
חלק גדוֹל מקידוחי הנפט בּעוֹלם נעשִׂים בּאוֹקיינוֹסים. ולמה דווקא בּאוֹקיינוֹסים – הרֵי הרבּה יוֹתר קל לִקדוֹח בּיבּשה? התשוּבה היא שֶׁהסבירוּת לִמצוֹא נפט בּים גדוֹלה פּי כּמה מֵהסבירוּת לִמצוֹא נפט בּיבּשה. אֵיך בּעצם נוֹצר הנפט? על פּי תאוריה אחת, והיא זוֹ שמחזיקים בּה חלק גדוֹל מֵהמדענים, הנפט הוּא תוֹצאה של בּעלֵי חיים ימיים קטנים (פלנקטון) ואצוֹת שמתוּ, שקעוּ בקרקעית הים, ושם הִתכּסוּ בּחוֹל וחרסית בּמהלך מיליוני שנים, בּלחץ העצוּם שיש בּקרקעית הים, ללֹא חמצן, וּללֹא מיקרואורגניזמים (בּעלֵי חיים קטנטנים – חיידקים וּפִטריוֹת) שבּדרך כּלל מפרקים כּל דבר שנִרקב. יש חוֹקרים המשערים שֶׁהתהליך נעשה דווקא ללֹא פּירוּק על ידי מיקרואורגניזמים. בּמשך מיליוני שנים הוֹפך החוֹמר לנוֹזל שמנוּני, שעליו נערמוֹת עוֹד ועוֹד שכבוֹת. בּמשך הזמן נרבדים על גבּי הנפט שכבוֹת של חוֹל וחוֹמרים אוֹרגניים אחרים שיוֹצרים שִׁכבת סלע קשה, ומתחת לזה נִלכּד הנפט. זו הסיבּה שֶׁהסיכּוּיים לִמצוֹא נפט גדוֹלים יוֹתר דווקא בּים, ודווקא בּמקוֹמוֹת העמוּקים יוֹתר.
אִם הנפט נוֹצר בּים – אֵיך בּכלל מוֹצאים נפט בּקידוּחים יבשתיים? התשוּבה היא שאת הנפט מוֹצאים בּיבּשה – בּמקוֹמוֹת שֶׁהיוּ בּעבר בּמעמקֵי הים, וכיוון שֶׁהם הִתרוֹממוּ, כּתוֹצאה מתנודת היבּשוֹת – הם עכשיו בּיבּשה.