֵין טוֹרפים; אבל מִשפּט אחד שאמר אַחד המצחיקים שעָמד ליד החצר שלהם, שֶׁהִסבּיר לחברוֹ למה הוּא, מֹשֶׁה, עוֹמד וּמבּיט לשמיִם כּל הזמן, הִכניס אוֹתוֹ למחשבוֹת עמוּקוֹת מאוֹד. "אצל הסוריקטות", אמר המצחיק, "יש תמיד כּמה שעוֹמדים על המשמר וצוֹפים לשמיִם כּדֵי לאתר עוֹפוֹת דוֹרסים מאיימים, שהם האוֹיב המסוּכּן בּיוֹתר לסוריקטות, והם אחראים להוֹדיע לכל הלהקה שצריך לִברוֹח למחילוֹת". "אבל אלֶה חיים בּספארי" אמר לוֹ המצחיק השני.

"מה זֹאת אוֹמרת אנחנוּ המזוֹן שלהם?" שאל יוֹסף, "הרֵי הם סגוּרים בּכּלוּב שלֹא יִברחוּ".
"וּמה עִם הטבע? אתה לֹא חוֹשב שיש גם נִצים בּטבע, כּאלֶה שלֹא סגוּרים בּכלוּבים, כּאלֶה שמחפּשִׂים כּל היוֹם סוריקטות כּדֵי לטרוף אוֹתן?"
"בררררר" הצטמרר יוֹסף, שֶׁהבין שיש היגיוֹן בּמֶה שמשה אוֹמר.
"היי" אמרה שיר שֶׁהִגיעה בּאוֹתוֹ הרגע לחצר; "מה בררררר?"
"נִצים", אמרוּ מֹשֶׁה ויוסף יחד; "יש נִצים בּשמים שרוֹצים לִטרוֹף אוֹתנוּ".
"זֶה נכוֹן שֶׁהנִצים הם עוֹפוֹת דוֹרסים, וזֶה נכוֹן שֶׁהם עפים בּשמיִם, וזֶה נכוֹן שֶׁהם רוֹצים לִטרוֹף... אבל לֹא אתכם, כּי אתם גדוֹלים מִדיי עבוּרם, והעוֹפוֹת הגדוֹלים יותר, כּמוֹ העיטמים למשל, לֹא יִתקפוּ אתכם כּאן כּי הם מִתרחקים מקרבת בּנֵי האדם, וגם כי בּאֵזוֹר הזֶה של הספארי אֵין כּמעט עיטמים. הנִצים טוֹרפים ציפּורים, ובעיקר ציפּורים קטנוֹת, ובמרבּית המִקרים הם טורפים אותן בּאוִויר".
"אֵיך אפשר לצוּד ציפּורים שעפוֹת בּאוִויר?" שאל משה, "הרֵי הן עפוֹת כּל כּך מהר, שכּדֵי לִתפוֹס אוֹתן צריך לִהיוֹת להטוּטנים". "זֶהוּ בּדיוּק" אמרה שיר "הנץ הוּא אחד מלהטוטני האוִויר הטוֹבים, אִם לֹא הטוֹב מִכּוּלם. הוּא מסוּגל להגיע לטיסה בּמהירוֹת של 40 קילומטרים לשעה, גם כּשֶׁהוּא עף בּין העצים וּמצליח לְנווט אֶת עצמו בּאמצעוּת הזנב הארוֹך שלוֹ שֶׁאותו הוא פּוֹרס לצדדים וּמִשתמש בּוֹ כּבמעין הגה. כּשֶׁהנץ רוֹצֶה לִתקוֹף בּמהירוּת גבוֹהה יוֹתר הוּא מטפּס לגוֹבה, ואז הוא מגיע בּצלילה מְהירה בּיוֹתר. אבל לצוּד ציפּוֹר תוֹך כּדֵי צלילה מְהירה הרבּה יוֹתר קשֶׁה, כּי הציפּוֹר יכוֹלה לשנוֹת כּיוון בּמהירוֹת ואז הנץ פּשוּט יפספס..."
ו"אֵיך נכּיר את הנץ אִם נִראֶה אוֹתוֹ?" שאל יוֹסף.